אין לי בעיות עם חיות מחמד, אני אוהבת כלבים חתולים תוכים ודגים
כל עוד הם לא בתוך הבית.
מבחינתי, יש לי כבר לפחות ארבעה בתוך הבית (הילדים ויד ימיני, ומידי פעם בתקופה הנכונה, גם כינים) וגם זה לפעמים יותר מידי.
כשעברנו לבית הנוכחי שלנו חוץ מהבית קיבלנו בירושה גם את החתולה השכונתית העונה לשם "מיצי", להפתעתי לא נתקלנו בהתנגדות גדולה מצד הסבתות של המשפחה, אומרים לטענתם, כשיש חתול אין עכברים ו/או נחשים.
מיצי היא חתולת רחוב לא טיפוסית-
היא ידידותית,
מלווה את הגדולה בבוקר להסעה,
מחכה לה כשהיא חוזרת בצהריים,
מלווה את הילדים בדרך לבית הכנסת בשבת,
נהנית (או לפחות לא מראה שסובלת) כשהקטן בדק מה יש לה מתחת לזנב, מאיפה היא עושה פיפי וכמה שערות יש לה בשפם
ולא להאמין, היא ממש שמחה לראות אותי כשאני חוזרת מהעבודה.
ואנחנו מצידינו מרעיפים עליה אהבה, מסרקים אותה ומאכילים אותה (היא בעיקר אוהבת את העוף מהמרק של שבת).
אחרי תקופה, הצטרפה אלינו לצ'כונה פיצי, חתולה צעירה, אפורה מהממת
וגם "קישטא"- כשמו כן הוא- חתול שחור, גדול ומגעיל שרק רוצים לעשות לו קישטא (לא בהצלחה יתירה- הוא לא בורח, רק חושף שיניים וגורם לנו לרצות לברוח ממנו, סוג של בריון השכונה שצריך לשלם לו דמי חסות).
לתקופה קצרה אימצנו גם את כתם- גור חתול בן שלושה שבועות שהזדמן לסביבה שלנו
הוא שרד אצלינו חודש ואז נעלם (או לפחות ככה הילדים חושבים, חברה של השכנה החליטה לאמץ אותו והחלטנו שעדיף ככה, אמרתי כבר שיש לי מספיק "חיות" בבית?)
ואז הגיע הרגע המכונן, הרגע לו חיכינו כולנו (או לפחות אני)
ורצה המקרה
ופגשתי במיקי,
ולא סתם מיקי,
אלא מיקי מאוס ג'וניור
אותו כבר לא רציתי לאמץ (מה לעשות, הוא הגיע בלי המכנסיים השחורות והשלייקס)
מה עושים?
קוראים למיצי לעזרה
ההיא מרחרחת, מסתכלת, בודקת
מגדילה ראש ומשחקת (?!) איתו
(נו באמת, תאכלי אותו! - יסלחו לי כל אוהבי החיות באשר הם, אצלי בבית אני לא רוצה אותו)
עוזבת את העכבר ורצה לספר לחברתה האפורה פיצי
בשלב הזה אני כבר הייתי היסטרית, מתקשרת לעירייה ובינתיים מקללת את החתולים על חוסר התושייה באיבחון העכבר, מתלבטת אם עניין "חתול אוכל עכבר" זה מיתוס או מציאות,
אולי טעו שאמרו שהנמרים הם בני דודים של החתול,
ואיך לעזאזל הסבתות טעו? אותי לימדו שפולנייה תמיד צודקת!
אז מה באמת הקטע של תום וג'רי?
to make a long story short:
פיצי גילתה אומץ וטיפלה בעניין.
ודי לחכימא ברמיזא- אני לא ארחיב יותר מזה.
כמה עובדות מעניינות שלמדתי על חתולים:
* לקראת השנה החדשה, גלית (הלא היא נמשים המוכשרת) עורכת בלוג קנדי אצלה בבלוג- אל תפספסו!!
כל עוד הם לא בתוך הבית.
מבחינתי, יש לי כבר לפחות ארבעה בתוך הבית (הילדים ויד ימיני, ומידי פעם בתקופה הנכונה, גם כינים) וגם זה לפעמים יותר מידי.
כשעברנו לבית הנוכחי שלנו חוץ מהבית קיבלנו בירושה גם את החתולה השכונתית העונה לשם "מיצי", להפתעתי לא נתקלנו בהתנגדות גדולה מצד הסבתות של המשפחה, אומרים לטענתם, כשיש חתול אין עכברים ו/או נחשים.
מיצי היא חתולת רחוב לא טיפוסית-
היא ידידותית,
מלווה את הגדולה בבוקר להסעה,
מחכה לה כשהיא חוזרת בצהריים,
מלווה את הילדים בדרך לבית הכנסת בשבת,
נהנית (או לפחות לא מראה שסובלת) כשהקטן בדק מה יש לה מתחת לזנב, מאיפה היא עושה פיפי וכמה שערות יש לה בשפם
ולא להאמין, היא ממש שמחה לראות אותי כשאני חוזרת מהעבודה.
ואנחנו מצידינו מרעיפים עליה אהבה, מסרקים אותה ומאכילים אותה (היא בעיקר אוהבת את העוף מהמרק של שבת).
אחרי תקופה, הצטרפה אלינו לצ'כונה פיצי, חתולה צעירה, אפורה מהממת
וגם "קישטא"- כשמו כן הוא- חתול שחור, גדול ומגעיל שרק רוצים לעשות לו קישטא (לא בהצלחה יתירה- הוא לא בורח, רק חושף שיניים וגורם לנו לרצות לברוח ממנו, סוג של בריון השכונה שצריך לשלם לו דמי חסות).
לתקופה קצרה אימצנו גם את כתם- גור חתול בן שלושה שבועות שהזדמן לסביבה שלנו
הוא שרד אצלינו חודש ואז נעלם (או לפחות ככה הילדים חושבים, חברה של השכנה החליטה לאמץ אותו והחלטנו שעדיף ככה, אמרתי כבר שיש לי מספיק "חיות" בבית?)
ואז הגיע הרגע המכונן, הרגע לו חיכינו כולנו (או לפחות אני)
ורצה המקרה
ופגשתי במיקי,
ולא סתם מיקי,
אלא מיקי מאוס ג'וניור
אותו כבר לא רציתי לאמץ (מה לעשות, הוא הגיע בלי המכנסיים השחורות והשלייקס)
מה עושים?
קוראים למיצי לעזרה
ההיא מרחרחת, מסתכלת, בודקת
מגדילה ראש ומשחקת (?!) איתו
(נו באמת, תאכלי אותו! - יסלחו לי כל אוהבי החיות באשר הם, אצלי בבית אני לא רוצה אותו)
עוזבת את העכבר ורצה לספר לחברתה האפורה פיצי
אולי טעו שאמרו שהנמרים הם בני דודים של החתול,
ואיך לעזאזל הסבתות טעו? אותי לימדו שפולנייה תמיד צודקת!
אז מה באמת הקטע של תום וג'רי?
to make a long story short:
פיצי גילתה אומץ וטיפלה בעניין.
ודי לחכימא ברמיזא- אני לא ארחיב יותר מזה.
כמה עובדות מעניינות שלמדתי על חתולים:
- הם לא אמורים לשתות חלב- זה סתם מיתוס- גורים שותים מסתבר תחליב חלב.
- חתולי רחוב לא מטורפים על וטרינרים- בהתחלה לקחנו את מיצי לוטרינר השכונתי לוודא שהכל בסדר, לחסן אם צריך וכו'- היא לא אהבה את הרעיון, ברחה מהכלוב על הארונות, ומשם לרחוב- למיצי שלום, היא מצאה את דרכה הביתה
- הוטרינר אמר שאם היא לא מתה עד עכשיו - סימן שהיא בריאה. נשמע הגיון בריא, לא?
- והכי חשוב- חתול רחוב רעב - אוכל עכברים, חתול רחוב שבע - מן הסתם שמן מידי לרדוף אחריהם.
עַכְבָּר עַכְבָּר הִשָּׁמֵרָה
פֶּן הֶחָתוּל יָבוֹא מַהֵרָה!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
פֶּן הֶחָתוּל יָבוֹא מַהֵרָה!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
עַכְבָּר, עַכְבָּר, נוּס נוּס נוּס!
מילים: לא ידוע, תרגום/נוסח עברי: נח פינס , לחן: מילר, עממי גרמני
סופשנה אזרחית שמחה לכל החוגגים ושבת שלום!
