יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

אל תסתכל בקנקנן אלא במה שיש בתוכו (וגם מתכון למאפינס בננה)

הגיע הזמן לשים על השולחן (או במקרה שלי על המשקל)
שנה עברה מאז שעברתי עבודה
שנה עברה ואני לא מפסיקה לאכול
כמעט שנה שלמה כל בוקר מתחיל עם קפה ומאפה
שנה שלמה של ארוחות צהריים
שנה שלמה של נשנושים לאורך כל היום, פינוקים ודברים מתוקים.
הגיע הזמן לשים לזה סוף!
הירכיים לא מאפשרות את זה והאמת? לא סובלת לעשות ספורט- אפילו גם זה הפסיק להשפיע.
(לאלו שמכירים אותי- לא צמחתי למימדים ענקיים, אם תפגשו אותי מחר לא תראו היפופוטמם, אבל אם אני אמשיך באותה דרך- לא מבטיחה שלא אגיע לזה)
אז חסל סדר נשנושים, אין יותר שוקולדים טעימים מוחבאים במגרות, אין יותר עוגיות שוקולד ציפס ונגמר המאפה בבוקר
מעכשיו אני אוכלת מסודר (מעניין כמה זמן זה יחזיק, אני ממלמלת לעצמי תוך כדי נגיסת שוקולד מריר)
אין יותר בין הארוחות
אבל
קשההההה בלי מתוק!

עוגת בננות, אגוזים וקינמון
מבוסס על מתכון של קרין גורן עם שינויים והתעללויות של עדי הכימאית והמומחית בשינוי עוגות לבריאות!

מצרכים
כפית תמצית וניל
100 גר' חמאה רכה
חצי כוס סוכר (אפשר להמיר בבננה נוספת)
3 ביצים
3-4 בננות בשלות (לא כולל התוספת במקום חצי כוס הסוכר)
2 כוסות קמח (כוס קמח רגיל וכוס קמת מלא)
2 כפיות אבקת אפייה
1 כף בהריון קינמון
קמצוץ מלח
1 כוס אגוזי פקאן או אגוזי מלך

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-170 מעלות
בקערת מיקסר עם וו גיטרה
וו גיטרה-תמונה מוקדשת באהבה לגל מ"בעיקר פורמת"

מערבלים:
חמאה הרכה,
כפית תמצית וניל
חצי כוס סוכר
3 חלמונים

להוסיף את הבננות המעוכות
להטמיע קמח
אבקת אפיה
קינמון
כוס אגוזים (פה הדעות חלוקות- לא כולם אהבו את האגוזים בעוגה וחלק כן- לשיקולכם)

במקביל מקציפים את החלבונים עם קמצוץ מלח
מקפלים את החלבונים לתוך העיסה


שמים בתבנית (אני עשיתי מאפינס)

בחלק מהאפינס- הוספתי שוקולד צ'יפס, לייתר בטחון, שיהיה מתוק :)
מכניסים לתנור
אם שמתם בתבנית אינגליש קייק- תבדקו אחרי חצי שעה עד שיוצא קיסם לח עם פרורים
מאפינס- מתחילים לבדוק אחרי 8-10 דקות.

אפשר לבזוק אבקת סוכר מלמעלה ליופי

אז נכון שהם לא נראים הכי טוב בעולם (חברה לעבודה הגדירה אותם כקיא אפוי?)
הם מריחים מעולה (הי, אני משונה, אוכל שלא מריח לי טוב לא נכנס לי לפה)
אין ספק שהשוקולד צ'יפס שידרג אותו.
בואו נגיד ככה- הבאתי אותם למשרד ולא נשאר אחד כעבור כמה דקות*
אז תעצמו עיניים, תרחרחו ותאכלו :)
אבל רק אחד, כן?

חנוכה שמח!


עצה:
קראתי שבמקום לזרוק את הבננות אפשר להקפיא אותם עד שמכינים את העוגה- אז זהו שלא! לא מבינה למה נותנים את העיצה הטיפשית הזאת- אחרי שהוצאתי מהמקפיא את הבננות להשתמש בהם, הן היו כל כך מגעילות שנראה לי הבנתי מאיפה היה ריח מסריח בתוך המקפיא- כנראה בננות רכות הן חסינות הקפאה וממשיכות להבשיל - מחזה מגעיל ולא נעים!

*האמת? זה לא מדד אמיתי- אוכלים אצלינו את הכל, אפילו אוכל עם סימני עובש...



יום שני, 3 בדצמבר 2012

אמאל'ה ג'וק! (וגם מתכון לתפוחי אדמה מטריפים בתנור)

זה לא חכמה לצעוק על הילדים "די לצעוק"
כשאני צועקת עליהם.
זה לא חכמה להתלונן למה החדר שלהם כל כך מבולגן והם לא שומרים על הסדר
שהם רואים את הכאוס אצלי בחדר.
זה לא חכמה להרצות להם על שטלוויזיה מטגנת להם את המוח, שיפסיקו לבהות במסך
כשאני מכורת טלוויזיה אמיתית.
זה לא חכמה להתלונן- הילדים כל הזמן מול מסך- אייפד, אייפון, מחשב
שאני כל הזמן בודקת אם יש לי הודעה חדשה.

הכל נובע בעצם מדוגמה אישית- ואני בעצם מהות הדוגמה האישית (יה רייט?)

אני כהורה צריכה -
לדבר אליהם יפה גם כשלפעמים מתחשק לי לצעוק.
לנסות לשמור על החדר מסודר (או לפחות לזכור לסגור את הדלת ולא להרשות לפתוח אותה)
לא לראות הרבה טלוויזיה (כשהם ערים כמובן- בלילה מתחילה ההתמכרות)
ובלי פלאפון כשאני חוזרת הביתה (זה לשם שינוי הצלחתי)

האתגר האמיתי אצלי זה הג'וקים
זה לא חכמה להסביר לקטנה שאין לה מה לפחד מג'וק, שהוא בעצם יותר מפחד ממנה, היא גדולה וחזקה, שתיקח נעל ותתפוס אותו
זה עובד חלקית... על הג'וקים הקטנים (נמלים, עכבישים ויתושים)
השבוע שפירקתי את הסחורה מהסופר מצאתי תולעת ענקית על השרוול
נתתי כאלה צרחות שהילדים נבהלו
אחרי שקלטתי את הדוגמה האישית שאני נותנת
קראתי לכולם בנשימה עצורה ובלי להוריד את העיניים מהתולעת
"תראו איזה יופי יש לי על השרוול, איך הוא הולך וזוחל, נכון מקסים?"
תוך כדי הסברים אני מסננת מתחת לשפם ליד ימין להביא טישו ושיפסיק להסתכל גם הוא על התולעת! זה לא ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק.
"טו מייק אה לונג סטורי שורט" - היא הצטרפה לחברים בחצר או בשירותים- לא בדקתי.

וכך הגיע יום שישי
מסמסת לחברה לוודא שהיא ערה בשביל מתכון
מוציאה סיר מהמגירה וקולטת משהו זז בזוית העין
דמיינתי
החברה חוזרת אלי
מוציאה מכסה ושוב
טוב, דמיון מודרך, נשימה עמוקה, לא לשכוח לנשום
אני לבד, אין מי שיעזור.
אני תופסת את הK900 ופותחת באומץ שוב (לא לפני שאני מסמסמת בחזרה לחברה)

מרססת את נשמתי,
מרססת את הסירים,
ולבסוף אחרי צעקות רבות של בחורה, שאני בספק אם לא הגיעו עד תל אביב, גם את הג'וק


צער בעלי חיים אני יודעת (שלי כמובן, אלא של מי?)
אז מה עשיתי יום שישי?
ניקיתי וחיטאתי סירים ומכסים
ניקיתי וחיטאתי
ושוב פעם (אם יש מחסור בכינרת סוף שבוע, נראה לי זה בגללי)


וכדי שנהיה בטוחים ב-100% שלא נסבול מהרעלת רעל
הסירים הוכנסו גם למדיח לשטיפה רצינית ב-70 מעלות 3 פעמים.

אז מה היה לנו השבת?
אוכל עם תיבול של חומרי ניקיון חזקים :)

תוספת שלא מצריכה סיר- רק תנור שלא ביקר בו עדיין הג'וק (נראה לי)
תפוח אדמה בתנור
המצרכים:
תפוחי אדמה קלופים
שמן זית
פירורי לחם
פטרוזיליה
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה
מחממים תנור ל-190-200 מעלות
פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות
פורסים אותם על נייר אפייה על בתבנית
בוזקים שמן זית
מפזרים פרורי לחם מלמעלה
קוצצים פטרוזילה ומוסיפים גם אותה
מלח ופלפל לפי הטעם

מכניסים לתנור חם עד הזהבה

וזוללים.
בתיאבון!


הבנות קיבלו עונש- לא לראות טלוויזיה שבוע.
מצאתי אותן מול המחשב, לטענתן זה לא נחשב טלוויזיה
הוספתי את המחשב לרשימה של מה שאסור,
אז מצאתי אותן מול האייפד ואז לא מצאתי את האייפון
מאז הגדרת העונש שונתה- לא להיות ליד שום מסך עם תמונות זזות, עם מקשים, בקיצור כלום.
זאת דוגמה אישית!
עכשיו תסלחו לי, אני הולכת לשחק סוליטייר באייפון.

יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

טורטיות להמונים

רעיון לנשנוש מהיר, קל להכנה וטעים!
אפשר להכין כמה שעות מראש,לשמור במקרר ולהגיש.

המצרכים:
טורטיות מהסופר
פסטרמה טעימה בכל מיני גוונים וטעמים
ממרחים (מיונז, חרדל, חזרת אדומה ולבנה)
חסה, מלפפון, עגבניה, גזר

אופן ההכנה:
מחממים את הטורטייה 4-6 שניות במיקרו (על מנת להקל על הקיפול)

מורחים בממרח אהוב (ועושים "על הדרך" מיקס בינהם)
שמים פסטרמה
חסה (בלי החלק הלבן באמצע- הוא מקשה על הגילגול)
פרוסות דקות של עגבניה, מלפפון ורצועות גזר

מגלגלים
עוטפים בנייר אפיה וקושרים משני הצדדים
חוצים באמצע 
והטורטייה מוכנה

שמים בקופסה ולמקרר עד ההגשה
לפני ההגשה שמים בצלחת הגשה יפה

וטורפים!
ניסיתם? אני סקרנית לראות ולשמוע- תעלו תמונות וחוויות לקבוצת הפייסבוק.

בתיאבון,


יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

נשים קטנות- הילה מ"אל הפילים"

את האורחת הבאה של הפרוייקט, היכרתי במקרה.
היא הגיבה על פוסט בבלוג, אני הגבתי על שלה, היא על שלי ואני על שלה.
ככה זכיתי להכיר בחורה שנונה ומצחיקה ומעל הכל מוכשרת- הילה מ"אל הפילים"!
הילה מסתבר אוהבת פילים,

מילים ויצירה בצמר בבד ובכלל
מגיל צעיר יצרה וסרגה- ומה שיוצא מתחת ידיה זה לא להאמין!




מבחינתי הילה היא גאון נושק לאיינשטיין- היא יודעת לקרוא תרשימי סריגה ולסרוג לפיהן.. (אני כותבת את השורות האלה ושוב פעם מתפלאת מחדש איך היא מצליחה... פשוט לא להאמין!)

אז קבלו את הילה עם הספר "נשים קטנות":

****************************************

"בחיים האמיתיים, אני שונאת לאחר. 
שונאת מאד אפילו.
לרוב תמצאו אותי מגיעה עשר דקות לפני המועד שנקבע ומצליחה בדקה התשעים (ותשע...) לעמוד בתאריך היעד.
משהו התפקשש לי בפרויקט הנפלא של עינת מקישקושיאדא, אשר זכה לשם הגאוני : א.ב. עוזיאל "יצירה מהספרים".
וככה יצא שאיחרתי. מאד איחרתי אפילו....

אי שם בראשית ימי הקיץ, בטרם הספיקו החמסינים לטגן לי את נפתולי חדרי המוח, פנתה אלי עינת והציעה לי להשתתף בפרויקט הנפלא הזה שהיא הגתה.
מה נפלא? גאוני!
ההתלבטות היחידה שלי היתה באיזה ספר לבחור.
מהיום בו למדתי לקרוא, בגיל צעיר מאד, נרקם ביני לבין האותיות, המילים והמשפטים, רומן אהבה.
במושב הקטן שבו גרתי, מוקמה הספריה במרתף בית העם,
במקום שפעם סבא שלי הפעיל קיוסק (וזה סיפור אחר לגמרי שאולי עוד אספר בו בהזדמנות).
ספריה קטנה שנפתחה פעם בשבוע והספרים שבה היו ישנים, מהוהים, קמוטי דפים וסמוקי כריכה.
מגיל צעיר מאד הייתי פוקדת אותה כל שבוע, בדייקנות של שעון שוויצרי, מעמיסה חמישה, שישה ספרים על ידיים רזות (אך חסונות) וצועדת לאט הביתה, כשהספר העליון פתוח, ותוך כדי הליכה אני קוראת בו.
בצעדים איטיים מאד הייתי פוסעת בצד הכביש, לא רואה ולא שומעת דבר. 
נבלעת לעולם הפרטי שלי- אני והדפים המצהיבים.
ההליכה הביתה, שברגיל היתה לוקחת לי בערך ארבע עשרה דקות, נמשכה שעה ואף למעלה מכך.
ספרים מוצלחים במיוחד הייתי מצליחה לסיים עוד באותו היום, ולעיתים נדירות אפילו מספיקה לחזור, דקה לפני שחיה הספרנית היתה סוגרת את הספריה, ומחליפה אותם שוב.
כעבור שבוע הייתי מתייצבת עם ערימת הספרים שהספקתי לקרוא
(במקרים נדירים במיוחד, של ספרים בלתי אפשריים בעליל, היה נשאר אחד שלא נקרא) 
ונוטלת במקומם ערימה חדשה.
מהר מאד סיימתי את מדפי הנוער ועברתי למדפי המבוגרים.
בראיה לאחור, לא מומלץ לתת לילדות בנות אחת עשרה לקרוא את הרומן הרומנטי, אבל בזמנו, כשהאלטרנטיבה היתה מדריך הטלפון או הרומן הרומנטי, העדיפו המבוגרים כנראה את האפשרות השניה.....

אני ואחי (שהיה תולעת ספרים עוד יותר גדולה ממני) זכינו לכבוד ויוקרה, כאשר חיה העניקה לנו את הזכות להחתים את כרטיס הספר ולנהל בעצמו את כרטיס ההשאלה שלנו.
ככה חלפו להם ימי התום של ילדותי ושל נעורי.

אחד הספרים שהכי הטביעו בי חותם היה נשים קטנות,

ספרה של לואיזה מאי אלקוט- המספר על ארבע בנות מארץ' וחייהן בארצות הברית של המאה התשע עשרה.
כמו כל הנערות שקראו את הספר, גם אני אהבתי את ג'ו.
כמוה ביליתי שעות בקריאת ספרים בצל עץ הפקאן, מכרסמת תפוחי עץ ירוקים חמוצים וחולמת להיות סופרת.
בכיתי כשבת' נפטרה וכעסתי על לורי שהסכים להתחתן עם איימי.

לפרויקט של א.ב. עוזיאל בחרתי להכין משחק שמשלב נוסטלגיה וילדות, יחד עם מוטיב של נשים קטנות, הלבושות ברוח התקופה ההיא.
הבגדים ניתנים להחלפה בעזרת סקוצ'ים.

החומרים הדרושים:
חתיכת בד מליין שנקרא "בובות נייר" (אפשר להשיגו אצל נתנאלה או בהזמנה מחו"ל)
לבד לבן
רצועת סקוצ' (זכר ונקבה) 
פליזלין כותנה
בד כותנה לצידה האחורי של הבובה 
מעט צמר סינטטי למילוי בובות.



היתרון של הליין הזה של הבדים, הוא שיש בו בובה מודפסת ולצידה כמה בגדים מתאימים בגודל.

מגהצים פליזלין על הבובה ועל חלקי הבגדים.
תפרתי כל שמלה ללבד לבן, על מנת שיקנה יציבות לבגד. גזרתי בזהירות מסביב.


בצד ב' של הבגד (קרי על הלבד הלבן) הדבקתי חתיכת סקוצ' (נקבה או זכר- לא משנה, כל עוד תזכרו להדביק לבובה את החלק השני).
למי שלא מחפשת קיצורי דרך, אפשר לתפור את הסקוצ' ורק אז לתפור את הבגד ללבד.

את הבובה הנחתי- ימין על ימין, על בד כותנה לבן.
כדי לתת יציבות לבובה, גיהצתי פליזלין גם על צידו הפנימי של בד הכותנה הלבן.
תפרתי מסביב לקו המתאר של הבובה (במרחק של כ 2-3 מ"מ מקו הגוף). אין צורך לדייק במיוחד.
השארתי די מקום להפוך את הבובה- עדיף באזור ישר יחסית.
בטרם הופכים את הבובה, ממליצה לבצע גזירה עדינה של הקוים הקמורים והקעורים- אבל להזהר שלא לחתוך את התפר עצמו.
הופכים את הבובה.


ממלאים בעדינות ובצורה דלילה למדי בצמר סינטטי.
סוגרים ידנית את הפתח דרכנו הפכנו.
מדביקים את החלק הנגדי של הסקוצ' באזור בו אמור להצמד הבגד.

וזהו.
יש לנו בובת אישה קטנה.


מאחלת לכולכן שנה טובה מאושרת ויצירתית עד בלי די!
הילה"

********************************

תודה רבה להילה על פוסט מקסים.
מה הבלוגריות האחרות יצרו? כנסו לקרוא כאן
תחילת שבוע רגוע ונעים.




יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

קינוח ב-5 דקות עבודה (מתכון לגלידת לוטוס)

אני בטלפון: אז אתם קופצים לקינוח?
טירחה? מה פתאום,
5 דקות עבודה...

אז יש חמש דקות עבודה- לרוץ לחנות ולקנות עוגה או משהו מבחיל טעים מוכן (לא נזכיר את שמו של זה שהגה את הרעיון וחושב שאף אחד לא יבחין בעוגת המרגרינה המגעילה עם הקרם הלא מחמיא)
ויש חמש דקות עבודה- הגרסה שלי, או יותר נכון של גיסתי.

אחד מהמרכיבים העיקריים שלוקח את רוב הזמן במתכון הזה, זה השיחה לגיסתי המקסימה,
כי בכל פעם שאני בצרה קולינרית (במיוחד צרה "קינוחית"), טלפון אחד אליה ואני מסודרת,
היא סוג של סופרוומן בעניין קינוחים וסלטים מיוחדים- תנו לה מצרכים שלא קשורים אחד לשני והיא תעשה מהם קינוח שלא יבייש מסעדת יוקרה
והכל ב-5 דקות, מה שלוקח יותר זמן- לא מומצא על ידה.
(אמא- את עדיין הבשלנית הכי טעימה בעולם, מבטיחה!)

אני לעומת זאת, קשה לי להמציא במטבח,
אני צריכה מתכון, כמויות מדוייקות, הסברים
ובטח לא יכולה לאלתר
בכל פעם שאני מנסה לאלתר- זה נגמר בקטסטרופה
הילדים יורקים,
מתלוננים
משתדלים להיחנק בשקט (ללא הצלחה)
ומבקשים מאבא שיציל אותם ויקח אותם למסעדה השכונתית (או יותר גרוע- שיקנה את עוגת המרגרינה המגעילה)

אז קבלו את המתכון שעבר אלי מגיסתי לפני כמה שנים והציל אותי אינספור פעמים:
גלידת לוטוס ב-5 דקות 

מצרכים:

חצי חבילת לוטוס
2 שמנת מתוקה או ריץ' (אם רוצים פרווה)
כוסיות קטנות או 1-2 תבניות אינגליש קייק (תלוי בגודל ובעומק התבניות)

אופן ההכנה:
מפרידים את הלוטוס מהעטיפה
(כן כן, אני יודעת, אפשר לקנות לוטוס בלי עטיפה, אבל זה חלק מהריפוי והעיסוק שלי)
מרסקים במג'ימיקס (או פטיש שניצלים אם אתם באמת צריכים להירגע)
מקציפים את 2 השמנת ומוסיפים את הפירורים
מערבבים בעדינות
ועכשיו אם אתם ממהרים ואין לכם כח להתפצ'קץ'
עטפו את הבתוכו של תבנית מלבנית בנייר נצמד (כדי להקל על השליפה כשמוכן)
שיפכו את הגלידה לתבנית
והכניסו להקפאה

רוצים קצת להרשים?
הזליפו את הגלידה לתוך כוסיות קטנות
 ויש לכם קינוח טעים ומרשים
הצעה להגשה: בכל כוסית לתקוע ביסקוויט לוטוס- יאמי :)
אין תמונה של הצעת ההגשה כי הם נחטפו עוד לפני שהספקתי... אז תדמיינו...

בתיאבון,

שמתי לב שלאחרונה נהפכתי להיות בלוג בישול ואפייה, זה בגלל שכל היום אני רק חושבת על אוכל ואין הרבה זמן ליצירה...

יום שבת, 22 בספטמבר 2012

מעשה בנסיך, נסיכה וספר ישן

היה היה לפני שנים נסיך שחיפש נערה לשאת אותה לאישה
אבל לא סתם נערה,
הוא חיפש בחורה אדיבה מקסימה, חייכנית לא קוטרים ומלאת סבלנות (ממש כמוני)
אך אבוי,
הממלכה מלאה נערות טובות לב,
איך הוא ידע את מי לבחור?
מי הסבלנית מכולן?
המלכה (שבעתיד תהיה החמות) הציעה רעיון
נזמין את הנערות,
ניתן להן חבל ארוך מלא קשרים,
הנסיכה האמיתית היא זו שלא תשבר ולא תתייאש
תתיר את הקשרים לאט ובעדינות ובעיקר- בסבלנות.
הנסיך, כמו ילד טוב ירושלים,
הזמין את נערות הממלכה לאתגר השנה.
אני אחסוך לכם את ה"בלה בלה" של הסיפור
איך הנערות התייאשו מלבד אחת
וכך הנסיך מצא את הנסיכה בעלת הסבלנות הגדולה ביותר והתחתן איתה
והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.

כמאמינה גדולה באגדות (במיוחד בזו של הנסיכה והצפרדע, אני הנסיכה והוא הצפרדע, כן?)
גדלתי על האגדה הזו, 
אבא שלי היה מספר לי (או שמא המציא?) את הסיפור הזה לפני רגעי שבירה אישיים
נותן לי אתגרים שונים ומשונים
ומכין אותי לחיי כנסיכה
ואני?
עדיין מאמינה,
מצאתי את הנסיך שלי
ועכשיו תורי לאמן את הצאצאים
מנסה לתת להם חידות
שרוכים קשורים
שרשראות להתיר
נשמע טוב לא?
(תלוי את מי תשאלו- הילדים לא סובלים את זה)

על מנת לשמור על כושר, אבא שלי קנה "לגו נאנו" ונתן לילדים אתגר להרכיב ג'ירפה
הסרגל נועד להמחשת הגודל

במציאות של האייפון ןאייפד, טלויזיה ומחשב
הילדים מסתכלים עלי ועליו כאילו אנחנו איזה דינוזאור ערכאי (לעזאזל, אני רק בת 30, אני לא עד כדי כך זקנה...)
הגדולה מעקמת את הפרצוף ושואלת "אמא החלקת על הראש?"
ואני מנסה לשדל בסיסמאות: "תראי, נסיכה אמיתית צריכה סבלנות, תנסי, תצליחי" 
אחרי כמה דקות של לנסות להבין את ההוראות היא חזרה טלויזיה
הקטנה אפילו לא התקרבה לזה, היא טענה שזה יהרוס לה את הלק
והקטן הגיע עם החרב האיומה שלו והחליט שאם זו תהיה גי'רפה- הוא צריך להיות מוכן כדי להרוג אותה כי היא רעה והאוייב מתכנן להרוס איתה את כדור הארץ.
אז החלטתי אני, בתור נסיכה בדימוס, לבדוק אם יש לי את זה עדיין
וכך אחרי זמן לא קצר
ואחרי סינון קללות
(דיי עסיסיות ולא נסיכותיות במיוחד)
נולדה לה הג'ירפה בגובה 10 ס"מ שלמים

האם האתגר היה שווה את זה?
NOT! אבל לפחות הוכחתי שאני עדיין נסיכה (למי היה ספק?) 
ויצא מזה פוסט :)

שנה טובה, רגועה, מלאת סבלנות וסובלנות, בריאות, סיעתא דשמיא,
מלאת יצירתיות ואהבה! 


אגב חידות - מצאתי ביום שישי ספר שסבא שלי נתן לי מתנה שהייתי קטנה

נתתי אותו לגדולה
היא טענה אחרי קריאה לא ארוכה שהוא כתוב בצורה ארכאית, הבדיחות לא מצחיקה ודיי משעממות (טוב, מה ניתן לצפות מספר שנכתב בשנת תרפפ"ו?),
מלבד החלק של החידות, כל השבת חדנו חידות וצחקנו (או יותר נכון אני צחקתי מבדיחות הקרש והם צחקו צחוק אמיתי עלי ממה גורם לי לצחוק...)
"יש בתל אביב קצב אחד, שהוא בן 29, גבהו 170 ס"מ והוא לובש חולצות מספר 44. מהו שוקל?"
יש ניחושים?
תשובה עוד כמה ימים בקבוצת הפייסבוק

יום שלישי, 11 בספטמבר 2012

הביצה שהתחפשה - מוני רוקח מ"מיתוש"


את האורחת הבאה הכרתי לראשונה לפני כשנתיים דרך ליהי, שתינו (ועוד מוכשרות רבות אחרות) חברות צוות עיצוב של מותק
מיהי מוני?
מוני התחילה את החיים המקצועיים שלה כעורכת דין
כשנולדה לה הבת הראשונה, היא נחשפה לעולם הקסום של עיצוב עוגות ועוגיות 
ומאז לאט לאט, זה הלך והשתלט לה על החיים,
בדרך היא הקימה את "מיתוש" ובהמשך פתחה סטודיו.
היום היא מעצבת עוגות לאירועים,
 ולימי הולדת
שמה לב לכל פרט- אפילו הקטן ביותר

מעבירה קורסים וסדנאות למבוגרים ולילדים
ואפילו הספיקה לכתוב (יחד עם לילך) 3 ספרים.

לפני כשנה היא פתחה בלוג,
שם היא כותבת רעיונות לעיצובים שונים לעוגות ועוגיות,
חוויות מעניינות

ובעיקר המון רעיונות להפעלות עם ילדים אחרי שהיא משתעשעת עם הבנות המהממות שלה במטבח

אז אם לא הבנתם- מוני היא מהממת, מוכשרת, כשרונית ומרתקת (זכרתי הכל מוני?)

קבלו את מוני במחיאות חותכנים ועם המון מצב רוח ליצירה בעקבות הביצה שהתחפשה!
************************************
"מתחביביה הגדולים של האישה, ואני יודעת שאני מסתכנת בלהישמע שוביניסטית בטירוף, זה שופינג!!!
אבל זה לא סתם שופינג,
לכל אחת יש את התחביב המיוחד שלה
(או ליתר דיוק את הסטייה/השריטה הקטנה הזו של לקנות משהו ספציפי בכמויות, ולאגור אוסף, לא שזה חיוני במיוחד ומן הסתם אם זה יישאר בחנות העולם לא ייחרב),
אבל זה פשוט משהו שחייבים אותו – כאן ועכשיו!!!

אז יש כאלו שאוספות תיקים ויש כאלה שאוספות נעליים ויש כאלה שאוספות תכשיטים, או כלים, או איפור.
ומה הסטייה שלי?? אני בענייני ספרים ואם לדייק – ספרי ילדים.
הסיפורים, השירים, הציורים, הצבעים, הבדיחות הסמויות להורים הכל ביחד יוצר עולם קסום שאי אפשר לעמוד בפניו.

מהרגע שהבנות שלי בקעו להן מהבטן - הן הקשיבו בשקיקה לסיפורים,
כשהן למדו לדבר הן דיקלמו ספרים שלמים
וכשהן למדו לדרוש הן נכנסו איתי למטבח והפכנו את הספרים ליצירות מתוקות:
בנינו מפלצת סגולה מבצק סוכר כמו "מפלצת סגולה" של רינת הופר,
קישטנו עוגיות פרחים כמו בספר "פרח פרח אל תבכה" של פאול קור,
 הכנו סוכריות פילים צבעוניים כמו "בנצי" של דיויד מק-קי ועוד יצירות רבות. 

לקראת מסיבת סוף הקיץ של עינת התכנסנו שוב מול הספרייה,
חיטטנו בספרים וחיפשנו איזה ספר נהפוך ליצירה מתוקה ובחרנו את הביצה שהתחפשה שסיפר וצייר דן פגיס - 

"היה היתה ביצה שלא רצתה להיות ביצה ...
פתאום היה לה רעיון נפלא: היא תתחפש למשהו אחר! ...
התחפשה לפרח אדום ...
התחפשה הביצה לפיטריה ...
התחפשה והנה היא כד ...
התחפשה הביצה לליצן ...
את סתם ביצה מחופשת אמרו לה.
גם התרנגולת הכירה אותה.
איפה היית ביצתי שלי? כבר מזמן רציתי לשבת עליך (לדגור, כמובן ...)
וכבר דגרה עליה ... יום אחד היתה לה הרגשה מוזרה.
משהו נע בה וזז בה וזע בה – היא התרגשה: מה קורה לי, אמא? ... סוף סוף אתה אתה אפרוח". 

כמובן שהתחלנו בשעת סיפור, עמית הקריאה לעומר את הספר בזמן שאני הכנתי להן עוגיות ביצים שיתחפשו. 

איך מכינים עוגייה בצורת ביצה? בעזרת חותכן בלון שמקצצים לו את השפיצונים.

מבצק סוכר לבן קורצים צורות ביצה, שוב בעזרת הבלון.
עם מעט מים מדביקים את הבצק הלבן לעוגייה ועוגיות הביצים מוכנות להיכנס למסיבת התחפושות ...

טושים צבעוניים ובצק סוכר צבעוני וכל הביצים התחילו להתחפש ...

עמית התחילה מהסוף, עם האפרוח שבקע מהביצה

הביצה הראשונה של עומר התחפשה לפרח
כמובן שהבנות חיפשו תחפושות נוספות לביצה, לא רק התחפושות מהספר
את הביצה השנייה עמית חיפשה לדג

עומר דיפדפה קצת בספר לקבל השראה

והביצה שלה התחפשה לליצן ואת שתי הביצים הנוספות עומר החליטה לחפש לחיות – צפרדע וחיפושית
היצירות של עמית – דג, כובע, פרח, פרפר ואפרוח בוקע מהביצה
 היצירות של עומר – פרח, ליצן, צפרדע, אפרוח בוקע מהביצה וחיפושית
ואחרי שכל היצירות מוכנות אפשר להתחיל לזלול "

***************************
תודה רבה למוני,
מפולניה לפוליה- התארחת פה נפלא! תודה :)
ועד לפעם הבאה, נשיקות!
אגב, את כל הסיפורים והיצירות, תוכלו למצוא בטאב למעלה (או פשוט ללחוץ כאן)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...