אוהבת או לא אוהבת, זה אמור להזיז לי?

יד ימיני אומר לי שיש לי בעיה (תודה לאל שזה ביחיד ולא ברבים):
אני רואה שחור לבן, אין אפור, אין באמצע, זה או כן או לא, אין אולי.

האמת, אני לא רואה את זה כחיסרון, אלא יתרון, סוג של החלטיות.
אבל בעצם אני לא החלטית, (ואת זה יד ימיני עדיין לא גילה...אל תגלו לו) וכאן מתחילה הבעיה.

במקום לדבר סינית אני אתן לכם דוגמה.
יש לי חברה שנקרא לה א' (לא א' המדוברת לאחרונה אלא סתם א').
א' היא בחורה מקסימה, חייכנית, בעלת לב טוב ומעל לכל מפרגנת, עד פה הכל בסדר.
גיליתי שאמא של א' אמרה לה שהיא לא אוהבת אותי (אני מודה שזו רכילות שלא בהכרח נכונה, אבל הספק כבר מקנן).
אני לא מכירה את אמא של א', אף פעם לא ראיתי אותה אבל המחשבה שלא אוהבים אותי מפריעה ומציקה לי, למה?
אולי זה הרצון שלי לתחושת אהבה, הערכה, חיבוב או סתם נחמדות, גם מאנשים זרים, אני אוהבת שאוהבים אותי, שמפרגנים.
אני חושבת שאני נחמדה, לא רעה, אדיבה, מנומסת, ילדה טובה ירושלים ועכשיו אני לא כל כך בטוחה.
 
פה מתחיל חוסר ההחלטיות שלי.
 
אני אוהבת את א' מאד, אני מעריכה אותה, היא אישה מוכשרת, ממולחת ומקסימה, האם זה אמור להפריע לי שאמא שלה אולי לא אוהבת אותי?
 
אחרי כמה ימים הוחלט לשים לזה סוף (יד ימין החליט):
זה לא משנה מה אמא של א' חושבת,
הוא אוהב אותי,
הילדים אוהבים אותי (כמעט תמיד)
אנחנו בריאים ומאושרים
מה זה משנה מה אולי אמא של.. חושבת?
חייכתי אליו, אמרתי לו תודה, נתתי נשיקה. הוא צודק, ללא ספק!
 
אגלה לכם סוד גדול קטן? זה עדיין מציק לי!
 
אז החלטתי בהחלטה של רגע לפתוח לי דף אוהדים בפייסבוק, תרעיפו עלי אהבה, תאהבו אותי, תעשו לי לייק, אני רוצה להראות לאמא של א' שאני אהובה, שאנשים שאני לא בהכרח מכירה אישית חושבים שאני נחמדה...

שיהיה לנו חג חנוכה שמח, מלא אור ואהבה, ושירד כבר גשם בצפון, עד מתי נוכל לסבול? עובר בסוף שבוע הרבה מיילים להגיד את פרק קמ'ט בתהילים, הקדישו כמה שניות להגיד אותו, להזיק זה לא יכול, רק לעזור...