יום שישי, 30 בדצמבר 2011

עובדה ידועה - חתול אוכל עכבר, או שלא?

אין לי בעיות עם חיות מחמד, אני אוהבת כלבים חתולים תוכים ודגים
כל עוד הם לא בתוך הבית.
מבחינתי, יש לי כבר לפחות ארבעה בתוך הבית (הילדים ויד ימיני, ומידי פעם בתקופה הנכונה, גם כינים) וגם זה לפעמים יותר מידי.

כשעברנו לבית הנוכחי שלנו חוץ מהבית קיבלנו בירושה גם את החתולה השכונתית העונה לשם "מיצי", להפתעתי לא נתקלנו בהתנגדות גדולה מצד הסבתות של המשפחה, אומרים לטענתם, כשיש חתול אין עכברים ו/או נחשים.

מיצי היא חתולת רחוב לא טיפוסית-
היא ידידותית,
מלווה את הגדולה בבוקר להסעה,
מחכה לה כשהיא חוזרת בצהריים,
מלווה את הילדים בדרך לבית הכנסת בשבת,
נהנית (או לפחות לא מראה שסובלת) כשהקטן בדק מה יש לה מתחת לזנב, מאיפה היא עושה פיפי וכמה שערות יש לה בשפם
ולא להאמין, היא ממש שמחה לראות אותי כשאני חוזרת מהעבודה.
ואנחנו מצידינו מרעיפים עליה אהבה, מסרקים אותה ומאכילים אותה (היא בעיקר אוהבת את העוף מהמרק של שבת).

אחרי תקופה, הצטרפה אלינו לצ'כונה פיצי, חתולה צעירה, אפורה מהממת
וגם "קישטא"- כשמו כן הוא- חתול שחור, גדול ומגעיל שרק רוצים לעשות לו קישטא (לא בהצלחה יתירה- הוא לא בורח, רק חושף שיניים וגורם לנו לרצות לברוח ממנו, סוג של בריון השכונה שצריך לשלם לו דמי חסות).

לתקופה קצרה אימצנו גם את כתם- גור חתול בן שלושה שבועות שהזדמן לסביבה שלנו

 הוא שרד אצלינו חודש ואז נעלם (או לפחות ככה הילדים חושבים, חברה של השכנה החליטה לאמץ אותו והחלטנו שעדיף ככה, אמרתי כבר שיש לי מספיק "חיות" בבית?)

ואז הגיע הרגע המכונן, הרגע לו חיכינו כולנו (או לפחות אני)
ורצה המקרה
ופגשתי במיקי,
ולא סתם מיקי,
אלא מיקי מאוס ג'וניור

אותו כבר לא רציתי לאמץ (מה לעשות, הוא הגיע בלי המכנסיים השחורות והשלייקס)
מה עושים?
קוראים למיצי לעזרה

ההיא מרחרחת, מסתכלת, בודקת

מגדילה ראש ומשחקת (?!) איתו

(נו באמת, תאכלי אותו! - יסלחו לי כל אוהבי החיות באשר הם, אצלי בבית אני לא רוצה אותו)
עוזבת את העכבר ורצה לספר לחברתה האפורה פיצי
בשלב הזה אני כבר הייתי היסטרית, מתקשרת לעירייה ובינתיים מקללת את החתולים על חוסר התושייה באיבחון העכבר, מתלבטת אם עניין "חתול אוכל עכבר" זה מיתוס או מציאות,
אולי טעו שאמרו שהנמרים הם בני דודים של החתול,
ואיך לעזאזל הסבתות טעו? אותי לימדו שפולנייה תמיד צודקת!
אז מה באמת הקטע של תום וג'רי?

to make a long story short:
פיצי גילתה אומץ וטיפלה בעניין.
ודי לחכימא ברמיזא- אני לא ארחיב יותר מזה.

כמה עובדות מעניינות שלמדתי על חתולים:

  • הם לא אמורים לשתות חלב- זה סתם מיתוס- גורים שותים מסתבר תחליב חלב.
  • חתולי רחוב לא מטורפים על וטרינרים- בהתחלה לקחנו את מיצי לוטרינר השכונתי לוודא שהכל בסדר, לחסן אם צריך וכו'- היא לא אהבה את הרעיון, ברחה מהכלוב על הארונות, ומשם לרחוב- למיצי שלום, היא מצאה את דרכה הביתה



  • הוטרינר אמר שאם היא לא מתה עד עכשיו - סימן שהיא בריאה. נשמע הגיון בריא, לא?
  • והכי חשוב- חתול רחוב רעב - אוכל עכברים, חתול רחוב שבע - מן הסתם שמן מידי לרדוף אחריהם.
ואסיים בשיר ילדים ידוע:

עַכְבָּר עַכְבָּר הִשָּׁמֵרָה
פֶּן הֶחָתוּל יָבוֹא מַהֵרָה!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
מיליםלא ידוע תרגום/נוסח עברינח פינס לחןמילרעממי גרמני


סופשנה אזרחית שמחה לכל החוגגים ושבת שלום!


* לקראת השנה החדשה, גלית (הלא היא נמשים המוכשרת) עורכת בלוג קנדי אצלה בבלוג- אל תפספסו!!

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

שיהיה לכם יום כתום (מתכון לנשיקות תפוז)

אני ידועה כאחת שהורגת צמחים,
טוב, אולי לא הורגת,
יותר נכון מייבשת
(יש שיגידו שאני גם מייבשת בחיים או יותר נכון מתמחה בפיצוץ בלונים, אבל לא בזה עסקינן בפוסט הזה, אז אתה- כן כן אתה, אתה יודע שאני מתכוונת אליך- תמשיך לקרוא בלי להתלהב יותר מידי)
לעציצים בקרבתי יש נטייה להתאבד, לקפוץ קפיצת ראש לתהום או כל ביטוי הולם אחר שתחפצו.
אך הפלא ופלא,
בשקט בשקט
אחרי שלוש שנים של לדבר לעצים
ללטף את העלים
ולהרעיף אליהם הרבה אהבה
בשעה טובה העץ התמלא בתפוזים ובקלמנטינות מתוקות וטעימות.



(טוב נו על מי אני עובדת? הגנן טיפח את העצים, ניקה, גזם ודאג שההשקייה תעבוד, אני לא עשיתי כלום, השתדלתי לא להסתכל עליהם שלא יראו אותי שמא יחליטו לנבול)

וכך אחרי הקטיף הראשון עם הילדים יום שישי, החלטנו לחגוג את המאורע (בתקווה שיקרה שוב שנה הבאה :) )


נשיקות תפוזינה*
מרכיבים:
5 חלבונים
2 כוסות סוכר
1 כפית חומץ
2 כפיות קורנפלור

הוראות ההכנה:
ממיסים בבאן מרי את החלבונים עם 2 כוסות הסוכר

מערבבים עד שהסוכר נמס- אפשר למשש עם היד עד שלא מרגישים את הסוכר.

מעבירים את התערובת לקערת המיקסר ומקציפים בערך 10 דקות (עד שהקצף חזק ומבריק)


מוסיפים את הקורנפלור והחומץ ומערבבים קלות.
טיפ:
אוהבים קרמבו? זה הזמן ללקק את התערובת, חצי נגמרה לי כבר בשלב הזה...

לטעם תפוז:
תמצית בטעם תפוז
צבע מאכל כתום
מזרה כתום
(את הכל ניתן למצוא אצל מותק)


מטפטפים טיפה או מקסימום 2 טיפות תמצית בטעם תפוז לתערובת הנשיקות (שימו לב לא לשים יותר מ-2 טיפות תמצית תפוזים שלא יצא לכם מר)
לשים צבע מאכל כתום
לערבב

להעביר לשקית זילוף
לזלף נשיקות בגודל הרצוי
לפזר סוכריות כתומות

לשים בתנור בחום  110-100 מעלות למשך כשעה וחצי שיתייבשו (מי אמר מייבשת ולא הבין? חחח...)
והנשיקות מוכנות!

בתיאבון
ותיזהרו מהיפר של סוכר- been there, done that - חתיכת היי רציני, לקח לי כל השבת להתאושש...

שיהיה שבוע טוב, קריר וגשום!
נשיקות,


* את המתכון קיבלתי מעדי שקיבלה מ"חתולי" - הלא היא מיכל.
עדי מקפידה לשמור לי קופסה קטנה כל פעם שהיא מכינה את המתכון הזה- והיא מכינה אותו המון!! תודה יקירה !!

** רצה המקרה והבוס החדש שלי נתן לשותפי לחדר ולי פרח לגדל, בינתיים הוא פורח, תחזיקו לי אצבעות... כבר עבר שבוע ובינתיים הוא חי, אני מקפידה להשקות אותו ולתת לו את מנת המים היומיות, אולי זה סוג של מבחן קבלה?
מבטיחה מחר על הבוקר תמונה בקבוצה של קישקושיאדא בפייסבוק.

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

סופת חול

תגידו, זה רק אצלי?
הילד חוזר מהגן עם ארגז חול בנעליים
מילא זה,
אבל החול נודף מהילד בכל רחבי הבית



נראה לכם נשאר חול בגן?
מקסימום נפתח את חוף הים בבית...


LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...