איך הפסקתי לפחד והעזתי להכין מקרון

מודה, אני פחדנית.

פוחדת לרכוב על אופניים

פוחדת על הילדים (אם יפלו, ישברו משהו, יפתחו משהו, יעיפו שיניים ומה לא)

פוחדת מאמא שלי

אבל בעיקר פוחדת פחד מוות ממקרונים.

כבר למעלה משנתיים אני אוספת מתכונים

קוראת וחושבת לעצמי שהיום זה היום

היום אניח את הפחדים בצד (לא מאמא שלי, זה אין סיכוי)

ואסתכל לפחד בלבן של הביצה!

היה לי רגע כזה, ללא פחד, לפני שנתיים

גלית נמשים היתה החברה הטלפונית שלי

יצא מקסים, בכל אופן ככה חשבתי,

אבל במקום 30 מקרונים, יצאו טוב רק חמישה 

פה חשדתי...

משהו בתהליך לא היה טוב, כאילו דהה.

וככה מאז אני רק חולמת... 

משלמת את מיטב כספי על מקרונים עבודת יד במאפיות

ומפנטזת...

ואז הגיעה מיכל.

מיכל ה-מדהימה

עם כישורים קולינריים וסבלנות של פיל

וכשאני אומרת סבלנות של פיל- אני מתכוונת פיל גדול מאד

(גם אחרי אינספור ווטסאפים ונדנודים של שבועות ש"הנה-מחר-אני-אעשה-את-המקרונים", היא עדיין דיברה איתי בוקר למחרת במשרד)

 

מה צריך?

חבר טלפוני סבלני
מתכון של עוגיו.נט

סרטון של בצק אלים

מילויים של קרין גורן ואורן בקר

ויש תוצאה מושלמת!
(קישורים מצורפים בהמשך)

רוצים גם? ברור שאתם רוצים גם!

מה צריך?

100 גרם אבקת סוכר (יש להמיר 10 גר' מאבקת הסוכר בקקאו אם רוצים מקרון חום)

65 גר' אבקת שקדים

50 גרם חלבונים

קורט מלח

20 גר' סוכר לבן

(אני לא השתמשתי בצבעי מאכל כי לא היו לי צבעי מאכל טבעיים, יצאו מהמם בלי)

את ההוראות המפורטות תמצאו  באתר של עוגיו.נט

את הסרטון כמה לערבל לערבב תמצאו בפוסט של בצק אלים

ואת המתכון למקרון הפיסטוק תמצאו אצל שירלי נמש האגדה

אם אני הצלחתי, אין לי ספק, שעם סבלנות, גם אתם תצליחו!

מקסימום, תנו קריאה למיכל, מסתבר שנותרה לה עוד קצת סבלנות...

אגב, אהבתם את לוח גיר בצורת לב?

אז נכון, אפשר לעשות אותו בקלות לבד

וניתן גם לקנות בחנות המדהימה FINE LAB

בהצלחה!

מותק, הילדים התכווצו! (וגם עוגיות חמאה שוקולדיות)

זה הכל התחיל בגלל בחורה מוכשרת (מוני) שזרקה משפט לאויר: "ב-10.10 מעלים פוסט בעקבות סרטים!"
(ושלא תטעו- הבחורה לא משועממת, יש לה שלוש בנות מקסימות, כלבה, בעל ועסק עובד ומתקתק!)
ומאז זה רק התגלגל,
אצל רוב החבורה לביצוע מיידי
ואצל חלק (אחת שלא נזכיר את שמה, אבל זאת אחת שאוהבת טלויזיה, לא ישנה בגלל סדרות בלילה, אוהבת לדחות ולחכות לרגע האחרון) רק דפקה את הראש בקיר, שיט!

פוסט של הכוהנת בייקרלה ובקבוקוני הזילוף של מותק הצילו אותי מלחבוט את ראשי שוב בקיר... זקנות/ים כמוני בטח זוכרות את הסרט "מותק הילדים התכווצו"

זה סרט על אבא מדען המפתח מכשיר שמגדיל ומכווץ
אך בטעות הילדים שלו מתכווצים והולכים לאיבוד ברחבי השכונה

קבלו את המקבילה, גרסת הבמאי אם תרצו,
"מותק, העוגיה גדלה!"

(תודה לחן שקדי האלוף על התסריט והביצוע!)

עוגיות סוכר שוקולדיות (בעקבות פוסט של בייקרלה האגדית)
מה צריך
2/1/2 כוסות קמח רגיל
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
2 כפיות אבקת אפייה
220 גרם חמאה מלוחה קרה חתוכה לקוביות
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל איכותית

איך?
מחממים תנור ל-180 מעלות (צלסיוס)
בקערת מערבל מערבלים קוביות חמאה עם סוכר
מוסיפים את הביצה
בקערה נפרדת מנפים את הקמח+קקאו+אבקת האפיה

שמים את תערובת הקמח ב-2 נגלות בתוך המערבל עד שמתקבל בצק מוכן (אל תלושו יותר מידי)
קורצים צורות

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-10 דקות
(אל תתפתו להשאיר יותר שלא יתייבשו, העוגיות ממשיכות להתקשות בחוץ)

ועכשיו לחלק הכיפי!
בעזרת רויאל אייסינג מוכן (בלי שום עבודה, בלי לכלוכים וכלים, בלי לדעת כמויות- וואו- זה היה כיף!)
מזלפים על העוגייה את הצבע הרצוי

מקשטים במזרה

מחכים לייבוש
וטורפים!

מה עוד אפשר לעשות?
המון!
לשחק עם הפליימוביל

מי אמר שאני לא פמיניסטית?

 וכמובן פרצופים מצחיקים

רעיונות לסרטים נוספים ניתן למצוא אצל
מיתוש, נמשים, מיס ביס,
רויאל אייסינג ומזרה ממותק

תרגילים בדחיית סיפוקים (וגם איך להכין חמוצים ותמצית וניל ביתית)

אני הולכת לגלות לכם סוד עלי
אבל שתדעו, מהרגע שאתם קוראים אותו
אסור לכם להשתמש בזה נגדי
(בכל אופן זה סוד, אני יוצאת מגדרי לגלות לכם אותו
וכן, זה כולל אותך יד ימיני... למרות שאני חייבת לציין שהוא מנסה לעמוד בקצב של החסרונות המעלות שלי)
אז אם אתם לא בטוחים,
אני מבטיחה לא להעלב אם לא תמשיכו לקרוא את הפוסט
'פינקי סוור' (pinky swear)

אז מה הסוד הכמוס?
(אני לא פרה ולא סוס)
כשאני נדלקת על משהו, אני רוצה את זה כאן ועכשיו
יש לי אפס סבלנות
דחיית הסיפוקים שלי שואפת לאפס
וככל שאני מתבגרת- המצב רק מחמיר

האסימון נפל לי תוך כדי נתינת הרצאה לגדולה שהיא חייבת ללמוד איך להתאפק
לא את הכל מקבלים מיד
צריך לחכות להזמנות ואז כיף לקבל
(ברקע אני שומעת את יד ימין נקרע מצחוק ספק נחנק)

אותו ערב הוא נקרא לסדר
מסתבר שלדעתו אני זאת שנותנת דוגמה נוראית לילדים
והוא מיד מוסיף "לא במודע" (יש לו מזל, אחרת הוא היה צריך ללכת לישון עם החתולות)
הוא המשיך: "הדוגמה האישית שאת נותנת לילדים, איך אני אגדיר את זה... לא מאפשרת להם ללמוד להתתאפק"

אז אם נשים דברים על השולחן
הוא צודק
(כן, כן, גם גברים צודקים once in a blue moon
או כמו שאומרים- גם תרנגול עיוור לפעמים מוצא גרגר)
שמי עינת
ואני מכורה
מכורה לאי יכולת לדחות סיפוקים
כשהג'וק נכנס, אני אהפוך עולמות שיהיה לי אותו
למשל
החלטתי שאני חייבת למצוא אסימון של פעם, להכין שרשרת וינטג'
הפכתי עולמות ושווקים
ומצאתי

ועכשיו לשאלת המיליון דולר- הכנתי את השרשרת?
פחחחח.....
והרשימה ארוכה (לא אמנה אותה פה אחרת באמת הוא יגיד שהוא צודק כל הזמן)

אז את השלב הראשון בזיהוי התמכרות - עברתי
מה השלב הבא?
להתאפק
איך?
להתאמן!
הדרך הקלה- להכין חמוצים ביתיים (5-7 ימים)
הדרך הקשה- להכין תמצית וניל ביתית (3-5 חודשים)

חמוצים ביתיים
מה צריך?
מלפפונים קטנים
צרור שמיר
כמה שיני שום
פלפל חריף ירוק
מים רותחים
מלח

איך?
שמים מלפפונים בצנצנת
בין לבין דוחפים שיני שום קלופות ופלפל חריף

ממיסים 3-4 כפות מלח בכוס מים רותחים

לא לשכוח צרור שמיר (תודה סבתא!)

ממלאים את הצנצנת  במים (מוסיפים מים אם צריך) עד לסוף הצנצנת
סוגרים
שמים על אדן החלון (איפה שיש שמש)

ומחכים בסבלנות בין 5 ל-7 ימים
טיפ חשוב- לשים צלחת מתחת לצנצנת, המים גולשים החוצה ועושים כתם על השיש

חריף וטעים!

ומה עם תמצית הוניל?

תמצית וניל ביתית
מה צריך?
600-700 מ"ל וודקה
4-6 מקלות וניל
בקבוק זכוכית עם פקק

איך?
חוצים את מקלות הוניל
מוסיפים את הוודקה
שמים בארון
ומחכים

כמה?
כמה שיותר!
(מידי פעם כדאי לתת ערבוב)

בהצלחה לכל המכורות, מחזיקה לעצמינו אצבעות שנצליח לדחות סיפוקים.

May the force be with us

(בין לבין בזמן שאני מנסה לדחות סיפוקים הספקתי לקנות כמה דברים, מבטיחה שקטנים
רק כמה וואשי טייפ חדשים, אבקת אמבוס, כמה חותמות ומנג'טים צבעוניים
אה, גם דפים חדשים וכמה צבעי אקריל.
בקטנה אמרתי?)

טעם ילדות חוזר ובגדול! (וגם איך לשדרג עוגה בקלות וקינוח מושחת!)

שוב הגיע סבב ימי ההולדת
הראשונה שפותחת את החגיגה זו הגדולה, לא להאמין איך הזמן עובר ושוב התבגרנו בשנה.
הנסיכה בדרך כלל נותנת יד חופשית, לא משנה לה מה, רק שלא יהיה בצק סוכר ואולי משהו אדום?

באחד האירועים של מותק, טעמתי גליליות
והוא הזכיר לי טעם של פעם, טעם של ילדות
טעם ששכחתי ממנו לחלוטין...

קשישות כמוני בטח זוכרות את הגליליות של פעם-
פעם שלא היה מבחר של ממתקים
היו את הגליליות של רולעדין
חשבתי שהם הדבר שהכי טעים בעולם ושום ממתק לא ישווה לו

(התמונה לקוחה מפה)

היום, אני חכמה ובעלת בלוטות טעם מפותחות יותר
היום אני יודעת שזה ממש לא...
חשבתי שהטעם לא יחזור לי לעולם
עד שטעמתי את הרולים של עלמה

שדרוג עוגה בקלות

מה צריך?
עוגה עגולה
רולים של עלמה
קצפת מתוקה
תותים

איך?
אופים עוגת וניל או שוקולד (במקרה הזה עוגת פילסברי- מה לעשות, צריך לסיים את כל המצרכים במזווה לקראת פסח..)

מקציפים את השמנת המתוקה (לא צריך להוסיף סוכר, עוגת הפילסברי ממש מתוקה- אפילו מידי)
חוצים את העוגה בעזרת סכין ארוך באמצע
ושמים "שליכטה" של שמנת על החצי
חוצים תותים ושמים שוב שכבת קצפת

מחזירים את החלק העליון של העוגה

ומצפים בקצפת מבחוץ ומהצדדים.
ועכשיו ה-שוס
לוקחים את הרולים ומצפים את הצד של כל העוגה

תוך רבע שעה מיציאת העוגה מהתנור
יש עוגה מושלמת

להשלמת המראה, בכל אופן ילדה בת 10, עושים שרשרת וואשי טייפ חגיגית

ולקינוח מושחת (בכל אופן יש סיבה למסיבה)
מפוררים לכוסית עוגת שוקולד

קצפת ותותים

נשיקות
וחוזר חלילה עד שנמאס
לקישוט:
מפוררים קצת שוקולד
תות חצוי וכמובן רול לסיום

איך נראה אחר כל המטבח? מממ...

בתיאבון!

עוד פעם ארוחת ערב?

הילדים שלי ידועים כסרבני אכילה, אני בטוחה שכבר דיברתי על זה כבר לא פעם.

לאחרונה החלטתי טיפה לשדרג את ארוחת הערב המשעממת שנשארת בצלחת מיותמת מידי ערב

האמת?

גם לי נמאס להכין אותה כל ערב...

אז ערב אחד הכנתי פסטה עם רוטב שמנת פטריות ואפונה- האמת? יצא מעולה!
מי היה מאמין שאני הצלחתי לבשל רוטב לפסטה
שלושה דברים אני לא יודעת להכין:
אורז (כן, כן אורז לבן פשוט)
צ'ולנט
ורוטב לפסטה (העגבניות יוצא לפעמים בסדר, אך השמנת תמיד יוצא להקיא, לא יודעת איך אני מצליחה להרוס אותו)
מצאתי במקרה ספר ישן,
עקבתי אחרי ההוראות
ויצא מעדן!

הילדים לא השאירו פירור בצלחת

הפולנייה שבי רקדה ריקוד מנצח- וזה היה וואחד ריקוד!

ערב אחר אפיתי פוקאצ'ה

(כן כן, לא להאמין אה? ועוד באותו יום הגעתי מאוחר הביתה ועדיין הספקתי- זה ממש קל!)

כאן ההצלחה לא היתה הכי גדולה בהתחלה,

היו חששות מצד הילדים להבין מה זאת פוקאצ'ה, מה עושים איתה ואיך מחזיקים אותה, אחרי שקלטו את הקטע- מתוך 4 פוקאצ'ות נשארה בקושי חצי- נחשב אצלי כהצלחה מסחררת!

הקו המנחה הוא יום אחד ארוחת ערב רגילה וביום השני- שידרוג לארוחה
(לא מצליחה להקפיד- ירדנו לארוחה או שתיים בשבוע מיוחדת)

ואז ערב אחד, שחזרתי באמת מאוחר, מצאתי את הבעל מכין טורטיות עם פסטרמה והפעם בטעם קטשופ של זוגלובק

איך?

לוקחים טורטיה

מורחים ממרח אהוב (או במקרה שלו- מטביעים בממרחים)

מוסיפים ירקות שבא

וכמובן פסטרמת קטשופ של זוגלובק

מגלגלים ואוכלים.

ופה הדעות חלוקות- הילדים לא התלהבו 

אפילו את חביתת הפסטרמה שהכין עם פסטרמת הקטשופ הם לא טרפו- הטעם של הפסטרמה לא היה נראה להם, אבל הם קשים עם שינויים הילדים שלי... ומה עוד, הם לא מטורפים על קטשופ...

אבל מה? 

לא נשאר- הבעל סיים את הכל לפני שהספקתי לטעום

נו שוין, לפחות מישהו נהנה...
עד לארוחה הבאה :)

ואם יש ביניכם כאלו שמתעניינים בערכים התזונתיים של הפסטרמה, תדעו שהיא רק 1% שומן,
נשמע מבטיח!
לו רק לא היה צריך לאכול את זה עם המון חלה, באגט טרי או בייגל שווה, הייתי על הגל לדיאטה מוצלחת! :)