איך יוצרות ידיים שמאליות?

זוכרים את הפוסט הזה? אני מאד התלהבתי מעצם הרעיון וחיכיתי דיי הרבה זמן עד ליישום, אבל בינתיים לא סתם חיכיתי, לא התאפקתי (אני מודה- אני לא יודעת לדחות סיפוקים מה אני יעשה?)  ורכשתי את הספר של קלודין מאמזון.

חיכיתי,
קראתי את הספר
חיכיתי,
שוב עלעלתי בספר,
גלשתי לאתר של קלודין
הרשמתי לבלוג שלה
עדיין חיכיתי
רכשתי כל מיני דברים בחנות היצירה
ועדיין חיכיתי לשעת הכושר.....

והנה הרגע הגיע!! יששש!!

חגגנו אנחנו חבורת הבנות הרגילה אירוסין לאחת מהחבר'ה ומה נעשה אם לא יצירה? (טוב נו, מודה- רק אני ומילק רצינו- אבל עזבו פרט שולי וממש לא חשוב, העיקר נהננו!!)

 

  

  
  

כן כן, כולנו ידיים שמאליות , כולנו קיטרו, כולנו צחקו, ראשים נערפו ובגדים הודבקו, קצת רכילויות והרבה אוכל, העיקר לחגוג :)

 
 

 וזה מה שיצא לי בסוף. (הפנים מטושטשות בכוונה...) חבל רק שלא צילמתי את כל החבורה בתמונה קבוצתית- הבנות אמרו שהן יצאו שמנות מידי / ראש לא פרופוציונאלי / בגד מכוער, לכו תתווכחו  :-) הן צודקות....חחח...

 

 הגוזלים שלי ניתנו במתנה ליום ההולדת של אבא שלי... אני אף פעם לא יודעת מה לקנות להורים שלנו שיש להם יומולדת/יום נישואים או כל שמחה אחרת... מה אתם קונים?

ריח של נוסטלגיה עם טוויסט

 שהתחתנתי, יד ימיני הביא איתו נדודניה: כסא נדנדה ישן שהיה של הסבתא האהובה שלו  ואיתו העביר את ילדותו, יד ימיני מאד אוהב את הכיסא , הוא תמיד מעלה לו זכרונות נעימים, זכרונות תמימים, זכרונות מלאי אהבה.

הכסא היה אצלינו כמובן, הענקנו לו בית חם, אהבנו אותו, ישבנו עליו ושיחקנו על ידו, עד שאני החלטתי שבא לי חידוש, הוא קצת כבד איך שהוא נראה לחדר של הזאטוט.

שוטטתי ברחבי האינטרנט וראיתי ששיפוץ רהיטים זה טרנד מגניב עם ריח של רטרו ומיחזור.

קדימה! הפשלתי שרוולים, שייפתי, צבעתי, ושוב שייפתי- אוף הפינות והעיקולים לא נגמרים, צבעתי, שמתי לכה אמרתי לעצמי שלהבא נותנים את הצביעה למישהו מומחה(!!), שרטטתי, התלבטתי, בדקתי, קניתי, גזרתי ותפרתי וזה מה יצא:

איזה יופי הא? המורה למלאכה שלי היתה מזה גאה בי עכשיו !

ועכשיו נשאר שאר החדר....נתראה בוילונות :-)

*חייבת לזכור להבא לצלם את השלבים- שוב שכחתי...

כובע לתינוק...או לנמר מסתבר

נולד לבן דוד שלי ילד ראשון, מכיוון שאנחנו לא משפחה גדולה, כל שמחה היא פיאסטה! החלטתי חוץ  ממתנה לנסות את מזלי בתפירה.
רכשתי מכונה
חיפשתי ברשת

מצאתי בין היתר את קרן פרפרים עם ההדרכות המעולות והקישורים המתעדכנים יומיום (בדוק).

אחת ההדרכות מצאה חן בעיני ונראתה לי פשוטה שיהיה קשה לפספס - כובע חמוד ומחמם לתינוק, מה כבר אני אוכל לפספס?

קניתי קצת בדים, אספתי שאריות והתחלתי לעבוד

קראתי את ההוראות בעיון רב

הדפסתי וגזרתי את הסקיצה

העתקתי לבד

גזרתי את הבד- לא נראה לי עקום מידי- תגידו אתם :-)

הצמדתי ותפרתי

אחרי חיבור שני הצדדים הרי ברור שיש צורך לסגור את הכובע בתפר ולהפוך, אני ילדה טובה ותופרת, רק חבל שמחברת ההדרכה לא ציינה שיש לתפור אותו כמו שרוול, באמת!

אני תפרתי את כל השכבות ביחד (!!) ואחרי זה אני אפילו התפלאתי איפה טעיתי ולמה לא הצלחתי להפוך את הכובע.

אז שיכללתי את יכולת הפרימה שלי.

פרמתי ותפרתי מחדש

הפכתי

סגרתי את פתח ההפיכה (אין לי מושג איך קוראים לו...)

קיפלתי

שמתי סרט

ונסענו בשמחה לפדיון.

אבל מה?!?!

הכובע קטן!!!!! אוף!!!!

טוב נו... לפחות על טיגר הוא עולה....

או שלא....

עד לנסיון הבא... רק בשמחות!