יום שלישי, 26 ביולי 2011

לפרוס כנפיים ולעווווווווף!

הוא: אמא
אני: מה בובה?
הוא: גיבור על צריך גלימה
אני: נו?
הוא: אני גיבור על
אני: אז?
הוא: אין לי גלימה
אני: אההה... מה אתה צריך?
הוא: גלימה, אדומה, כמו של באטמן, סופרמן, אני לא מצליח לעוף בלי זה... (והכל תוך כדי תנועהשל היד כלפי מעלה ונסיון לעוף)
אני: תן לי נשיקה וחיבוק ענק, מבטיחה לך גלימה
הוא ואני: יייששש!



החומרים:
סקיצה( ניתן להוריד כאן)
בד בצבע הרצוי
חוט תואם
פליזלין דו צדדי
3 ס"מ סקוטש זכר ונקבה

הוראות הכנה:
לגזור את הסקיצה
לקפל את הבד של הגלימה לחצי
להניח את הסקיצה
ולגזור באורך הרצוי (אני עשיתי 65 ס"מ)
חשוב: לא לגזור את קו האמצע!
לתפור את הסיומת באוברלוק/מכונת תפירה


(אם אין אובלוק, אפשר תפר זיגזג או בלי שום תפר אם הבד לא נפרם,
למי שלא מתעצל, אפשר לגזור 2 שכבות של גלימה, לתפור צד יפה לצד יפה ולהפוך)
להוסיף סקוצ'ים זכר ונקבה בקצוות
ויש גלימה!

ועכשיו לסמל על הגלימה:
לגזור את הסקיצה הרצויה (אני הורדתי את סופרמן, שימו לב שיהיה כתוב הפוך)
להעתיק את החלק הפנימי על נייר פליזלין דו"צ


לגזור לא מדוייק את הפליזלין ולגהץ את החלק הדביק (זה שמבריק) על הצד הלא יפה של הבד הרצוי (במקרה שלי צבע צהוב)
לגזור מדוייק לפי הסימון את הבד הצהוב ולקלף את חתיכת הנייר של הפליזלין
(רואים עכשיו חלק דביק חדש בבד הצהוב? אותו נגהץ על הגלימה)

נמקם את כל החתיכות שגיהצנו וחתכנו על הגלימה

 נגהץ אותם שוב על הגלימה
מה נשאר?
לחזק את האפליקציה בתפר (פשוט או זיגזג)

וגלימת גיבור העל מוכנה!

וווווייייייי- עכשיו הוא יכול לעוף.
ואני? פוחדת שיעוף על הרצפה / כיסא / ספה / שפיץ של השידה. (הקיפו את המיותר)


בהצלחה! 
תפרתם לפי ההדרכה? תעלו תמונה לקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא.



יום שלישי, 19 ביולי 2011

יום הולדת יש רק פעם בשנה? וגם איך מכינים "קייקפופס"

משימתי הוכתרה בהצלחה כבר 3 שנים ברציפות,
הנסיכה הגדולה רצתה יום הולדת עם חברות מהגן ואחרי זה עם הכיתה, ואני הצלחתי לשחד אותה לעשות מסיבה משפחתית מהנה והכי חשוב עם המווווון מתנות.
זה הצליח לי גם השנה (או לפחות רציתי להאמין) 
חגגנו יומולדת משפחתית, כיפית ואינטימית, עם עוגה טעימה מצופה וורוד, בפנים ומבחוץ קרם וורוד, עם מלא נשיקות ומילוי תותים,
יצאתי עם הרגשה מעולה, הנה עוד שנה חלפה לה, ואני לא טרלללה.

חלפו עברו להם עוד חודשיים,
הגיע האביב,
הפרחים התחילו לפרוח,
השתילים החלו לנבוט ואיתם גם החשק של הנסיכה למסיבת יום הולדת.
אוף!

אחרי שכנועים לא מוצלחים מצידי ושלל הבטחות, הוחלט לחגוג יום הולדת לציון שלושה חודשים מיום ההולדת.

כמות הקיטורים שלי במשך אותו שבוע היתה נוראית, כמעט כולם שמעו אותי איך אני הולכת להתארגן ומה כדאי לי לעשות,
ואז,
עם תמיכה נפשית של עדי  ומיכל, נסגרה הפעלה כיפית לבנות, עם המווון ממתקים וסרט.
הבנות עשו פרחים מלבד והדביקו על קשתות פלסטיק צבעוניות
העלו את רמת הסוכר שלהם למקסימום האפשרי
וקינחו בסרט "פלונטר"
והעוגה?
הגדולה לא אוהבת בצק סוכר אבל מטורפת על שוקולד לבן
והקייק פופס? סופסוף היתה לי הזדמנות לעשות אותם!
איך?
אופים עוגה (או קונים עוגה מוכנה מהסופר),
חותכים אותה לריבועים ומערבלים בתוך קערת מיקסר עם וו גיטרה עד שהעוגה מתפוררת,
מערבבים אותה עם גבינת שמנת,
מגלגלים עיגולים,
ונותנים להם לנוח במקרר,

ממיסים (במיקרו או בבאן מרי) שוקולד לבן עם כף שמן (לברק ובשביל הקראנצ'יות),
לוקחים מקל סוכריה ושמים את ה"קייקפופ",
טובלים את העיגול בתוך השוקולד,
מקשטים ומפזרים מזרה סוכריות לפני ייבוש,
שמים במקרר לייבוש.


(לצערי אין לי תמונות של השלב הזה- אם תהיה דרישה, אשמח להכין שוב את הקייקפופס)
ברמת העיקרון, סוכריות העוגה אמורות להיות כמו סוכריה על מקל, בפועל הסוכריות משום מה "צנחו" לי על המקל ולא היתה לי ברירה אלא להניח אותם לייבוש בתוך מנג'ט (של מותק), בדיעבד, יצא מקסים.


(תודה לדוגמניות המהממות לבית משפחת תיק)


רוצים עוד רעיון מגניב לקייקפופס משודרגים? תציצו בבלוג של גלית, מבטיחה לכם שלא תתאכזבו!


מסקנות:

  • ירקות ופירות לא נחשבים חטיף, הבת שלי (ויד ימיני) השביעו אותי שאני לא אעיז לתת פירות במקום ממתקים, הם הבטיחו לבעוט לי בישבן.
  • לארגן יום הולדת זה לא נורא כמו שדמיינתי, פשוט צריך לשחרר (אלוהים יודע כמה קשה היה לי, לא קל להיות פולניה)
  • לישון טוב לילה קודם.
  • לדאוג ליום חופש אחר כך.
  • והסוד הכי חשוב-  לתת להם הרבה ממתקים, המון ממתקים, הילדים רואים אותך כמלכה ומעריצים את האדמה עליה את דורכת (וההורים? רואים אותך כמפלצת, אחת שמרקיבה את השיניים ומחזירה להם ילדים היפראקטיביים ועמוסי סוכר, האמת? לא מאשימה אותם, כמויות הסוכר היו פשוט בלתי ניתנות לריסון גם שבוע אחרי! אבל לא אכפת לי, אוהבים אותי....חחחח....)
עכשיו נשאר רק להחזיק אצבעות שיעבור עוד ההררבהה זמן עד שהקטנה תרצה גם...



יום שישי, 1 ביולי 2011

יגעת ומצאת? תאמין ! (או במקרה שלי, תאכל...) וגם מתכון מעולה לעוגיות שוקולד צ'יפס

אנשים חושבים שמי שעשיר יותר הוא בהכרח מאושר יותר
ומי שרזה- יכול לחגוג בלי סוף עם אוכל טעים, משמין, מתוק ועתיר קלוריות.

את העשיר נניח בצד, עדיין לא זכיתי בלוטו בשביל להוכיח אם הטענה צודקת או לא, 
את עניין הרזון- החלטתי לבדוק, בדיקה מחמירה, שתעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר!

כאן ראוי לציין- הפוסט נכתב מרחשי ליבי בלבד, לא נועד לקבל רחמים עצמיים ולא לשמוע ביקורת כמו: איזה שטויות את מדברת, את נראית נפלא, אין לה שומנים. אני כותבת פה על עובדות כפי שאני רואה אותן, לא מוצא חן בעיניכם? תגלגלו את העיניים מצידי...תבינו כבר בהמשך...

אחרי הצהריים נעים (עד כמה שנעים יכול להיות) האפרוחית והאפרוח החליטו לעשות סיבוב בשכונה על האופניים.
ואני שלא רכבתי על אופניים מאז כיתה ג', לא מעיזה לרכוב מהפחד של הפאדיחה שמא אזדקק לגלגלי עזר, מלווה אותם בהליכה נעימה בעוד שהם רוכבים לצידי.
זה עבד בערך יומיים,
ההליכה הנעימה הפכה לריצה,
יותר נכון למרתון.
לא מפריע לי חוסר היכולת לנשום אחרי,
לא מפריע לי הקושי בריצה,
מה כן מפריע לי?
שאני רצה והישבן משתרך קילומטר אחרי,
אני מגיעה לאפרוח שהואיל בטובו לעצור בצד לחכות לי והישבן מגיע כמה שניות אחרי.

אז שתדעו- גם רזים (ואפילו רזים מאד) יש שומנים, 
הכל יחסי,
אם אתה שמן- כמות השומן היא גדולה...אם אתה רזה- כמות השומן היא קטנה, אבל זה עדיין אותו שומן שקופץ ורוטט.

ניסיתי במשך שבוע להוריד את השוקולד, הטופינים, את המתוק והטעים,
טוב על מי אני עובדת? שעתיים לא החזקתי מעמד וגם בשעתיים האלה, הייתי עצבנית רצח.
אני לא מסכימה לוותר על אורח חיי, על הרגלי, על טעם החיים (שהוא ממש לא קוקה קולה...חחח...) 
ועשיתי את הבלתי יאומן,
חזרתי למכון הכושר,
כן כן, הפּדלאה שמחפשת חנייה הכי קרובה לדלת של המשרד במשך חצי שעה כדי שחס וחלילה לא תצטרך ללכת יותר מידי,
אותה פדלאה שנוסעת עם רכב לפגישה המתקיימת כמה עשרות מטרים ליד המשרד,
ועכשיו אותה אחת הולכת כבר שבועיים ברגל למכון ועושה הכל כדי להחזיר עטרה ליושנה (או שמא עלי להגיד לישבנה?) 

אז מה אם כבר שבוע אני לא יכולה להתעטש, או להזיז את הרגליים והידיים,
אם יש לי את זה אחרי האימון, אני מאושרת!
 רוצים גם?
מצאתי מתכון מעולה של עוגיות שוקולד צ'יפס עם שידרוג קל שלי




כנסו לבלוג של "בצק אלים", יש לה מתכון מנצח!
השידרוג: במקום מלח רגיל- שימו כפית מלח גס- על אחריותי שיוצא - וואו!
במקום תמצית וניל- השתמשו בגרגירי מקל וניל אמיתי 
את המקל ניתן לקנות אצל "מותק"


(עכשיו אני צריכה לעבוד הרבה יותר קשה במכון- יש הרבה יותר מה לשרוף...)


סופשבוע טעים, רגוע ומלא מנוחה!

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...