חווה- לא מה שחשבתם (גם מתכון לדג סלמון בתנור)

אני מכירה את המושגים:
חוות סוסים
חווה חקלאית
חוות קנגורו
אני אפילו מכירה את פארמוויל של פייסבוק
אבל חוות דגים?
מסתבר שיש כזאת בכפר אז"ר (זה של המפוזר)
ואני בחיפושים שלי אחרי מתכונים קלים
קלילים
כאלה שלוקחים 5 דקות
התאים לי בול
התקשרתי
הזמנתי
באתי ולקחתי
4 חתיכות דג סלמון
מתאים בול לארוחת ערב בשבת או אוטוטו לארוחה החלבית בשבועות

המקום נקי ומסודר
הדגים טריים (ניתן אפילו לראות את הבריכות שבהם הדגים שוחים- הילדים נהנו, אבל לא נשארו לראות וללמוד איך הדג הופך מחי לדומם)
אנשים נחמדים (אני מניחה שהדגים פחות מחבבים אותם)
ועל הדרך גיליתי את מידן
ה"סושימן" של המקום (נמצא בימי שישי)
לא עמדתי בפיתוי וקניתי רול מצופה במשהו שאני לא זוכרת להגות
מחיר סביר (26 ש"ח לרול!)
והטעם? כל כך טרי וטעים
(חזרתי שבוע לאחר מכן לחווה רק בשביל הסושי
קניתי 4 רולים לארוחת שבת
כל רול עם קומבינציה שונה, עם דג אחר שהיה
והפעם זה היה הרבה פחות מ-5 דקות עבודה
טוב, מידן עבד יותר מחמש דקות, אבל לי נשאר רק להגיש )

דג סלמון בתנור


מצרכים:
דג סלמון טרי
מלח גס
פלפל שחור טרי

אופן ההכנה:
שמים בפיירקס את הדגים
(שמגיעים אגב מפולטים, בלי עצמות ונקיים- ישר מהקופסה לתנור)
מלח גס ופלפל שחור
טיפה שמן זית

מכסים בנייר כסף
מכניסים לתנור מחומם מראש לרבע שעה בערך
מסירים את נייר הכסף
ומשאירים ל-10 דקות נוספות
(אני אוהבת את הדג שלי RARE יחסית, אם אתם אוהבים יותר, תשאירו יותר בתנור עד למידת העשייה הרצויה לכם)

ניסיתי בעבר את המתכון הזה על דג סלמון קפוא מהסופר,
אין להשוות בטעם
אפילו הילדים שהם הרבה פחות פיינשמקרים ממני
אהבו יותר את הדג הטרי
אבל, בכל דבר יש חיסרון
הדג הטרי יקר יותר מהקפוא,
יקר, אבל שווה כל שקל- תשמעו לי
אחרי שתנסו תבינו.

נשאר לכם דג?
תכניסו יום אחר כך לסלט (שלא תעיזו לשכוח את המלח הגס)

אגב, אני לא מרויחה כלום על ההמלצה, פשוט היתה לי חוויה טעימה ואני לשם שינוי לקוחה מרוצה, ואני שמחה לחלוק איתכם את המתכון ואת המקום.
בתיאבון וחג שבועות שמח!

כשאתם מגיעים לחווה, אם אתם כמוני,
סקרניים במידה אבל נגעלים בקלות,
תעשו לעצמכם טובה (וחסכתי לכם גם בתמונות) אין טעם להיכנס ולראות...
כבר קרה ונתקלתי שם בדג מפרפר בדרך מהבריכה ל"ניקוי יסודי".
תישארו ליד מידן הסושימן (מראה הרבה יותר מלבב)
ואל תשכחו לעשות הזמנה בטלפון יום חמישי
תחסכו לכם זמן לחכות בתור...

מצוקת הדיור (וגם הדרכה קצרה לבית בובות מקרטון)

הנסיכה: "הבובה רוני מתלוננת שאין לה בית, ושהאח הקטן שלי כל הזמן מציק לה ולכן היא חייבת בית משלה"
אני: "טוב, מה עם הבית של הפליימוביל?"
הנסיכה: "זה של אנשי הפליימוביל"
אני: "מה עם בית העץ?"
הנסיכה: "זה של הבובות מעץ, נו באמת, אני מסבירה לך שהיא ביקשה בית רק בשבילה"

ככה זה התחיל:

פה זה ממשיך:

וכאן זה כמעט נגמר:

לקח לנסיכה כמעט חודשיים לסדר צנרת, להזיז נקודות חשמל, לפתוח חלונות, לסייד את הקירות ולסגור פינות לפני שרוני הבובה קיבלה את האישור לאיכלוס.

רוצים לבנות גם?

המוצרים לבית קרטון:
קרטון עבה (כל קרטון שהוא- של ירקות, מחשב, כל עוד הוא יחסית עבה)
דבק חם
ניירות לבנים
מספריים
סכין יפנית
דבק רגיל

הוראות בנייה:
שלד:
חותכים את הקרטון לגודל הרצוי של הבית בעזרת הסכין היפנית
בעזרת הדבק החם מדביקים את הקומה הראשונה
לגג: 
לוקחים חתיכה ארוכה של קרטון, מקפלים לשניים
מדביקים בקצוות על מנת לקבל אפקט משולש
סיוד: 
מצפים בניירות לבנים את הקירות בעזרת דבק רגיל
מחכים לייבוש
ומקשטים.

עידכון:

הבית החזיק מעמד כמעט חודש
עד שהגיע הפושטק (להלן האפרוח שקצת גדל)
ודרש דמי חסות (הנינג'ות שלו מתעקשות להפריע כל הזמן, זה באמת לא הוא)
ההיא סירבה
ההוא החליט לשנות את ייעוד הקרקע ולהפוך את הבית למגרש חנייה עבור המכוניות שלו
הקטנה החליטה לא להיכנע לסחטנות
ושהגיע הזמן לעבור לשכונה טובה יותר
וכך ביום בהיר וקצת גשום
נזרק הבית של רוני הבובה
והועתק מקומו למזבלה העירונית

הנסיכה: "אמא, הבובה רוני מבקשת שתבני הפעם בית לאח הקטן שלי, נמאס לה לעבור דירה כל הזמן, עכשיו תורו."

בנייה מהנה!

בניתם בית בעקבות ההדרכה? אשמח אם תעלו אותו לקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא .

תסתכלו על הקנקן,לא מה שבתוכו (או מתכון לשבת)

אזהרת מסע/קריאה: פוסט זה לא נועד לצמחונים, התמונות לא מחמיאות לתרנגולת המסכנה.

לא לוקחת אחריות מעבר לזה. 

נקודה.

זה שאין לי זמן, הבנתם 

(אם לא, תפנימו שוב פה ופה)

ולכן אני תמיד מחפשת מתכונים שיעשו וואו בכלום זמן

כאלה שאני רק זורקת כמה מצרכים ו-וואלה- יש ארוחה

המתכון פה- מבטיחה לכם שהוא כזה!

מלבד זמן תנור- זמן ההכנה הוא בדיוק חמש דקות.

והטעם? אלוהי!

ההכנה- פחות... עוד מעט תבינו ותראו למה...

עוף בגריל של גיסי נועם הלוי

מצרכים:

עוף שלם 

כ-10 עלי בזיליקום (ריחן) טריים

עגבניה 

1/2-1 קילו מלח גס

אופן ההכנה:

מחממים תנור לחום הכי גבוה (אצלי יש 300 מעלות)

מכניסים לתוכו תבנית עם מלח גס 

ובינתיים

מנקים את העוף ושוטפים אותו 

(אם אתם לא בעניין כמוני ומגעילה אתכם ההתעסקות עם הבשר- תבקשו מהקצב להוריד את הזנב, גרוגרת ושאר איכסים)

חוצים את העגבניה ודוחפים את שני החצאים לתוך התרנגולת המסכנה (תנחשו אתם לבד לאיפה)

(בשלב הזה מתחשק לי להקיא- אני מתקשרת לאחותי הקטנה ומתחננת שתבוא לעשות לי הדבר הגועלי הזה, בכל אופן, זה המתכון של בעלה)

ואת הבזיליקום דוחפים מתחת לעור איפה שמצליחים

(שוב אני מקטרת לאחותי- ואם לא יהיה בזיליקום? זה יהיה כל כך נורא? למה להתעלל בתרנגולת? מיותר לציין מה היתה התשובה שלה...ואני תוך כדי קללות ספק כמעט הקאות סוגרת עיניים ודוחפת בזיליקום)

מורידים את הטמפ' ל-200 מעלות

ומכניסים את העוף שוכב על הגב על רשת לתנור

שימו לב- הוא צריך לשכב על הגב (כאילו הוא משתזף- כנפיים ורגליים כלפי מעלה)

אחרי 30 דקות להפוך את העוף

ולאפות עוד 40 דקות (או עד שמזהיב למעלה)

והוא מוכן!

ועכשיו נשאר רק להוציא את העגבניה, לחתוך ולטרוף!

אגב, לשומרי השבת שבינינו- העוף נשאר עסיסי ורך גם אחרי חימום על הפלטה

נשאר לכם קצת עוף?

תכניסו לסלט יום אחר כך בעבודה

אני זילפתי טחינה

הוספתי חמוציות, קוביות בטטה בתנור ומלח גם.

בתיאבון ושבת שלום!

תביא מנה, אני במצב כפית...

לפעמים (ואני מדגישה לפעמים)

אחרי הרבה שעות במשרד (יותר לקראת 19:00)

קורה שאנחנו צוחקים מכל שטות
עושים טעויות עם מספרים
ולפעמים יוצאים ונכנסים מהחדר ולא זוכרים למה
(משמע- אנחנו במצב כפית)

וכך סיגלנו לעצמנו

שכל פעם שאנחנו צריכים חיזוק

אנחנו אומרים: "תביא מנה"

מנה?

לא של פלאפל,

לא סמים,

הרבה הרבה יותר גרוע

מנה מנה של החבובות

(אמרתי גרוע, לא?)

ביום ההולדת של ת' לא עמדתי בפיתוי 

ובעזרתה המקסימה של אפרת חפץ

נוצרו לנו מנה מנה משלנו

והסרטון? שיחזור "כמעט מושלם"
NOT!!

מה אתם עושים במצב כפית?

שיהיה שבוע שקט, מהנה ורגוע,

גם אתם רוצים לבנות חבובה?
דברו עם האשה והאגדה - אפרת חפץ
אל תפספסו את סדנת החבובות שלה- חוויה יוצאת דופן שלא תשכחו אותה כל כך מהר!
לפרטים (לחצו על התמונה להגדלה) דברו איתה- היא עושה ימי הולדת, מסיבת רווקות ובעיקר שמח!

מעגלת פינות (או יותר נכון עוגיות)

שמי עינת (כאילו לא ידעתם, דהה)
ואני מודה,
אני מעגלת פינות
ובגדול!
מה לעשות,
אני אמא ל-3 ילדים,
נשואה ליד ימין,
מכבסת ותולה,
מפזרת בארונות (לרוב מתעצלת),
מכורה לטלויזיה,
מלאת תחביבים (תופרת, אופה, מבשלת, מציירת, מעצבת ולפעמים מעצבנת)
ו... אמממ, אני בטוחה ששכחתי משהו...
אה ברור,
עובדת משרה מלאה מצאת החמה עד צאת הנשמה.

יום רביעי:
עדי: הי בובה, אנחנו באות אליך יום חמישי ב21:00 למפגש בנות, מתאים?
אני: (תוך טלפונים בעבודה, עם חצי אוזן): בטח בטח בכיף, נתראה.

יום חמישי 19:50
אפרת: הי מותק, תזכירי לי את הכתובת שלך
אני: אופס, שכחתי והבית  ר י ק!
כל כך ריק שאני מצליחה לשמוע את ההד של הריק בארונות
עוד לא הספקתי לערוך קניות, אפילו בייגלה אין להצלה.

"גלינג" (זה הצליל של המטבע שנופל, של הנורה שנדלקת, או כל ביטוי אחר שמתאים לכם)
נזכרתי!
מותק שלחה לי לפני כמה שבועות חבילה שמתאימה בול למצבי חירום (ובכלל למצבי "איך לעזאזל היא עושה את זה")

הפשלתי שרוולים,
חיממתי תנורים (סתם, חיממתי תנור אחד, אבל לא יכולתי לוותר על החרוז)
מזל שיש לי בבית חמאה ומיקסר (ביצה לקחתי מהשכנה- עד כדי כך הבית היה ריק!)

תוך פחות מדקותיים

ועכשיו מוכנים?
תשימו לב לשעה:

שמים תלוליות של בלילה על תבנית
מכניסים לתנור לפי ההוראות הכתובות על השקית

הפלא ופלא!

העוגיות מוכנות!

אפילו נשאר לי זמן
לקפל את הכביסה
להפעיל עוד מכונה
להכניס כלים למדיח
לעשות רשימת קניות אינסופית לסופר
ו...
פחחח...
על מי אני עובדת?
כוס קפה עם רגליים למעלה נשמע הרבה יותר טוב :)

אני יודעת שהמוצר הנ"ל לא היה עובר פולנייה אמיתית,
אבל מצידי שהיא תתהפך בקבר,
אני פולנייה משודרגת ולכן אני מדרגת את המוצר הזה ב-5 כוכבים מתוך 5
מוצר חובה שיהיה בכל בית "לכל צרה שלא תבוא" (לא אמרתי שאני לגמרי לא פולנייה...)

אגב, אפילו הפולניות שהתארחו לא זיהו שהעוגיות הן עוגיות "בלילה מוכנה" - שיחוק רציני!

איך לעזאזל היא עושה את זה?

בתחילת כל יום אני אופטימית

בנסיעה לעבודה בבוקר אני מתחילה רשימה של דברים שחשוב לי להספיק לעשות באותו יום

בדרך כלל היא כוללת:

אפייה (מצאתי מתכון מעולה)

בישול (כי צריך לאכול ולגוון לילדים)

יצירה (משהו בשביל הנשמה)

ואם אפשר גם

לקפל כביסה,

לגהץ,

לכבס,

לעשות קניות

ולסדר את הבית (טוב, כי זה אין ברירה)

אתם מכירים נו, הרשימה הקטנה והנורמלית שלכל אחד(ת) יש בראש.

לאט לאט ככל שהזמן עבר

ראיתי שאני לא מספיקה כלום מהרשימה

המקסימום שהצלחתי היה לעשות קניות (חייבים לאכול לא?)

וככה הרשימה החלה להצטמצם על הבוקר

והיום היא נראית משהו כמו:

לא לשכוח לאסוף את הילדים מהגן.

ראיתי לפני כמה שבועות פעם ראשונה (אחרי שקראתי 10 פעמים את הספר) את הסרט "איך היא עושה את זה"

והאמת?

אני לא מבינה איך היא עושה את זה....

לא משנה כמה רשימות אני עושה

אני תמיד שוכחת לשלם לוועד גן (אני מהאמהות המעצבנות שתמיד צריך לטלפן אליהם ולהגיד- נו?)

דוחה את תפירת התחפושות של הילדים שדווקא השנה שהכי אין לי זמן, רוצים תחפושת תפורה (המרפי הזה צוחק שם למעלה)

שוכחת לשלוח סמרטוט לניקוי בגן לפני פסח (אז מה אם שלחו 5 פתקים? כנראה הייתי צריכה שישה, וחוצמזה הם טובים בללכלך, אז לפחות יהיה מה לנקות..)

כמעט שוכחת להכין עוגה ליומולדת של הקטן בגן (אז מה הוא אמר שהוא רוצה- סוכריות? נצנצים? אופנוע ואוטו? אה, גם גשר ומעל את סופרמן ואם לא קשה אז גם את יוג'ין והסוס שלו מקסימוס - קלי קלות עבודה של 5 דקות)

לשלוח למסיבת פסח של הגן ביצים קשות ותפוח אדמה (מוצאת את עצמי ב-2 בלילה מתפללת למים שירתחו כבר ושהתפוח האדמה העקשני ה%*$* הזה יתרכך כבר!)

לשטוף את האוטו לפני פסח (טוב, אז כבר אחרי פסח והוא עדיין לא נקי- מה זה אומר עלי? שלא נדע מה זה אומר על האוטו!)

לסיים את תחילת הסידור של חדר המשחקים (למה ל&^*% התחלתי, ידעתי שזה מקרה אבוד!)

לקפל שוב כביסה (אבוד- שהילדים יקחו מהארגז, גם ככה זה יחזור לשם מחר)

על גיהוץ אני בכלל לא מדברת (קצת מנערים, משטיחים ומה שיוצא אני מרוצה)

האמת?

אני לא מבינה איך אנשים שפויים מסתדרים

אפילו לקטר כבר אין לי זמן!

אז עכשיו אחרי שנרגעתי והוצאתי מהמערכת את כל הרוע והקיטור

נשאר לי לספר לכם שני דברים:

הראשון:

בין דבר לדבר (שלא עשיתי רק דיברתי ו/או כתבתי)

הצלחתי להכין שוב את הקרמבואים למרות שנשבעתי שזהו (הייתי חייבת לגמור פרודוקטים לפי פסח)

 

הדבר השני:

קיבלתי החלטה

להכניס לרשימה עוד משימה

למצוא מכון כושר

ואם אני באמת ארצה, לכתוב גם לא לשכוח ללכת.

אני צופה להחלטה הזו עתיד מזהיר, בהצלחה!

(בכל אופן זה בושה שיש לי רק משימה אחת ברשימות שלי, לפחות שיהיו לי שתיים או שלוש, שיהיה מעניין)

אחרי חג פסח שמח!

מאחורי כל גבר מצליח יש אשה (עם תיק)

גברים, לכו תבינו אותם.
הם תמיד מתלוננים שאנחנו סוחבות תיק מלא חפצים (מה שנכון נכון)
מכניסות לתוכו חצי בית אם לא את כולו
ואיכשהוא תמיד הם אלו שסוחבים שנושאים אותו
אבל איך תסבירו את העובדה
שתמיד הם מבקשים להכניס לתוכו את הארנק ואת צרור המפתחות?
שילכו עם תיק משלהם
(זה לא סותר שיסחבו גם את שלנו, ברור?)

לאחרונה הצטברו לי כמה ארנקונים שתפרתי שיספיקו בדיוק למה שאנחנו צריכות ביציאה מהבית

מה יכול להכנס?
הוא מספיק גדול לפלאפון,
מפתחות,
כסף קטן (וגם גדול),
ליפגלוס
וכמובן כרטיס אשראי.
בקיצור, כל מה שאנחנו צריכות ביציאה חפוזה מהבית...
מי אמר שלא כל הבית יכול להכנס לנרתיק קטן?

 

הדמות רקומה- היתה חתיכת עבודה!

גם אתם ראיתם גבר מסתובב עם תיק נשי?
אז כשאומרים "מאחורי כל גבר מצליח יש אשה מצליחה" תדעו שהכוונה ל: "מאחורי כל גבר עם תיק נשי, יש גברת מגונדת" (מודה שהיום זה כבר לא בהכרח שיש אשה מאחוריו, אולי הוא סתם חובב תיקי נשים...)

שבוע רגוע ונעים
(עד כמה רגוע שהוא יכול להיות-
הילדים בבית, מסיימים את כל הממתקים לפני פסח, מלאי סוכר ומטפסים על הקירות כי משעמם להם
ואנחנו בעבודה, כי מה לעשות, מישהו צריך לעבוד לפחות עד שמשרד החינוך יתעורר ויקלוט שיש כמעט 4 חודשים בשנה חופש והגיע הזמן לשינוי!)

משחק המיטות יוצא לדרך

הרבה מומחים גורסים שסדר ומשמעת חשובים לילדים בגיל הרך
זה מקנה להם הרגלים בריאים לחיים ומכין אותם לכיתה א' בצורה הטובה ביותר
ולכן,
הילדים שלנו מהיום שנולדו ידעו בדיוק (טוב לא בדיוק, אבל בערך)
מתי קמים והולכים לגן (אבל לא בא לי היום ללכת לגן)
מתי אוכלים ארוחת ערב (אני לא רעב עכשיו, אחרי שאני יצחצח שיניים יתחשק לי לאכול)
מתי מתקלחים (אני חייב/ת? התקלחתי אתמול ואני מבטיח שאני לא מסריח כל כך)
ומתי קופצים נכנסים למיטה
עד מתי מותר לדפדף לקרוא ספר
ומתי צריך להירדם. (אמא, תבואי על חמש דקות, אמא, כבר עברו חמש דקות? טוב אז כל דקה...סוף סוף קצת שקט)
תמיד הייתי מושא לצחוק במשפחה שאלי לא מגיעים אחרי השעה שבע וחצי כי אין עם מי לדבר- הבית נכנס למוד של שינה.
אבל בעצם, אף פעם לא הפריע לי מה חושבים עלי, שיקפצו מצידי.
(טוב, מודה שזה נשמע/נקרא נוראי, אבל מה לעשות, אם הילדים ילכו לישון מאוחר, הם לא יצליחו לקום בבוקר בזמן, מה שיגרום להם להגיע כשהגן נעול ואז הם בוכים, ואנחנו מגיעים עצבניים כי היה קשה להיפרד ובגלל שאיחרנו לעבודה, ואם איחרנו בבוקר לעבודה, אנחנו גם לא מצליחים להוציא את הילדים בזמן מהגן, מה שמעצבן את הגננת והופך אותי לאמא לא אחראית- בסוף תמיד אנחנו אשמות ולכן חשוב להקפיד על "תכנון, תכנון, תכנון!" )

כל התכנונים האלה הם נהדרים,
הם נותנים מסגרת לילדים,
הם מאפשרים לי וליד ימיני ערבים נחמדים, אנחנו סוף סוף מצליחים לדבר, לספר חוויות מהיום, לאכול בישיבה בלי "אמא חסר לי, תביאי לי, למה אני לא קיבלתי, כן רוצה, לא רוצה"
רק אני והוא
רומנטי משהו...
ואז מגיע הלילה
ולפי התכנון, הגיע הזמן שגם אנחנו נלך לישון
וכך באופוריה נרדמים כפיות (תהרגו אותי, אני לא מצליחה להבין איך אפשר להירדם ככה, נראה לי רק בסרטים הולכים לישון עם שמיכה אחת, מחובקים ובבוקר קמים יפים, בלי קורי שינה, קרומי רוק וריח מהפה- אהה, שיהיה ברור ובשביל הפרוטוקול, גם אני כזאת- תמיד יפה ומריחה טוב, גם בבוקר)
זוכרים שדיברנו על תכנון?
עד כאן מצליח לי,  אבל מכאן העניינים מתחילים להיות מכוערים,
אני יודעת איך הלילה יתחיל אבל לא איך הוא ייגמר.
זה מתחיל קצת אחרי אמצע הלילה
01:00- הנסיכה הקטנה מגיעה ואומרת שהיא צריכה פיפי
אז אולי תעשי? לא צריך לבקש רשות
01:15- הנסיכה הקטנה: שמעתי בחוץ רעשים וראיתי מהחלון שהשכן חזר
תודה על העדכון- תחזרי לישון
1:45- הנסיכה הקטנה: פססטטט- אני עדיין לא מצליחה להירדם, אני שומעת זמזומים
בשלב הזה שאני כבר פוקחת חצי עין, אני שמה לב לשמיכת הפוך הצהובה של האפרוח,
אחרי פשפוש קצר וחיפוש מסביב אני מגלה שאיכשהו הוא ישן אצלינו
2:30- מרגישה שמישהו בוהה בי, הנסיכה הקטנה החליטה שיש לה עדשה מתחת למזרון
הקטן כבר חזר למיטה שלו איכשהו
טוב, אין ברירה, אני קמה ללוות את הקטנה למיטה,
ההיא מעפעפת בעיניים ומזכירה לי שהיא מאד אוהבת אותי ומתחשק לה להתחבק
3:00- קמה תפוסה ויוצאת בשקט מהמיטה שלה לכיוון המיטה שלי
מחזירה את הקטן (?!) בחזרה למיטה שלו
4:00- שומעת רשרוש של שמיכה נגררת- הקטן חזר, שמה לב שיש אור באחד מהחדרים- שיעשו מסיבה מצידי.
5:55- השעון מצלצל לקום, אני שמה לב שאני שוכבת עם חצי גוף מחוץ למיטה ושני הקטנים חורפים לידינו.
איך הזמן עובר שנהנים...

ואם בתכנון עסקינן,
חגגנו לנסיכה המההממת הגדולה יום הולדת משפחתי,
ואיך אפשר בלי עוגה,
האתגר השנה כבכל שנה-
עוגת שוקולד של שבת, בלי בצק סוכר, והכי נורא- לא משנה לה מה, העיקר שיהיה יפה, מיוחד, לא פשוט וטעים, היא סומכת עלי.
אוי ווי...

מיני קאפקייקס עם שמנת מתוקה ודף סוכר אכיל של "מותק"- שדרוג מושלם לילדים עם הוראות בעייתיות

הרבה אהבה!

הרבה קלוריות!

המשימה הוכתרה בהצלחה.

עכשיו נשאר לראות מה יקרה הלילה- מי ישן איפה וכמה פעמים נשחק את "משחק המיטות"...

לילה טוב!

חשוב שיכתב בפרוטוקול- 

אמנם כתבתי "אני לוקחת, אני מתעוררת ואני עושה", לרוב (אם לא כל לילה) אני ישנה כמו בול עץ (בצורה אלגנטית, מכובדת ועם ריח טוב מהפה כמובן) 

אבל האמת היא שיד ימיני לוקח חלק גדול בתהליך (אם לא בכולו) של לקחת הלוך וחזור למיטה.

יד ימיני טוען שאם אחד מהילדים ביקש "אמא אני צמא" אני עונה לו "בטח בטח, גם אני" או "טוב מותק, אני הולכת להביא לך" (וכמובן שוב נרדמת באלגנטיות) או במצב הקיצוני והשכיח יותר- אני מתעלמת לא שומעת.

ליצן קטן נחמד, רוצה אוזן המן?

יש לי בעיה (אני מתעלמת מהתגובה שלכם שבטח נשמעת כמו: "שוב פעם זאת עם הבעיות שלה?")
והפעם זה גם עם אזני המן
לא אוהבת את הגודל של האזניים בחנויות (הכוונה לאזניים שמחוברות לראש- לא לאוכל, כל ילד שנולד אצלינו במשפחה מיד בודקים לו את גודל האזניים עוד לפני אצבעות ידיים ורגליים, יש לנו בגנים אופציה לאזניים גדולות)
לא אוהבת את הבצק של האזניים המוכנות
ובעיקר אאוהבת לקטר.

כבר יצא שכמה שנים אני מכינה אזניים לבד, בגודל הרצוי, בעובי שאני אוהבת עם הבצק שאני רגילה אליו ובעיקר- המילוי המושלם והקל להכנה - הטריו הקדוש מכל- שוקולד נוטלה, השחר ופרה.

אני אוהבת את המתכון של קרין גורן, אך לצערי בכל פעם שאני מכינה אותו אני שוכחת לשים את אחד (במקרה הטוב) המרכיבים- הפעם שכחתי חלב ואבקת אפייה, אופס....
אני בטוחה שהמקורי יותר טעים מההוא שחסר לו רכיבים.

רכיבים: (זה המתכון המקורי- לא השמטתי בכתיבה אף רכיב)
200 ג' חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח רגיל (ולמדייקים מביניכם 300 גרם)
שקית אבקת סוכר
קצת מלח
תמצית וניל
בין1/4 ל-1/3 כוס חלב
אבקת אפייה

אופן ההכנה:
מערבלים בוו גיטרה את החמאה עם הקמח, אבקת אפיה, תמצית וניל ומלח לתערובת פירורית

מוסיפים (אם זוכרים) את החלב כל פעם קצת עד שמתקבל בצק אחיד
חשוב- לעבד כמה שפחות.

בשלב הזה חילקתי את הבצק ל-2
חצי עטפתי בנייר נצמד והכנסתי למקרר לנוח

לחצי השני הוספתי קקאו ועירבלתי את הבצק.
כמה קקאו? שאלה טובה, היתה לי בערך 1/3 חבילה קטנה.

גם את בצק הקקאו להכניס למקרר לנוח.

מרדדים את הבצק המקורר וקורצים צורות.
והפעם ניסיתי את הקורצן המשודרג של מותק,
בשנים הקודמות לא הסתדרתי עם הרגילים, אחרי קריצת וסגירת העיגול
תמיד
אבל תממיד
נזל לי המילוי
כנראה משהו בסגירה לא היה משו.

לשים שחיתות בפנים (שילוב של שוקולדים, שוקולד ציפס וכל דבר משמין אחר העולה על רוחכם - כל המרבה הרי זה משובח)
ובגלל הצורה המיוחדת של אזני ההמן ניתן לקפל אותם בקלות (ובזמן אפייה הם לא נשפכים)

אפשר לרדד את הבצק אחד על השני

להכניס לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות בין 11 ל-15 דקות
ויש לכם אזני המן לאכול ולהשמין.

מילוי מושחת של 3 סוגי שוקולד

מילוי שוקולד לבן



נשאר לכם שוקולד לבן? הכניסו לשקית זילוף וקשטו את האזניים אחרי האפייה



voilla

בתיאבון
ופורים שמח!

גם חברות צוות הDT פרסמו פוסטים חגיגיים לכבוד הפורים, כנסו לקרוא!
גלית, עירית, מוני, עירית, שרית וגלית, שרית (מיס פטל), יוד.