יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

פחות מ-24 שעות, החגיגות כבר מתחילות! (וגם הדרכה לcandy-melts)


זהו,
הגענו לישורת האחרונה, החופש הגדול אוטוטו נגמר...
קשה לי להאמין שלא קיטרתי כאן על החופש הזוועתי, שלא נגמר הגדול, על משרד החינוך (יסלחו לי המורות והגננות שחלקן חברות טובות שלי...) אבל הפעם החופש עבר בסדר, אפילו נהניתי!
עשינו הרבה יצירות ואכלנו דברים מיוחדים

שיחקנו בחושך עם פנסים

טיילנו,
כייפנו,
(התעייפנו)
ובעיקר נהנינו.

עכשיו אני נהנית מהמחשבה שעוד פחות מ-24 שעות חוזרים ללימודים,
אמנם בהדרגה, אבל גם שעתיים של אפשרות לשמוע את המחשבות של עצמך בלי
"אמא הוא לקח לי"
"הוא הרביץ לי",
"נמאס לי",
"משעמם לי",
"אני צריך פיפי",
"איפה אבא, אני רוצה את אבא ",
"למה את איתנו ולא אבא",
"מה יש לאכול? ממתקים?" (וזה רק מהשלושה ימים האחרונים שאני איתם לבד, אני מפחדת לחשוב מה היה אם זה היה ככה כל הקיץ...)
וכדי לחגוג את החזרה ללימודים (ותחילת החופש שלנו ההורים) החלטתי לפנק אותם עם תשומת לב מיוחדת על הבוקר, כל אחד עם הקדשה המתאימה לו
(כן, כן, נשברתי, לא נותנת להם גזר או פירות, שיקול פופוליסטי לחלוטין!)

(היו יותר לבבות, לקחתי בחשבון שכשמבשלים עם ילדים, הרוב נגמר תוך כדי, אבל לא ידעתי שהם יסיימו כמעט הכל, מזל שהצלחתי להציל קצת...)


המרכיבים הדרושים:
שוקולד לבן, חום, מריר או מה שמתחשק
שוקולד אדום (candy melts של מותק- מוצר חדש וגאוני)
מזרה אדום (הצבע האדום שולט אצלינו)
תבנית בצורה אהובה

ממיסים את השוקולד במיקרו ושופכים לתוך התבנית עם כפית

ממיסים בבאן מרי את הcandy melts ובעזרת כפית שמים בתוך התבנית
(candy melts הם בעצם סוג של מטבעות שוקולד, חייבת לציין שדי נרתעתי מהם בהתחלה, אבל הם טעימים... תראו מה ליהי עשתה איתם ואיזה הצעה מגניבה יש לה בבלוג )


אפשר לקשט עם סוכריות קטנות לפני ששמים את השוקולד ולאחר מכן גם.
שמים במקרר ומחכים שיתקשה
הופכים את התבנית, נותנים לחיצה קלה
ומוכן!

חייבת להראות לכם תמונה של מאחורי הקלעים,

קפצתי הבוקר עם הילדים לחנות החדשה והמהמממת של מותק, (לא יכולתי להתאפק ולחכות לחגיגת הפתיחה הרשמית ביום שישי ה-9.9)
כמובן שקניתי דברים מקסימים, ליטפתי ורִייָרְתִּי (יש כזאת מילה בכלל?) על המוצרים החדשים, תראו איזו שקית מקסימה, התאימה לי בול לצילומים :)
וכן, החנות נשארה שלימה אחרי שעזבנו, הילדים התנהגו למופת
(אחרי שנתתי להם הרצאה ארוכה באוטו ש:
לא אוכלים בחנות,
לא צובטים,
לא צועקים,
לא מדברים לא יפה
והכי חשוב לא לעשות לאמא בושות, הצליח לי ! )

(תבנית הלבבות, מזרה האדום, candy melts, מקלות הסוכריה ושקית הנקודות- נרכשו במותק כמובן)

בהצלחה ביום הראשון ללימודים!






יום שישי, 19 באוגוסט 2011

רעם תופים בבקשה, הזוכות הן....


תמרה, מעיין ושרית, מזל טוב!
אנא צרו קשר עם עינת או תמי בטלפון 0544961440 , 0549988483 או במייל hagigotveod@gmail.com על מנת שתוכלו למסור להן את כתובתכן למשלוח הספר.

ואם בא גם לכם לרכוש את הספר, מהרו להזמינו במחיר מיוחד.

סופשבוע רגוע, שקט ושנשמע רק בשורות טובות.




יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

ננה בננה- DIY פרצופים מצחיקים

********************************************************************************************
הזדרזו לקרוא ולהגיב ל"בלוג קנדי" הקיצי.
ולאלה ששאלו:
לא חייבים פייסבוק כדי להכנס להגרלה, מספיק להרשם לעדכוני הבלוג ולכתוב בתגובה שאתם רשומים, אם יש לכם פייסבוק, אתם יכולים להגדיל את סיכויי הזכייה שלכם-כמה שיותר תגובות, יותר סיכוי לזכות, ואל תשכחו להגיב וליידע אותי.
אז קדימה, הספרים בוערים לי ביד...
********************************************************************************************
החומרים הדרושים:
תמונה של הילד - הוראות צילום בהמשך
מסגרות בגודל הרצוי (את שלי קניתי באיקאה בגודל A4)
להדפיס אביזרי פרצופים (ניתן להוריד כאן, כאן, וכאן)- עדיף על נייר עבה כמו בריסטול
דבק
מגנטים עגולים
דפי מגנט בגודל A4 (עדיף לוח מתכת אם יש, אני לא מצאתי בטמבוריות)


שלב ראשון:
איזה תמונה לבחור?
צלמו את ילדיכם בתקריב של הפנים, עדיף עם רקע לבן, וכמובן בקשו מהילדים (וזה הקטע הקשה) שיפנו את הפנים אליכם בזמן הצילום.
בתכנת עריכת (למשל פוטושופ) התאימו את הפנים לגודל הרצוי והדפיסו על נייר בגודל של המסגרת.
שימו לב שהפנים לא יהיו גדולות/קטנות מידי שהאביזרים יתאימו לפנים (צריכים עזרה בהתאמת הפנים? תקראו פה הסבר קצר או תשלחו לי למייל, אשמח לעזור לכם)


שימו לב
כשקונים נייר מגנט- עדיף לקנות את הסוג שבו צד אחד מגיע דביק, חוסך הרבה זמן ותסכול (במיוחד לאחת כמוני שלא יודעת להדביק ישר ובלי בועות)
הדביקו את הפנים על הצד הדביק של נייר המגנט 
(אם יש לכם לוח מתכת, השתמשו בו, המגנט ייצמד יותר חזק)



הכניסו לתוך המסגרת וחצי מהעבודה הסתיימה.
שלב שני:
תנו לילדים לגזור את האביזרים והצמידו בגב שלהם את המגנט (אפשר גם להשתמש במגנטים שמקבלים עם הפרסומות, אך קחו בחשבון שהם חלשים יותר)


וקיבלתם משחק כיפי לקיץ שיחסוך מהילדים בערך רבע שעה של הירקבות מול הטלוויזיה...




בהצלחה! 
מחכה לראות את הפרצופים המצחיקים שלכם...







יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

לכבוד הקיץ- בלוג קנדי מרענן!

לפני כחודשיים הכרתי במקרה את תמי לוקסנבורג בהכנות לכנס בבית התפוצות.
ואיך הכרתי אותה? 
ישבתי בפגישת חזרה גנרלית לקראת אירוע ועיני צדה משהו סגול, משהו מעניין... 
ניגשתי,
חיטטתי (בלי בושה) וגיליתי אוצר,


ושוב בלי בושה (ביישנות זה לא הצד החזק שלי), בררתי של מי הספר ומאז נרקם בינינו סיפור אהבה...
אני מאוהבת בספר (תמי אפילו כתבה לי הקדשה בפנים!).


תמי ועינת כתבו ספר גאוני, מסוג הדברים שאומרים "איך לא חשבתי על זה קודם" (טוב, אני יודעת למה אני לא חשבתי על זה קודם, רק המחשבה לתת לילדים להתפרע עם חומרים ועל הבאלגן אחרי עושה לי חום אפילו במזגן)


רוצות להכיר אותן גם?





ספרו לנו, מי אתן?
אנחנו תמי ועינת, חברות 25 שנה. 
לכל אחת שלושה ילדים, 
תמי מורה למדעים ועינת קלינאית תקשורת, המון שנים דיברנו על הקשר בין חוויה ללמידה, בעיקר דיברנו וקיטרנו, 
ואז החלטנו להפסיק לדבר ולעשות משהו.

ספרו על החוויה הראשונה שלכן שממנה התגלגלתן לכתוב את הספר.
התחלנו בגן חרמון ברמלה, בנינו עבורם תכנית לפעילות חוויתית אחת לחודש במשך שנה, ומשם התגלגלנו לכתיבת הספר שמבוסס על אותן פעילויות וגם על החגיגות והפעילויות שעשינו עם הילדים שלנו.
איך בנוי הספר?
בספר יש עשר חגיגות שבנויות סביב נושא וסיפור מסגרת ,אך ניתן לפרק ולקחת רק פעילויות קטנות מתוכן וליהנות עם הילדים.


עד היום אני (עינת ניצן-קנולר) זוכרת את ספינת הפיראטים שאבא הקים על הספה בסלון, עם המפרש והמשקפת, ואיך יצאנו לחפש אוצר לפי סימני דרך.
אפרופו פיראטים, כנסו לבלוג של של "בעיקר פורמת" ותראו איזה חגיגה היא הפיקה...




רצינו באמצעות הספר להציע להורים להכנס לעולמות הדמיוניים והמקסימים של הילדים ולהיות שותפים לפעילויות קטנות וחוויתיות כי החוויה ובעיקר הביחד הופכים לזיכרון שמחמם את הלב כשגדולים.

לכבוד הבלוג וחגיגת הקיץ, עינת ותמי יוצאות בבלוג קנדי שווה במיוחד שבו הן מציעות 3 ספרים במתנה!


איך זה הולך? אז ככה - כדי להכנס להגרלה:
  1. מצטרפים לפאן פייג' של "חגיגות ועוד" בפייסבוק.
  2. נרשמים לקבלת עידכונים פה בבלוג (בחלון מצד ימין או ב-reader) ומצטרפים לפאן פייג' של קישקושיאדא בפייסבוק.
  3. מפרסמים את הבלוג קנדי בכל מקום שנראה לכם (הכל תופס, גם פייסבוק, קומונות, פורומים - הכל!).
  4. מעלים פה תגובה עם לינק לפרסום. 
  5. שימו לב- בכל תגובה השאירו שם וכתובת מייל שאוכל לחזור אליכם אם תעלו בהגרלה!
  6. עד מתי? עד ה-14/8/2011 בחצות ניתן להשתתף.

רוצים להגדיל את הסיכוי לזכות? בבקשה!
כל פרסום מאפשר הוספת תגובה נפרדת. יותר פרסומים = יותר תגובות בשמכם = סיכוי גדול יותר לזכות.

וכמה זוכים יש? 
בהגרלה יעלו בגורל 3 אנשים שיוכרזו ביום רביעי ה-17 לאוגוסט


זהו, נכון קל?

אין לכם סבלנות ורוצים את הספר עכשיו?
תמי ועינת מציעות את הספר במחיר מוזל שווה במיוחד, כל שעליכן לעשות הוא ליצור קשר בטלפון 0544961440  , 0549988483או במייל hagigotveod@gmail.com
להגיד שהגעתן דרך הבלוג והספר יגיע אליכן צ'יק צ'ק!


קבלו המלצה חמה שלי, מאז הספר ושיחות העידוד של תמי ועינת, התגברתי על הפחד של מה יקרה אם לילדים שלי תהיה גישה בלתי מוגבלת לצבעי הגואש והדבק ואיך הבית ייראה אחרי, 
חייבת לציין שהוא נראה דיי טוב ....


גיליתי את היצירתיות של הילדים שלי, וזאת הרגשה נפלאה!


יאלה, קדימה, הבלוג קנדי יוצא לדרך!



יום שלישי, 26 ביולי 2011

לפרוס כנפיים ולעווווווווף!

הוא: אמא
אני: מה בובה?
הוא: גיבור על צריך גלימה
אני: נו?
הוא: אני גיבור על
אני: אז?
הוא: אין לי גלימה
אני: אההה... מה אתה צריך?
הוא: גלימה, אדומה, כמו של באטמן, סופרמן, אני לא מצליח לעוף בלי זה... (והכל תוך כדי תנועהשל היד כלפי מעלה ונסיון לעוף)
אני: תן לי נשיקה וחיבוק ענק, מבטיחה לך גלימה
הוא ואני: יייששש!



החומרים:
סקיצה( ניתן להוריד כאן)
בד בצבע הרצוי
חוט תואם
פליזלין דו צדדי
3 ס"מ סקוטש זכר ונקבה

הוראות הכנה:
לגזור את הסקיצה
לקפל את הבד של הגלימה לחצי
להניח את הסקיצה
ולגזור באורך הרצוי (אני עשיתי 65 ס"מ)
חשוב: לא לגזור את קו האמצע!
לתפור את הסיומת באוברלוק/מכונת תפירה


(אם אין אובלוק, אפשר תפר זיגזג או בלי שום תפר אם הבד לא נפרם,
למי שלא מתעצל, אפשר לגזור 2 שכבות של גלימה, לתפור צד יפה לצד יפה ולהפוך)
להוסיף סקוצ'ים זכר ונקבה בקצוות
ויש גלימה!

ועכשיו לסמל על הגלימה:
לגזור את הסקיצה הרצויה (אני הורדתי את סופרמן, שימו לב שיהיה כתוב הפוך)
להעתיק את החלק הפנימי על נייר פליזלין דו"צ


לגזור לא מדוייק את הפליזלין ולגהץ את החלק הדביק (זה שמבריק) על הצד הלא יפה של הבד הרצוי (במקרה שלי צבע צהוב)
לגזור מדוייק לפי הסימון את הבד הצהוב ולקלף את חתיכת הנייר של הפליזלין
(רואים עכשיו חלק דביק חדש בבד הצהוב? אותו נגהץ על הגלימה)

נמקם את כל החתיכות שגיהצנו וחתכנו על הגלימה

 נגהץ אותם שוב על הגלימה
מה נשאר?
לחזק את האפליקציה בתפר (פשוט או זיגזג)

וגלימת גיבור העל מוכנה!

וווווייייייי- עכשיו הוא יכול לעוף.
ואני? פוחדת שיעוף על הרצפה / כיסא / ספה / שפיץ של השידה. (הקיפו את המיותר)


בהצלחה! 
תפרתם לפי ההדרכה? תעלו תמונה לקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא.



יום שלישי, 19 ביולי 2011

יום הולדת יש רק פעם בשנה? וגם איך מכינים "קייקפופס"

משימתי הוכתרה בהצלחה כבר 3 שנים ברציפות,
הנסיכה הגדולה רצתה יום הולדת עם חברות מהגן ואחרי זה עם הכיתה, ואני הצלחתי לשחד אותה לעשות מסיבה משפחתית מהנה והכי חשוב עם המווווון מתנות.
זה הצליח לי גם השנה (או לפחות רציתי להאמין) 
חגגנו יומולדת משפחתית, כיפית ואינטימית, עם עוגה טעימה מצופה וורוד, בפנים ומבחוץ קרם וורוד, עם מלא נשיקות ומילוי תותים,
יצאתי עם הרגשה מעולה, הנה עוד שנה חלפה לה, ואני לא טרלללה.

חלפו עברו להם עוד חודשיים,
הגיע האביב,
הפרחים התחילו לפרוח,
השתילים החלו לנבוט ואיתם גם החשק של הנסיכה למסיבת יום הולדת.
אוף!

אחרי שכנועים לא מוצלחים מצידי ושלל הבטחות, הוחלט לחגוג יום הולדת לציון שלושה חודשים מיום ההולדת.

כמות הקיטורים שלי במשך אותו שבוע היתה נוראית, כמעט כולם שמעו אותי איך אני הולכת להתארגן ומה כדאי לי לעשות,
ואז,
עם תמיכה נפשית של עדי  ומיכל, נסגרה הפעלה כיפית לבנות, עם המווון ממתקים וסרט.
הבנות עשו פרחים מלבד והדביקו על קשתות פלסטיק צבעוניות
העלו את רמת הסוכר שלהם למקסימום האפשרי
וקינחו בסרט "פלונטר"
והעוגה?
הגדולה לא אוהבת בצק סוכר אבל מטורפת על שוקולד לבן
והקייק פופס? סופסוף היתה לי הזדמנות לעשות אותם!
איך?
אופים עוגה (או קונים עוגה מוכנה מהסופר),
חותכים אותה לריבועים ומערבלים בתוך קערת מיקסר עם וו גיטרה עד שהעוגה מתפוררת,
מערבבים אותה עם גבינת שמנת,
מגלגלים עיגולים,
ונותנים להם לנוח במקרר,

ממיסים (במיקרו או בבאן מרי) שוקולד לבן עם כף שמן (לברק ובשביל הקראנצ'יות),
לוקחים מקל סוכריה ושמים את ה"קייקפופ",
טובלים את העיגול בתוך השוקולד,
מקשטים ומפזרים מזרה סוכריות לפני ייבוש,
שמים במקרר לייבוש.


(לצערי אין לי תמונות של השלב הזה- אם תהיה דרישה, אשמח להכין שוב את הקייקפופס)
ברמת העיקרון, סוכריות העוגה אמורות להיות כמו סוכריה על מקל, בפועל הסוכריות משום מה "צנחו" לי על המקל ולא היתה לי ברירה אלא להניח אותם לייבוש בתוך מנג'ט (של מותק), בדיעבד, יצא מקסים.


(תודה לדוגמניות המהממות לבית משפחת תיק)


רוצים עוד רעיון מגניב לקייקפופס משודרגים? תציצו בבלוג של גלית, מבטיחה לכם שלא תתאכזבו!


מסקנות:

  • ירקות ופירות לא נחשבים חטיף, הבת שלי (ויד ימיני) השביעו אותי שאני לא אעיז לתת פירות במקום ממתקים, הם הבטיחו לבעוט לי בישבן.
  • לארגן יום הולדת זה לא נורא כמו שדמיינתי, פשוט צריך לשחרר (אלוהים יודע כמה קשה היה לי, לא קל להיות פולניה)
  • לישון טוב לילה קודם.
  • לדאוג ליום חופש אחר כך.
  • והסוד הכי חשוב-  לתת להם הרבה ממתקים, המון ממתקים, הילדים רואים אותך כמלכה ומעריצים את האדמה עליה את דורכת (וההורים? רואים אותך כמפלצת, אחת שמרקיבה את השיניים ומחזירה להם ילדים היפראקטיביים ועמוסי סוכר, האמת? לא מאשימה אותם, כמויות הסוכר היו פשוט בלתי ניתנות לריסון גם שבוע אחרי! אבל לא אכפת לי, אוהבים אותי....חחחח....)
עכשיו נשאר רק להחזיק אצבעות שיעבור עוד ההררבהה זמן עד שהקטנה תרצה גם...



יום שישי, 1 ביולי 2011

יגעת ומצאת? תאמין ! (או במקרה שלי, תאכל...) וגם מתכון מעולה לעוגיות שוקולד צ'יפס

אנשים חושבים שמי שעשיר יותר הוא בהכרח מאושר יותר
ומי שרזה- יכול לחגוג בלי סוף עם אוכל טעים, משמין, מתוק ועתיר קלוריות.

את העשיר נניח בצד, עדיין לא זכיתי בלוטו בשביל להוכיח אם הטענה צודקת או לא, 
את עניין הרזון- החלטתי לבדוק, בדיקה מחמירה, שתעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר!

כאן ראוי לציין- הפוסט נכתב מרחשי ליבי בלבד, לא נועד לקבל רחמים עצמיים ולא לשמוע ביקורת כמו: איזה שטויות את מדברת, את נראית נפלא, אין לה שומנים. אני כותבת פה על עובדות כפי שאני רואה אותן, לא מוצא חן בעיניכם? תגלגלו את העיניים מצידי...תבינו כבר בהמשך...

אחרי הצהריים נעים (עד כמה שנעים יכול להיות) האפרוחית והאפרוח החליטו לעשות סיבוב בשכונה על האופניים.
ואני שלא רכבתי על אופניים מאז כיתה ג', לא מעיזה לרכוב מהפחד של הפאדיחה שמא אזדקק לגלגלי עזר, מלווה אותם בהליכה נעימה בעוד שהם רוכבים לצידי.
זה עבד בערך יומיים,
ההליכה הנעימה הפכה לריצה,
יותר נכון למרתון.
לא מפריע לי חוסר היכולת לנשום אחרי,
לא מפריע לי הקושי בריצה,
מה כן מפריע לי?
שאני רצה והישבן משתרך קילומטר אחרי,
אני מגיעה לאפרוח שהואיל בטובו לעצור בצד לחכות לי והישבן מגיע כמה שניות אחרי.

אז שתדעו- גם רזים (ואפילו רזים מאד) יש שומנים, 
הכל יחסי,
אם אתה שמן- כמות השומן היא גדולה...אם אתה רזה- כמות השומן היא קטנה, אבל זה עדיין אותו שומן שקופץ ורוטט.

ניסיתי במשך שבוע להוריד את השוקולד, הטופינים, את המתוק והטעים,
טוב על מי אני עובדת? שעתיים לא החזקתי מעמד וגם בשעתיים האלה, הייתי עצבנית רצח.
אני לא מסכימה לוותר על אורח חיי, על הרגלי, על טעם החיים (שהוא ממש לא קוקה קולה...חחח...) 
ועשיתי את הבלתי יאומן,
חזרתי למכון הכושר,
כן כן, הפּדלאה שמחפשת חנייה הכי קרובה לדלת של המשרד במשך חצי שעה כדי שחס וחלילה לא תצטרך ללכת יותר מידי,
אותה פדלאה שנוסעת עם רכב לפגישה המתקיימת כמה עשרות מטרים ליד המשרד,
ועכשיו אותה אחת הולכת כבר שבועיים ברגל למכון ועושה הכל כדי להחזיר עטרה ליושנה (או שמא עלי להגיד לישבנה?) 

אז מה אם כבר שבוע אני לא יכולה להתעטש, או להזיז את הרגליים והידיים,
אם יש לי את זה אחרי האימון, אני מאושרת!
 רוצים גם?
מצאתי מתכון מעולה של עוגיות שוקולד צ'יפס עם שידרוג קל שלי




כנסו לבלוג של "בצק אלים", יש לה מתכון מנצח!
השידרוג: במקום מלח רגיל- שימו כפית מלח גס- על אחריותי שיוצא - וואו!
במקום תמצית וניל- השתמשו בגרגירי מקל וניל אמיתי 
את המקל ניתן לקנות אצל "מותק"


(עכשיו אני צריכה לעבוד הרבה יותר קשה במכון- יש הרבה יותר מה לשרוף...)


סופשבוע טעים, רגוע ומלא מנוחה!

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...