עיצוב שולחן חג אביבי (פוסט לבנות בלבד?)

אני הכי אוהבת את השיחות איתו שמתחילות עם "את שומעת..."
אני תמיד עונה "מלידה"
"אז את שומעת,
קראתי את הבלוג שלך ולאחרונה אני חייב להיות כנה איתך, איך אני אגיד את זה בצורה הכי עדינה שיש?
ובכן...
הוא לא מעניין.
(אני המומה)
פעם כתבת עם המון חן, דברים מצחיקים
סיפרת על הילדים, עלי ועליך, היה מעניין
עכשיו הכל הדרכות משעממות ומתכונים, בלי שום אקשן וצחוקים.
שתדעי, את מאבדת הרבה קוראים שלך שלא מעניין אותם כל הקישקושים האלה ורוצים את הדברים המצחיקים"
אני עדיין המומה ושואלת "מה?"
והוא ממשיך: "ואפילו אבי שאל אותי למה את הפסקת לכתוב על דברים חשובים ובמקום זה את כותבת דברים של בנות."
אפילו אבי, אני ממלמלת.
ובכן רוצה? יקבל!
bring it on
(אין לו מושג כמה הוא הולך להתחרט על זה... הוא הולך להתחנן שאני אפסיק לכתוב על הפאדיחות שהוא עושה לי- את כל הכביסה המלוכלכת אני הולכת להוציא החוצה, וגם אתה אבי- כן כן- אתה, הסתבכת!
חכו תראו- יהיה מצחיק, תשארו!)

אז לפני שמתחילה החגיגה האמיתית
הנה כמה רעיונות לעריכת שולחן אביבי וחגיגי
כי קינוח יש,
מה נשאר?
לעצב את שולחן החג...

מה צריך?
שאריות דשא סינטטי (תודה לחנן ולריקי)
נריות
וואשי טייפ
גלילי נייר טואלט
דפי קארדסטוק

איך?
מחזיק  סכו"ם מעוצב

לוקחים גליל נייר טואלט ומועכים אותו

מעגלים עם מספריים את הפינות

ועגלים פנימה את הפינות רק בצד אחד שייראה בסוף ככה:

מצפים עם וואשי טייפ מבחוץ ומבפנים

מוסיפים ברכה, סרט וקישוט אם מתחשק

האפרוח היה לידי והתלהב
"אני לא מאמין אמא, את עושה שימוש חוזר בחומרים, איזה אמא מדהימה שאת- את יודעת שזה נקרא מיחזור?
אפילו סיפרתי לגננת שאת קונה בגדים וגוזרת אותם לשימוש חוזר."
עכשיו אני מבינה למה הגננת הסתכלה עלי מוזר השבוע, מעניין איזה עוד דברים מוזרים הוא סיפר עלי...

אין לכם מספיק גלילי נייר טואלט?
תורידו סקיצה פה
תעתיקו אותה על נייר קארדסטוק צבעוני (עדיף שהדף יהיה דו"צ)

סמנו את המיקום של הקווים המקווקווים
ובעזרת כלי טיפה חד שמנו עם סרגל איפה שיהיה הקיפול

קפלו והדביקו

אפשר להוסיף קישוט בשביל הטאצ'

שריתוקה, תודה על ההשראה יקירה!

עיצוב שולחן אביבי

אז למה דשא סינטטי?
כי זה מגניב!

גם כ"ראנר" באמצע השולחן

(עוטפים נריות בוואשי טייפ להשלמת המראה)

או משתמשים בדשא כ"פלייסמט" לכל צלחת

להשלמת האוירה לוקחים נרות קריסמס ושמים עליהם מנז'טים אביביים.

אתם מוזמנים לקפוץ לבלוגים של חברותי המהממות ו כמובן לעשות לייק לקבוצה החדשה על מנת שתוכלו להתעדכן מתי מתפרסמים רעיונות חדשים ולקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא.

הצוות של נתנאלה: קרן, יעל, טניה, רותי, הדר, ענת

הצוות של מותק: מוני, גלית, איריס, רביד, שרית, פז, יוד

מאיפה החומרים?

דף דו"צ ורוד ופרחוני של mylittleshoebox

דף דו"צ וורוד במבי של mylittleshoebox

וואשי טייפ מנתנאלה ומותק

מנז'טים פרחוניים

חג שמח, אביבי ורגוע (יותר מידי משפחה- מחזיקה אצבעות שתחזיקו, אני הולכת לאסוף המון חומרים לפוסטים הבאים)

אבי- מקווה ששרדת את קריאת הפוסט עד הסוף, אני בטוחה שאת הבאים לא תפספס... ד"ש לטלי :)

לא פשוט כמו שאומרים

אני לא אוהבת להיכשל!

ניסיתי, אבל באמת ניסיתי, קודם פינטזתי, אספתי, הפשטתי אנשים ברחוב מחולצות יפות, העיקר להצליח!

פינטזתי הרבה זמן לעשות את ההדרכה הזו

ההוראות נראות פשוטות למדי, אפילו לי, בעלת ידיים חצי שמאליות...
שיננתי את השלבים, התכוננתי נפשית, הגיע הקיץ- זמן מושלם, לא?
אז זהו שלא (זאת אומרת כן זמן מושלם, אבל לא - כי יצא לי משהו לא מובן).
ניסיתי להלביש על הקטנה וגיליתי שמשהו שנראה כל כך קל ברשת לא בהכרח קל לאחת עם ידיים קצת עקומות (אני).

בצק אלים- בלוג עם מתכונים שמזילים ריר רק מלקרוא אותם, התחשק לי הכרובית או הבטטה, אבל לא היה לי ספק שבשביל להכין אני אהיה חייבת יום חופש, או לילה ללא שינה.
מה לעשות? כבר התחשק לי משהו חם לאכול שאני חוזרת מהעבודה, קצת לגוון את ארוחת הערב היומית עם הילדים.
רוקנתי את המקפיא מכל מיני פרודוקטים (נכון נשמעת מילה מפוצצת?) וזה מה שיצא, פשטידת שאריות מהמקפיא :

במקרה הזה רשמתי לזכותי הצלחה חלקית, יצאה פשטידה, לא המקורית ולא דומה, אבל טעימה!
(אני אספר רק לכם בסוד שאף אחד לא ישמע- לא הילדים ולא יד ימיני אכלו, שלא נאמר טעמו, הם סתם מרובעים, שיאכלו הם כל יום אותו דבר, לא רוצים, לא צריך- זה המוטו שלי!)

ואם כבר אני במחלקה של הדברים שנראים פשוט ומשום מה לא הולכים (אני רוצה להאמין בגלל ההוראות, זה לא אני, זה אתם:-) ) קניתי ספר לקיפולי מפיות לכבוד מסיבה שנערכה בביתי עבור חברה טובה טובה שהתחתנה, הקיפול נעשה בשלבים הנראים פשוטים, מה יותר מרשים לארוחה חגיגית מקיפול מרשים?

לי יצא, יותר נכון לא יצא:

הצד החיובי- שרדתי עד שלב 8.
לבסוף המפית שרדה קיפול רגיל עם קשירה ויצא נפלא!

נחזור לשימלה, הבנות מאד התאכזבו, ואני יותר...
מה עושים?
פתחתי את ארון הבגדים שאספתי,
מצאתי 2 חצאיות,
פרמתי,
קיצרתי,
חתכתי,
תפרתי,
הרסתי 2 חולצות
ווואלה! יצאו 2 שמלות.
אני לא הולכת להגיד לכם שלקח לי  10 דקות- לקח לי יותר (שנת צהריים של יום שישי+זמן אפיית עוגה לשבת), אבל לא נכנעתי ואפילו הצלחתי!! (זה בדיוק הזמן לטפוח לי השכם...בערך, הבנות אחרי פעם אחת לא ששות ללבוש את השימלה שוב, הן נהנו ללכת עם זה שבת אחת והספיק להן, נו מילא...)

אבל אל דאגה, לא התייאשתי לגמרי, השימלה הראשונה עדיין ברשימת הTO DO LIST שלי... שאני לא אצליח? הצחקתם אותי! (מישהוא יכול לעזור לי שאני לא אתחרפן? )

המסקנה שלי, עם כל הרצון הטוב של שיתוף ברשת- אולי האמריקאים הם סוג של פולנים שלא מוסרים את כל המתכון?!