אל תסתכל בקנקנן אלא במה שיש בתוכו (וגם מתכון למאפינס בננה)

הגיע הזמן לשים על השולחן (או במקרה שלי על המשקל)
שנה עברה מאז שעברתי עבודה
שנה עברה ואני לא מפסיקה לאכול
כמעט שנה שלמה כל בוקר מתחיל עם קפה ומאפה
שנה שלמה של ארוחות צהריים
שנה שלמה של נשנושים לאורך כל היום, פינוקים ודברים מתוקים.
הגיע הזמן לשים לזה סוף!
הירכיים לא מאפשרות את זה והאמת? לא סובלת לעשות ספורט- אפילו גם זה הפסיק להשפיע.
(לאלו שמכירים אותי- לא צמחתי למימדים ענקיים, אם תפגשו אותי מחר לא תראו היפופוטמם, אבל אם אני אמשיך באותה דרך- לא מבטיחה שלא אגיע לזה)
אז חסל סדר נשנושים, אין יותר שוקולדים טעימים מוחבאים במגרות, אין יותר עוגיות שוקולד ציפס ונגמר המאפה בבוקר
מעכשיו אני אוכלת מסודר (מעניין כמה זמן זה יחזיק, אני ממלמלת לעצמי תוך כדי נגיסת שוקולד מריר)
אין יותר בין הארוחות
אבל
קשההההה בלי מתוק!

עוגת בננות, אגוזים וקינמון
מבוסס על מתכון של קרין גורן עם שינויים והתעללויות של עדי הכימאית והמומחית בשינוי עוגות לבריאות!

מצרכים
כפית תמצית וניל
100 גר' חמאה רכה
חצי כוס סוכר (אפשר להמיר בבננה נוספת)
3 ביצים
3-4 בננות בשלות (לא כולל התוספת במקום חצי כוס הסוכר)
2 כוסות קמח (כוס קמח רגיל וכוס קמת מלא)
2 כפיות אבקת אפייה
1 כף בהריון קינמון
קמצוץ מלח
1 כוס אגוזי פקאן או אגוזי מלך

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-170 מעלות
בקערת מיקסר עם וו גיטרה

וו גיטרה-תמונה מוקדשת באהבה לגל מ"בעיקר פורמת"

מערבלים:
חמאה הרכה,
כפית תמצית וניל
חצי כוס סוכר
3 חלמונים

להוסיף את הבננות המעוכות

להטמיע קמח
אבקת אפיה
קינמון
כוס אגוזים (פה הדעות חלוקות- לא כולם אהבו את האגוזים בעוגה וחלק כן- לשיקולכם)

במקביל מקציפים את החלבונים עם קמצוץ מלח
מקפלים את החלבונים לתוך העיסה

שמים בתבנית (אני עשיתי מאפינס)

בחלק מהאפינס- הוספתי שוקולד צ'יפס, לייתר בטחון, שיהיה מתוק :)
מכניסים לתנור
אם שמתם בתבנית אינגליש קייק- תבדקו אחרי חצי שעה עד שיוצא קיסם לח עם פרורים
מאפינס- מתחילים לבדוק אחרי 8-10 דקות.

אפשר לבזוק אבקת סוכר מלמעלה ליופי

אז נכון שהם לא נראים הכי טוב בעולם (חברה לעבודה הגדירה אותם כקיא אפוי?)
הם מריחים מעולה (הי, אני משונה, אוכל שלא מריח לי טוב לא נכנס לי לפה)
אין ספק שהשוקולד צ'יפס שידרג אותו.
בואו נגיד ככה- הבאתי אותם למשרד ולא נשאר אחד כעבור כמה דקות*
אז תעצמו עיניים, תרחרחו ותאכלו :)
אבל רק אחד, כן?

חנוכה שמח!

עצה:
קראתי שבמקום לזרוק את הבננות אפשר להקפיא אותם עד שמכינים את העוגה- אז זהו שלא! לא מבינה למה נותנים את העיצה הטיפשית הזאת- אחרי שהוצאתי מהמקפיא את הבננות להשתמש בהם, הן היו כל כך מגעילות שנראה לי הבנתי מאיפה היה ריח מסריח בתוך המקפיא- כנראה בננות רכות הן חסינות הקפאה וממשיכות להבשיל - מחזה מגעיל ולא נעים!

*האמת? זה לא מדד אמיתי- אוכלים אצלינו את הכל, אפילו אוכל עם סימני עובש...

ג'יין אייר - רחלי זוסימן מ"פשוט מבשלת"

האורחת שלנו היום היא רחלי זוסימן.

מי זאת רחלי?

נו שוין... 

רחלי היא כותבת מוכשרת,

מכורה רצינית לאינטרנט, פייסבוק ופינטרסט (http://pinterest.com/racheli_zusiman)

מנתחת מערכות ומנהלת מוצר במקצועה

אמא לשני בנים,

בלוגרית כבר 12 שנה,
כותבת בבלוג הבישול, אוכל ומתכונים פשוט מבשלת על כל מה שקורה אצלה במטבח ובגזרה הקולינרית
כותבת במאמי-בלוג האישי עפיפונים על הילדים, על עצמה, על טיולים, על עיצוב, ועל כל שאר הדברים שמעניינים אותה.
מכינה עוגות יום הולדת מושקעות (יש לה נושא לא סגור עם מלכת אנגליה)

מעבירה סדנאות קאפקייקס

ואוהבת לארגן מסיבות מגניבות, גם לילדים וגם לעצמה 

 

ואגב- היא לא מסוגלת לאכול את האוכל שהיא מבשלת, לא היא ולא הילדים שלה אוהבים מתוק- משפחה משונה, אבל אנחנו במשרד יצאנו נשכרים (לו רק היתה אופה כשר...)

ורחלי כמו רחלי, אוהבת old fashion, קלאסיקה ורומנים מהסוג שנרדמים ממנו (מודה, אני נרדמת מספרים קלאסיים, 3 פעמים ניסיתי לקרוא את הספר שרחלי בחרה ואף לא פעם אחת הצלחתי לסיים את הפרק הראשון)

לכן שרחלי שלחה לי מה היא בוחרת- ממש שמחתי, סופסוף אצליח להבין על מה הספר...

אז קבלו את רחלי במחיאות כפיים ובגל אנושי ענקי :)

**************************

"ג'יין אייר של שרלוט ברונטה הוא אחד הספרים האהובים עליי עוד מאז שהייתי נערה.

 

ג'יין הקטנה הנלחמת נגד כל הסיכויים, מתגברת על כל הקשיים, ותמיד נשארת אופטימית היא השראה אמיתית.

 גם תיאורי הטבע הקרירים והאפלים מתאימים מאוד לקריאה באוגוסט המהביל שלנו...

אחרי תלאות מרובות, מגיע הספר לסיומו בחתונה של ג'יין ומר רוצ'סטר שלה – אדוורד.

זו לא חתונה מפוארת.

רק היא, אהובה והכומר.

אין מסיבה, וגם עוגת כלולות אינה מזכרת!

לכן החלטתי להכין להם עוגה בעצמי.

לא תתאים כאן עוגה מפוארת בעלת 4 קומות וקישוטים מנצנצים- העוגה הזו היא צנועה, נמוכה וקטנה כמו ג'יין, עם קרם לבן פשוט, קצת סלסולים וקישוטי שוקולד צנועים.

העוגה היא עוגת קינמון ופטל בחושה, והיא טעימה להפליא.

אני בהחלט יכולה לדמיין את סוכנת הבית בבית משפחה בריטי כפרי במאה ה-19 מכינה אותה...
לקחתי את הבסיס ממתכון שפורסם בבלוג spoon fork bacon ועשיתי בו כמה שינויים- הוספתי את הפטל כמחווה לדומדמניות שג'יין עוזרת להאנה לברור (סוכנת הבית של משפחת ריוורס, המצילים את ג'יין ממוות ברעב) עבור הכנת עוגות. 

עוגת קינמון ופטל בחושה 
המצרכים:
1/2 1 כוסות קמח לעוגה או קמח רגיל
1/2 1 כפיות קינמון
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן קנולה או חמאה
2 ביצים
1 גביע (200 מ"ל) יוגורט או שמנת חמוצה, או תערובת
1 כפית תמצית וניל
פטל או פירות יער אחרים, קפואים

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות

משמנים את התבניות – השתמשתי בזוג תבניות סיליקון שקניתי באיקאה: אחת בקוטר 23 ס"מ והשניה בקוטר 14 ס"מ בערך. לעוגה גבוהה יותר, כדאי להשתמש בתבנית אחת בקוטר 22-24 ס"מ.
מנפים לקערה קמח, קינמון, סודה לשתייה ומלח ומערבבים היטב.
בקערה נפרדת טורפים את השמן והסוכר.

מוסיפים ביצים, אחת אחרי השנייה, וטורפים היטב לאחר כל הוספה. 

מוסיפים יוגורט ותמצית וניל וטורפים היטב.
מוסיפים את תערובת הקמח לתערובת הרטובה, ומערבבים עד שהעיסה מתאחדת.
מחלקים את העיסה בין התבניות, ומפזרים מעל את פירות היער. משקיעים אותם מעט בעיסה בעזרת כף.

אופים במשך כ-40-45 דקות, עד שהעוגה מזהיבה וקפיצית למגע.
מניחים לעוגה להצטנן ומחלצים אותה מהתבניות.

הקרם הוא קרם קצפת וניל פשוט:

מצרכים ואופן הכנה

מיכל שמנת מתוקה

כוס חלב  

חבילה של אינסטנט פודינג וניל

מקציפים במיקסר עד לקבלת קרם יציב שאינו נוזל מהמטרפים.

מורחים שכבת קרם על העוגה הגדולה יותר, 

מניחים מעליה את העוגה הקטנה יותר ומצפים גם אותה.
מעבירים את שארית הקרם לשקית זילוף

ומזלפים על העוגה פסים מסולסלים לאורך. 

רואים את הסילסולים?

כדי להכין את קישוטי השוקולד יש:

להמיס במיקרוגל 100 גרם שוקולד מריר ולהעביר לשקית זילוף.

מזלפים על נייר אפייה את שמות החתן והכלה ביד חופשית

מעבירים למקרר לקירור והתייצבות.

כדי ליצור את דמות הזוג המתנשק, מוצאים באינטרנט תמונה של זוג תמים ביום חתונתו (למשל חיפוש כזה)

(או לחלופין אפשר למצוא תמונה רגילה, להפוך אותה לשחור-לבן בתוכנת גרפיקה)

מדפיסים את התמונה הרצויה

מניחים מעליה נייר אפייה ומזלפים שוקולד לפי קווי המתאר שלה. 

מעבירים למקרר לקירור והתייצבות.

לאחר הקירור, מקלפים את קישוטי השוקולד מהנייר ומניחים על העוגה.

Cake topper במראה וינטאג'י של talking tables עם פרח וציפורים, שהן מוטיב חוזר בספר
צלחת הגשה יפה מזכוכית במראה רטרו,
האנסמבל מושלם.

מזל טוב ג'יין ואדוורד!"

תודה רבה לרחלי על ששיתפה אותנו בקלאסיקה (והפעם בלי שנרדמתי!)

נשיקות לכולם,

רוצים להhזכר בשאר הפוסטים? לחצו כאן.

עוד חודש למניאק (וגם הדרכה למתנת סופשנה)

עוד חודש,
לא להאמין
אוטוטו הסיוט של כל הורה עם ילדים מתחיל
הסיוט שאין דומה לו,
הסיוט שאין שני לו,
החופש הגדול.

שלא תבינו אותי לא נכון,
אני אוהבת מורים, הם מקסימים והם ממש עושים עבודת קודש (חלקם)
הם משקיעים (חלקם)
ויודעים ללמד (שוב, חלקם...)
אני ממש מבינה את הצורך שלהם
ביום חופשי במשך השבוע,
כמעט 4 חודשים חופש בשנה בתשלום (זה לא כולל ימי החופש שמגיעים להם)
שנת שבתון פעם בשבע שנים
אני מבינה, באמת,
אני אפילו מפרגנת!
כי אני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעמוד יום יום מול כיתה של 40 ילד,
לא יודעת אם הייתי מצליחה להגיע בזמן כל יום,
אני יודעת שזה קשה!

מה אני לא מבינה אתם שואלים?
את משרד החינוך ו/או ועדי המורים למיניהם
היום זה לא מה שהיה פעם
נשים לא נשארות בבית
אנחנו יוצאות לעבודה כדי להגשים את עצמינו, להראות שגם אנחנו מסוגלות וגם כדי לעזור בפרנסה (קשה היום לחיות ממשכורת אחת)
אז מה לעזאזל אני אמורה לעשות בימי החופש של הילדים (כמעט 4 חודשים בשנה)?
(שלא נתחיל לדבר על ימי החופש לפני פסח ואיסרו חג למיניהם- הרי ברור שהמורים עולים לרגל ולוקח להם זמן לחזור על הסוס והעגלה)
הגיע הזמן לשינוי, צמצמו ימי חופש,
תעשו מה שתעשו,
תעזרו לנו לעבוד..

אז אחרי שהוצאתי קיטור ראשוני לקראת הקיץ (חכו חכו, עוד תשמעו ממני)
קבלו רעיון למתנת סופשנה לגננת של הילדים בגן

מה צריך?
עוגה במנג'ט יפה
עיתון צבעוני (לאשה למשל) שאפשר לגזור
מגנטים קטנים
מסגרת מגנטית
תמונה של הילד/ה
רויאל אייסינג בצבע שאוהבים
מזרה ואבקת נצנצים אכילה

נותנים לילדים לגזור את האותיות הדרושות מתוך העיתון

מדביקים אותם על המגנט
וממגנטים למסגרת

אפשר ורצוי להוסיף את התמונה של הילד/ה בשביל הקטע האישי (התמונה של הילדה הספציפית במסגרת לקוחה גם מעיתון לאשה)
במקביל אופים עוגה במנג'ט מגניב וצבעוני

כדי להתאים את העוגה שתהיה דומה לזה שמסגרת, הופכים עוגה אחת על השנייה

ומתחילים לפסל, לחתוך ולהדביק עד שמרוצים (או עד שנגמר הכח)

מערבבים קצת מים עם רויאל אייסינג

ומתחילים לצפות את העוגה

לפני שמתייבש, מוסיפים על העוגה קישוטונים מיוחדים
(אפילו נצנצים אכילים משדרגים)
מדביקים על מקל סוכריה או שיפוד בריסטול בצורת פרח (אני השתמשתי במכסה של תבניות האלומיניום)

באתי בטוב- ניסיתי להדביק עם דבק (איפה תקעתי את הסלוטייפ?)

הדרדס הציל אותי... 

כותבים מסר אוהב לגננת

מצרפים את מסגרת המגנט

ויש מתנה חמודה, עם תשומת לב אישית לגננת

המסגרת המגנטית, מנג'טים מגניבים, מזרה, אבקת נצנצים אכילה, רויאל אייסינג- כולם ממותק

קיץ בריא ובעיקר רגוע,

משחק המיטות יוצא לדרך

הרבה מומחים גורסים שסדר ומשמעת חשובים לילדים בגיל הרך
זה מקנה להם הרגלים בריאים לחיים ומכין אותם לכיתה א' בצורה הטובה ביותר
ולכן,
הילדים שלנו מהיום שנולדו ידעו בדיוק (טוב לא בדיוק, אבל בערך)
מתי קמים והולכים לגן (אבל לא בא לי היום ללכת לגן)
מתי אוכלים ארוחת ערב (אני לא רעב עכשיו, אחרי שאני יצחצח שיניים יתחשק לי לאכול)
מתי מתקלחים (אני חייב/ת? התקלחתי אתמול ואני מבטיח שאני לא מסריח כל כך)
ומתי קופצים נכנסים למיטה
עד מתי מותר לדפדף לקרוא ספר
ומתי צריך להירדם. (אמא, תבואי על חמש דקות, אמא, כבר עברו חמש דקות? טוב אז כל דקה...סוף סוף קצת שקט)
תמיד הייתי מושא לצחוק במשפחה שאלי לא מגיעים אחרי השעה שבע וחצי כי אין עם מי לדבר- הבית נכנס למוד של שינה.
אבל בעצם, אף פעם לא הפריע לי מה חושבים עלי, שיקפצו מצידי.
(טוב, מודה שזה נשמע/נקרא נוראי, אבל מה לעשות, אם הילדים ילכו לישון מאוחר, הם לא יצליחו לקום בבוקר בזמן, מה שיגרום להם להגיע כשהגן נעול ואז הם בוכים, ואנחנו מגיעים עצבניים כי היה קשה להיפרד ובגלל שאיחרנו לעבודה, ואם איחרנו בבוקר לעבודה, אנחנו גם לא מצליחים להוציא את הילדים בזמן מהגן, מה שמעצבן את הגננת והופך אותי לאמא לא אחראית- בסוף תמיד אנחנו אשמות ולכן חשוב להקפיד על "תכנון, תכנון, תכנון!" )

כל התכנונים האלה הם נהדרים,
הם נותנים מסגרת לילדים,
הם מאפשרים לי וליד ימיני ערבים נחמדים, אנחנו סוף סוף מצליחים לדבר, לספר חוויות מהיום, לאכול בישיבה בלי "אמא חסר לי, תביאי לי, למה אני לא קיבלתי, כן רוצה, לא רוצה"
רק אני והוא
רומנטי משהו...
ואז מגיע הלילה
ולפי התכנון, הגיע הזמן שגם אנחנו נלך לישון
וכך באופוריה נרדמים כפיות (תהרגו אותי, אני לא מצליחה להבין איך אפשר להירדם ככה, נראה לי רק בסרטים הולכים לישון עם שמיכה אחת, מחובקים ובבוקר קמים יפים, בלי קורי שינה, קרומי רוק וריח מהפה- אהה, שיהיה ברור ובשביל הפרוטוקול, גם אני כזאת- תמיד יפה ומריחה טוב, גם בבוקר)
זוכרים שדיברנו על תכנון?
עד כאן מצליח לי,  אבל מכאן העניינים מתחילים להיות מכוערים,
אני יודעת איך הלילה יתחיל אבל לא איך הוא ייגמר.
זה מתחיל קצת אחרי אמצע הלילה
01:00- הנסיכה הקטנה מגיעה ואומרת שהיא צריכה פיפי
אז אולי תעשי? לא צריך לבקש רשות
01:15- הנסיכה הקטנה: שמעתי בחוץ רעשים וראיתי מהחלון שהשכן חזר
תודה על העדכון- תחזרי לישון
1:45- הנסיכה הקטנה: פססטטט- אני עדיין לא מצליחה להירדם, אני שומעת זמזומים
בשלב הזה שאני כבר פוקחת חצי עין, אני שמה לב לשמיכת הפוך הצהובה של האפרוח,
אחרי פשפוש קצר וחיפוש מסביב אני מגלה שאיכשהו הוא ישן אצלינו
2:30- מרגישה שמישהו בוהה בי, הנסיכה הקטנה החליטה שיש לה עדשה מתחת למזרון
הקטן כבר חזר למיטה שלו איכשהו
טוב, אין ברירה, אני קמה ללוות את הקטנה למיטה,
ההיא מעפעפת בעיניים ומזכירה לי שהיא מאד אוהבת אותי ומתחשק לה להתחבק
3:00- קמה תפוסה ויוצאת בשקט מהמיטה שלה לכיוון המיטה שלי
מחזירה את הקטן (?!) בחזרה למיטה שלו
4:00- שומעת רשרוש של שמיכה נגררת- הקטן חזר, שמה לב שיש אור באחד מהחדרים- שיעשו מסיבה מצידי.
5:55- השעון מצלצל לקום, אני שמה לב שאני שוכבת עם חצי גוף מחוץ למיטה ושני הקטנים חורפים לידינו.
איך הזמן עובר שנהנים...

ואם בתכנון עסקינן,
חגגנו לנסיכה המההממת הגדולה יום הולדת משפחתי,
ואיך אפשר בלי עוגה,
האתגר השנה כבכל שנה-
עוגת שוקולד של שבת, בלי בצק סוכר, והכי נורא- לא משנה לה מה, העיקר שיהיה יפה, מיוחד, לא פשוט וטעים, היא סומכת עלי.
אוי ווי...

מיני קאפקייקס עם שמנת מתוקה ודף סוכר אכיל של "מותק"- שדרוג מושלם לילדים עם הוראות בעייתיות

הרבה אהבה!

הרבה קלוריות!

המשימה הוכתרה בהצלחה.

עכשיו נשאר לראות מה יקרה הלילה- מי ישן איפה וכמה פעמים נשחק את "משחק המיטות"...

לילה טוב!

חשוב שיכתב בפרוטוקול- 

אמנם כתבתי "אני לוקחת, אני מתעוררת ואני עושה", לרוב (אם לא כל לילה) אני ישנה כמו בול עץ (בצורה אלגנטית, מכובדת ועם ריח טוב מהפה כמובן) 

אבל האמת היא שיד ימיני לוקח חלק גדול בתהליך (אם לא בכולו) של לקחת הלוך וחזור למיטה.

יד ימיני טוען שאם אחד מהילדים ביקש "אמא אני צמא" אני עונה לו "בטח בטח, גם אני" או "טוב מותק, אני הולכת להביא לך" (וכמובן שוב נרדמת באלגנטיות) או במצב הקיצוני והשכיח יותר- אני מתעלמת לא שומעת.

התחלה חדשה (וגם-הדרכה זריזה לעוגה מרשימה בקלות!)

זהו

אחרי תקופה  א ר ו כ ה , מלאת לבטים וחששות ההחלטה נעשתה,
ועכשיו כמו שאומרים הילדים- בלי חראטות.

אחרי שמונה שנים, מהנות יותר ומהנות פחות, עזבתי את מקום העבודה שלי, ככה סתם ביום בהיר עבורם ואחרי מחשבה של כמעט שנתיים עבורי.

שמונה שנים זו תקופה ארוכה, תקופה בה סיימתי את התואר השני, פיתחתי עסק משפחתי וכמובן הכרתי אותכם- פתחתי את הבלוג קישקושיאדא.

אה, וגם ילדתי שלושה ילדים מקסימים (לפעמים יותר ולפעמים פחות...)

ואז, רגע לפני כניסתי לעשור השלישי, הקדמתי את המשבר הידוע ועזבתי.

עזבתי את המוכר אל הלא נודע, חזרתי לקום מוקדם בבוקר בשמחה (אבל עם עפעפיים דבוקים), חדורת מוטיבציה וזהו, כבר עבר חלף לו החודש הראשון ואוטוטו גם השני, איך הזמן עובר כשנהנים.

התחלות חדשות זה דבר מעניין,

שוב צריך להוכיח את עצמך,

להוכיח לאירגון ולעצמך שאתה שווה,

שאתה מעניין, 

שאתה מצחיק,

שאתה מוכשר 

ושאתה מסוגל להגיד דברים חכמים עם תיבול הומוריסטי-גם בשעות הבוקר המוקדמות ...

 קיבלו אותי יפה בעבודה החדשה,

אני פוגשת אנשים מקסימים,

מצחיקים,

שנונים (טוב ברור שאני חייבת להגיד את הדברים האלה, חלקם מכירים את הבלוג הזה- ת'- הכוונה אליך, אתה מגניב ושנון, למרות שאני לא מצליחה לקלוט מה שאתה אומר לי על הבוקר, או בגלל שאני לא שומעת טוב או בגלל שאתה לא מדבר ברור, פשוט השותף המושלם...היא לא שומעת וההוא לא מדבר ברור...)

ומפורסמים (מסתבר שפשוט מבשלת גם פה) 

מרעיפים עלי הרבה ידע, עוטפים אותי טוב וזורקים אותי למים כשצריך ובינתיים כמו שהבוס שלי מגדיר את זה "שמח לי" (יוסי- הגדרתי את זה נכון?)

כמה דברים שאולי אתם לא יודעים (אני בטח לא ידעתי, יכלתי רק לדמיין עד לא מזמן)

• כשקמים בעשרה לשש בבוקר- זה כמו לקום בשתיים וחצי בלילה - אותו חושך, אותו קור אותו שקט ועם אותה עייפות.
• אין כמו לנשק את הילדים מוקדם בבוקר- הם עדיין לא מתנגדים ו/או מנגבים את הנשיקות והם חמים כאילו יצאו השנייה מהתנור, והריח, איזה ריח יש להם בבוקר...
• לא להאמין, אבל בכל שעה שאני יוצאת, מוקדמת ככל שתהיה, תמיד, אבל תמיד יש פקק ליד עזריאלי
• למה ל*%^&%^% יש לפני תמיד נהג שעוד לא התעורר?
• מי שלא יודע- הצופר של הטויוטה קורולה נשמע כמו פעמון האופניים של הילדים- זה פאדיחה שמרבים להשתמש בו. (ואני מרבה להשתמש בו, אני מאוהבת בצופרים ובשימוש בהם)
• עובדה שרובכם מכירים או לפחות את האדם שהוכיח אותה- מרפי: כשאתם עוברים לנתיב השמאלי- הימני מתקדם כשסוף סוף הצלחתם לעבור לימני- השמאלי מתקדם. זה מצב שאי אפשר לנצח בו.
• מסתבר שבקופת החולים תמיד יש חולים שמחכים- לא משנה באיזו שעה, אם המרפאה סגורה או פתוחה, הם שם.
•  חנית לימדה אותי שאם וכאשר התמזל מזלי ואני רואה חנייה פנויה בתל אביב יש לעמוד עליה מספר שניות על מנת לשמור אותה – מן מעשה שמביע הזדהות ואהדה לאלו שעדיין מחפשים - אז לכם במיוחד, כמה תמונות של חסד תל אביבי טיפוסי
  

• תל אביבים מתייחסים נורא אבל נורא ברצינות לכלבים שלהם 

אז אחרי הקדמה ארוכה ויש שיאמרו משעממת, 

כחלק ממסיבת הפרידה שלי מהעבודה הקודמת קבלו 

הדרכה זריזה להכנת עוגה מרשימה בקלות

מצרכים:

לעוגה:

עוגת שוקולד או כל טעם אחר שאתם אוהבים- עדיף שתהיה גבוהה

גנאש לציפוי העוגה

למרנג: 

ביצים 

סוכר

מזרה צבעוני

(למתכון המדוייק של הנשיקות לחצו כאן)

אופן ההכנה:

נכין מרנגים ארוכים (קצת יותר גבוהים מהעוגה)

אפשר ורצוי להכין את המנרגים קודם ולשמור בקופסה אטומה, רק תקפידו להחביא אותם במחבוא מעולה, כזה שגם לכם יהיה קשה לזכור איפה- אחרת הם נאכלים מהר מאד! ותאמינו לי, אני מדברת מנסיון!!

את העוגה הגבוהה נחצה לשניים

ונצפה בגנאש (באמצע, ולמעלה ובצדדים)

נדביק את אצבעות המרנג על הגנאש (לפחות את מה שנשאר מהם)

את השבורים נניח מעל העוגה

וקיבלתם עוגה מרשימה בקצת עבודה

שבוע מקסים, מלא התחדשות והרבה הצלחה!