יום שלישי, 31 במאי 2011

מי אמר אמא ולא קיבל? מישהו? אף אחד?

בשנים האחרונות יש מודעות מוגברת לאוכל בריאות, בלי חומרים משמרים, בלי צבעי מאכל, ויש שיאמרו גם בלי טעם (הכותבת מנועה מלהגיד את זה שאומר זאת, אחרת אותה אישיות לא תיתן לי להכנס הביתה)
ואני, אם להודות על האמת, פריקית של בריאות בכל הנוגע לילדים שלי.
יד ימיני- ממש לא.
בשורה התחתונה, חיי הנישואין שלנו מתנהלים לרוב על מי מנוחות, בלי יותר מידי ויכוחים, מכות או ריבים,
עד שאנחנו מגיעים לנושא האוכל והילדים.

כשאני מוציאה את הילדים מהגן, בבית הם מקבלים פרי לפי בקשתם ושתיה ואחרי שעה וחצי ארוחת ערב.
כשיד ימיני מוציא אותם,
הם מקבלים-
וופלים,
ביסלי,
במבה,
גומים,
קרטיבים
ואם הם מתנהגים יפה- אז גם שוקולד.
(יד ימיני- אם החסרתי משהו, אל תתבייש להוסיף)

אז מה הפלא כשהם רואים שאני מגיעה לקחת אותם מהגן, הם עושים פרצוף חמוץ ושואלים למה אבא לא בא, מתי הוא יגיע, למה הוא צריך לעבוד, זה לא פייר, והאם אפשר לאכול ממתקים...

לכן ביום שליהי ממותק שלחה לי את הספר הסופר מתוק "אופים עם שוקולד" של ננסי לאמברט, הפשלתי שרוולים, הלהבתי את הילדים, שלפחות אם יאכלו דברים מתוקים, אז בלי כל הזבל הנילווה להם.

לקראת הקיץ, הילדים בחרו את המתכון לארטיק שוקולד.

המצרכים (ל-2 ארטיקים)
60 גר' שוקולד חלב
3 כפות יוגורט טבעי
6 טיפות תמצית וניל (אני לא הוספתי)
2 כפות חלב

אופן ההכנה:
להמיס את השוקולד (בספר כתוב בבן מארי- אני שמתי במיקרו)
את ה-40 גר' הנותרים לאכול תוך כדי בלי שאמא תשים לב,
לערבב את שאר החומרים לתוך השוקולד המומס


אני השארתי בלי כוונה גושים קטנים של שוקולד- בדיעבד- זה היה רעיון מעולה, נוצרו בתוך הארטיק שביבי שוקולד.
 ליצוק את הרוטב לתוך תבנית קרטיב (או לכוס פלסטיק עם כפית שתתפקד כמקל)
לסגור 
וכעבור פחות משעתיים (דחיית הסיפוקים של הילדים שלי שואפת לאפס, עדיף לחכות יותר)
הארטיק מוכן

ואם כבר מכינים קרטיבי בריאות,
(בדרך כמובן הקטן דוחף את האפרוחית כי היא מסתירה לו
האפרוחית מרביצה לקטן כי הוא דחף אותה
הקטן לא נשאר חייב, צועק עליה וקורא לה חוצפניה, ולקינוח הוא ממטיר עליה מלא רוק עם הלשון,
בשלב הזה האפרוחית ממש מתעצבנת, יוצאת מהכלים ומתחילה לבכות.)
מפעילים את הילדים
(עדיף את זה שבוכה, שירגיש סוג של פרס, בעצם על מי אני עובדת, העיקר שיהיה שוב שקט באזניים) לסחוט מיץ תפוזים


 וגם מיץ לימון עם נענע
ופה הרווחתי 2 ציפורים במכה אחת- שלחתי את הקטן לקטוף נענע, האפרוחית עסוקה לסחוט
האזניים שלי חיזרו לשמוע...
 לא לשכוח להוסיף סוכר
 ואם כבר יש בלאגן והרבה כלים לשטוף, 
 אז לרסק במעבד מזון מלון עם נענע
 להקפיא
 וקיבלנו קרטיבי בריאות,
בלי צבעי מאכל,
בלי חומרים משמרים
ועם המווווון אהבה
(ואולי גם עם המווווון חיידקים מהידיים של הילדים אבל זה שטויות, זה כמו חוק ה-3 שניות לאוכל שנופל על הרצפה)
 אני לא אגיד לכם שהילדים לא קפצו על יד ימיני כשחזר הביתה ואמרו שהם רוצים ממתקים, ושהם לא התבכיינו יום אחר כך כשראו אותי שוב, אבל לפחות הפעם אחרי שקלטו את הצרה שאיתה הם נתקעו (זאת אומרת, אני) הם ביקשו להכין עוד ארטיקים (ולאכול שוקולד)

אחת אפס לטובתי!

יד ימיני- חפש אותי בסיבוב, כשנסיים את שאר המתכונים המעולים בספר, הם לא יראו אותך ממטר, ירצו רק אותי :)

מה אתם עושים עם הילדים בצהריים?
אני מכירה אחת מטורפת שאוהבת להכין איתם מרשמלו, מרנגים, עוגות (עדי, חולה עליך!) ובעצם יכולה לשרוד איתם חודשיים רצוף בבית בלי קיטנה, בלי עזרה ובלי להתאשפז בבית משוגעים...

יום שני, 23 במאי 2011

וורום, וורום... עיצוב עוגת אופנוע בקלות (יחסית)-חלק שלישי ואחרון


רוצים לקרוא את שאר ההדרכות? לחצו כאן

עיצבנו עוגה בצורת גלגל
פיסלנו אופנוע מסוג harley davidson

בחלק הזה נדביק נייר אכיל ונפסל את הרוכב.


מהו נייר אכיל?
נייר האכיל הוא בצק סוכר מרודד דק דק שניתן להדפיס עליו במדפסת עם מיכלי צבע מאכל.
הנייר מגיע עם שקף מודבק.

הכנתי נייר מודפס בגודל A4 (להורדה, לחצו כאן, *עידכון: לחצו קליק ימני על התמונה ושימרו על המחשב)
שלחתי במייל ל"מותק"
נסעתי,
אספתי,
והופה, יש לי נייר אכיל מודפס



 עכשיו צריך לגזור את התמונה הרצויה (לא להפריד עדיין מהשקף!)
 רואים את השקף?
נפריד את השקף מהנייר האכיל,
נרטיב במעט מים את המקום בו אנחנו רוצים להדביק את הנייר האכיל
להניח ולהצמיד בעדינות
ועכשיו הרגע הקריטי,
בשיא העדינות, להוציא את האופנוע בזהירות בזהירות מתוך הקלקר/קופסה ולהעביר לעוגה.
בזהירות כבר אמרתי?
הקטע הזה תמיד עושה לי התקף לב לא קטן...
אם מתפרקת חתיכה, לא נורא, תסדרו אותה בעדינות חזרה.

כעת נפסל את דמות הרוכב.
החומרים הדרושים:
בצק פיסולי (CMC) שחור, אפור, צבע גוף
מקל סוכריה/שיפוד

נפסל 2 מגפיים ונדביק ליד האופנוע משני צדדיו,
נגלגל נחש ארוך שיהווה המכנסיים של הרוכב,
צד אחד של המכנס נצמיד למגף ימין בעזרת קצת מים,
נושיב את אמצע הנחש על המושב ונחזק אותו עם טיפת מים
צד שני של המכנס נצמיד בעזרת קצת מים למגף השמאלי.
 מבט מלמעלה:
 כעת לגוף:
מגלגלים צורת טיפה מבצק סוכר פיסולי,
אני עיצבתי כרס חמודה, שתוסיף חן לרוכב,
מצמידים למכנסיים,
מחדירים בזהירות ובתנועות סיבוביות שיפוד ארוך לאורך כל העוגה
והפעם באמת תקפידו על זהירות, השיפוד הולך לעבור גם דרך האופנוע!
 מוסיפים עיגול מושטח מבצק פיסולי בצבע גוף לצוואר
וכדי להסתיר את החיבור, אפשר להדביק בנדנה של הארלי או צעיף.
יוצרים ידיים (לא זוכרים איך? תקראו פה תיאור מפורט)
יד אחת על הכידון (הספוג הוורוד הוא תמיכה ליד שלא תיפול עד שתתייצב ותתייבש)
 יד שנייה על מקל הסוכרייה שנעצתי בעוגה (כמובן לא לשכוח עם טיפת מים, אחרת הידיים לא יידבקו)

ליצור שרוול (נקניק בצק פיסולי שחור) וחיבורו צד אחד לגוף וצד שני ליד (שוב לא לשכוח בזהירות)
 ושרוול שני
 מוסיפים ראש עם חיוך
אזניים
אף
משקפת
 ולא לשכוח את קסדת האבטיח!
את ההלהבות שהדפסתי,
גזרתי
והדבקתי על הגלגל ועל מקל הסוכריה

הזהרתי שיהיה ארוך, לא?
אבל שווה!

בהצלחה!! ומחכה לראות את האופנועים שלכם!














יום שלישי, 10 במאי 2011

אדום, אדום ועוד קצת... אדום!! (הדרכה לציפוי עוגיות ב"רויאל אייסינג")

מצחיק איך הדברים מסתדרים...
האפרוח נולד אחרי שתי הבנות, 
ונכנס לאוירה של אחיותיו שרואות בעיניים רק וורוד
רק בובות
רק שמלות וחצאיות מסתובבות
רק משחקי "אמא ואבא ותינוקת"
ורק נסיכות.


אותו אפרוח לא התעניין בכל אלה,
בין המשחקים הוא מצא כדור (ורוד) ומכונית בודדה (של הברבי כמובן) ואיתם שיחק.
לא עניין אותו לשחק עם הברביות- רק להפשיט אותן (עשה את אבא שלו מאד גאה!, יד ימיני הילך שבוע כמו טווס על יכולתיו המפותחות של בנו בגיל כל כך צעיר)
ובעניין הלבוש? כל מה שמעניין אותו זה רק ללבוש טרנינג כיפי, נעלי קרוקס נוחות,
חולצה מכופתרת? הצחקתם אותי, החולצה היחידה עולה עליו היא חולצה פשוטה, בלי צווארון, בלי כפתורים, לא פולו, רק חולצה פשוטה, צבעונית, לבנה, מקושקשת.

לאחרונה הילדון מפתח אהבה לגיבורי העל- סופרמן וספידי מקווין וזה בהמשך לזה שהוא מעריץ את הכוכב של יובל המבולבל (?!?) מגיל שנתיים.

ביום ההולדת השלישי של האפרוח שנחגג ממש עכשיו,
הילדון הזמין:
עוגת שוקולד,
עם צבע אדום
בלי תותים,
עם הרבה רוטב, עדיף אדום
כביש (לא אדום),
אופנוע אדום,
ספידי מק'ווין אדום,
סופרמן,
והרבה כוכבים, באיזה צבע? תנחשו...
ובמילה אחת שמסכמת את הכל בפשטות: "אוי אברוׁך"


כשקיבלתי את החבילה שלי מליהי מותק בוטיק סוכר, כחלק מצוות ה DT שלה, ובתוכה היה מונח אבקת ה"רויאל אייסינג" האדומה, ידעתי בדיוק מה אני הולכת להכין!


קשקשתי בתבניות






קרצתי כוכבים




הכנסתי מקלות
ו.....טדאאאאם- וקיבלתי עוגיות כוכב


ועכשיו להמצאה הגאונית, הכל כך פשוטה:
לוקחים קערה
שופכים אליה את האבקה


 מוסיפים קצת מים (כל פעם כפית יד שמגיעים למרקם כמו של חומוס) ומערבבים


מכניסים את העיסה לתוך שקית זילוף עם צנטר מספר 1



מציירים על העוגיה את המסגרת




מחכים חצי שעה בערך לייבוש של הרויאל על העוגיה
בינתיים,
מכינים משאר העיסה את המילוי של הכוכב:
מדללים עם עוד קצת מים עד שמגיעים למרקם של טחינה ביתית
מכניסים שוב לשקית זילוף עם צנתר מספר 2 או 3
ומזלפים בתוך הצורה
ובעזרת קיסם "עוזרים" לרויאל להתפשט על העוגיה.
להדגמה, לחצו על הסרטון.
(פעם ראשונה שאני מעלה סרטון הדרכה, מבטיחה להשתפר)



כעבור שעה בערך, יש אוסף של כוכבים אדומים וילד אחד שמח במיוחד!








(קשה לפספס את המוטיב האדום)

והעוגה?
לא מהעולם הזה,
צהלות השמחה נשמעו ברחבי השכונה כשהאפרוח ראה שהוא נהפך לסופרמן, ושיש לו את ספידי ואת האופנוע




(תנו קריאה אם אתם רוצים עוד פרטים איך להכין את סופרמן וספידי עם הנייר האכיל)

 ותראו את החותכן המהמם הזה!
 לא רעיון פנטסטי?
(הסיפרה שלוש, גם היא זולפה מ"רויאל אייסינג)

תציצו מה שאר החברות לצוות ה-DT הכינו.

חג עצמאות 63 שמח!


LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...