טרופותי ושאר מפלצות: קרן מ"פרפרים"

האורחת הראשונה במסיבה היא קרן.

קרן סקובץ' היא בעלת הבלוג "פרפרים" שבו היא מספרת על התמרונים בין
עובדת היי-טק ביום,
יוצרת בשעות הלילה (ולפי הכמות שהיא יוצרת- נראה לי הבחורה לא יודעת לישון!!),
ואמא לשלוש בנות ורעיה לבעל בצבא (אני אומרת לכם הבחורה מוכשרת!!)

בין כל היצירות שהיא עושה להנאתה (היא עושה דברים מהממים!!)

התמונות לקוחה מהבלוג "פרפרים"

היא גם מעבירה סדנאות בנייר וגם בתפירה

 ואוהבת לקחת על עצמה אתגרים בלתי הגיוניים בעליל
(לא האתגר הזה כמובן, אלא אתגרים אחרים, ברור!).
איזה כיף שקרן איתנו היום!

*********************************************

"די התלבטתי לגבי איזה ספר לבחור ובאיזשהו שלב התחלתי לחשוב מה יש רק בספרים.

מיד צצה לה התשובה - מפלצות!

כן, וגם פיות, ענקים, מכשפות ודנידין הרואה ואינו נראה.

אחד הספרים האהובים אצלינו בבית שקשור למפלצות הוא הספר טְרוֹפוֹתִי מאת ג'וליה דונלדסון ואיורים מאת אקסל שפלר. 

לצמד הזה יש עוד כמה ספרים נהדרים אבל זה היה הראשון שהכרנו ונשבנו בקסמו.

זה סיפור בחרוזים על עכבר פיקח ואמיץ, שהתושייה שלו מצילה אותו משאר חיות היער.

הוא ממציא מעשייה על ידידו טרופותי (מן מפלצת מפחידה במיוחד כולל כל תיאורי השיניים והיבלות שלו) כדי לגרש את הטורפים, אלא שפתאום מופיע מולו טרופותי עצמו! העכבר נבהל רק לרגע ומיד מצליח להערים גם על טרופותי האיום. החריזה נפלאה, האיורים מפורטים ומושקעים, יש חוש הומור ולקח חינוכי - לא צריך שום דבר נוסף!

הדמיון של העכבר דחף אותי להפעיל גם את הדמיון שלי וליצור הדרכה מצולמת ליצירת ספר המפלצות הקטן ואת ההפעלה שהוא מנסה לעשות - לא תאמינו אילו מפלצות מסתתרות שם...
כדי ליצור את הספר צריך:

דפים, 

קרטון קשיח לכריכה, 

בד עבה או נייר לציפוי הכריכה, 

אקדח דבק חם, 

גומיות וחתיכת סרט.
השלב הראשון הוא ליצור את דפי הספר -

לשם כך אני השתמשתי בכרטיסיות אינדקס גדולות שקיפלתי לשניים. מאוד נוח לעבוד עם כרטיסיות כי הן חתוכות כולן לגודל אחיד ונוח, אבל כמובן שאפשר להשתמש בכל גודל שנייר שניתן לקפל במרכז.

את ערימות הדפים המקופלים אנו מיישרים ואורזים בערימה. מלפפים גומיות בצורה הדוקה סביב כל החבילה - שימו לב שכל הצדדים המקופלים של הנייר הם באותו צד.

בעזרת אקדח דבק מורחים דבק חם על כל הצד של החבילה - בצד בו נמצאים קיפולי הנייר. שימו לב למרוח כמות נדיבה שתדביק את כל הדפים יחדיו. זו הסיבה שמדביקים את הצד עם הקיפפול - פשוטיש לו יותר נפח ולכן הוא יתפס יותר טוב בדבק. למי שאין אקדח דבק יכול לחבר את הדפים בתפירה זה לזה.

לאחר שהדבק התייבש, מורחים שכבה נוספת שאליה מדביקים חתיכת סרט באחד מצידי הספר (זו תהיה הסימניה שלנו) ומעל מדביקים חתיכת קרטון ברוחב של הספר שלנו.

לוקחים חתיכה של בד עבה (קנווס, ג'ינס או בד ריפוד) ועל הצד הלא יפה שלה (צד שמאל של הבד) מניחים שתי חתיכות קרטון שגדולות מעט מגודל הספר שלנו.

במרווח בין שתי הכריכות נדביק את עמוד השדרה של הספר שלנו.

נדאג לשמור על מרחק של כמה מ"מ בין חתיכה לחתיכה על מנת שהכריכות יוכלו להתקפל ולהיסגר על הספר.

אחרי שהשידרה מודבקת, נגזור משולשים בפינות הכריכה - גם בפינות שקרובות לשידרה של הספר

עם דבק חם נדביק את הבד אל הכריכה.

ניתן להוסיף חתיכת קרטון צבעונית שתסתיר את חיבורי הבד.

עושים את אותו הדבר עם הכריכה השניה והספר שלנו מוכן!

מוסיפים לו כותרת עם מדבקות אותיות - ואני הוספתי גם שתי עיניים זזות כדי לרמוז על תוכן הספר.

בתוך עמודי הספר נשאיר את הדפים ריקים - חוץ מאשר לצייר בכל עמוד זוג עיניים אחד או יותר.

אלו יכולות גם להיות עיניים מיוחדות...

הרעיון הוא להפעיל את הדמיון ולתת לילד לצייר בעצמו את המפלצת מסביב לעיניים - תתפלאו אילו מפלצות יצאו משם...

המפלצות האלו הזכירו לי את "מפלצת סגולה" -

ספר ילדים נהדר של רינת הופר (היוצרת והמאיירת של "איילת מטיילת").

זהו ספר על מפלצת סגולה (נו באמת), כאשר מה שהכי מעניין הוא שהמפלצת פרושה על פני כל העמודים בספר והספר הוא מחזורי, כך שניתן לפתוח אותו בכל עמוד ולהמשיך ולקרוא אותו עד שחוזרים לאותו העמוד ואפילו להמשיך שוב לעוד סיבוב.

הרעיון של הספר הזה הצטרף לרעיון נוסף מתוך "הציור השבועי לילד" של ג'קי ג'קסון ממוסף ידיעות אחרונות

שני הרעיונות האלו יחדיו חברו לספרון נוסף. הפעם הספרון בנוי מרצועה ארוכה של בריסטול שקיפלתי בצורת אקורדיאון. פה הדפים מעט מעוגלים כי הבריסטול היה מאוכסן בצורת גליל.

אבל פה האקורדיאון כבר נראה יותר נורמלי:

לאקורדיאון מכינים כריכה מאוד פשוטה מרצועת נייר צבעונית שעוטפת את הספרון מבחוץ ושני הקצוות שלה מתקפלים פנימה כדי לעטוף את הדף הראשון והאחרון באקורדיאון.

וצריך גם כותרת, לא?

הרעיון של ספר מחזורי בא לידי ביטוי שיש בספר הזה קו אחד שעובר לכל אורכו. הוא מתחיל מן הכריכה הקדמית ומסתיים בכריכה האחורית.

בכל אחת מכפולות הדפים הקו משתנה ונראה אחרת. פעם הוא מסתלסל...

ופעם הוא קופץ...

הרעיון הוא שהילד יפעיל את הדמיון ויראה מה אפשר לעשות מן הקו הזה. אולי זה כביש עם מכוניות?

ואולי הוא בכלל חבל כביסה?

הוא יכול להיות ענן או הר, שרשרת תלויה או נחש - ואולי אפילו מפלצת?

מה הקשר לכותרת של הספרון? זה כבר הרעיון השני של אלמנט נסתר. בכל אחד מהדפים הילד צריך להחביא את הכוכב. פה כבר יש פתח למשחק לילד נוסף או למבוגר שיצטרך אחר כך לחפש את הכוכבים... מצאתם את הכוכב?

תמשיכו ליצור ולצייר,
קרן."

*******************************************

תודה רבה לקרן שקפצה לביקור מפלצתי ומגניב במיוחד!
נתראה בעוד כמה ימים עם עוד השראה,

מסיבת סוף הקיץ יוצאת לדרך!

מיום שני תתארחנה פה בלוגריות מקסימות, מוכשרות, יפות ויצירתיות (Girl power אמיתי ואיכותי!)
מה הן תעשנה פה?
מסיבת סיום החופש הגדול 
(ולאמהות שבינינו- מסיבת תחילת שנת הלימודים!)

מה בתכנית?
השראה בעקבות ספרים,
מן הכלאה בין א.ב. יהושע לבתיה עוזיאל

                              (תודה לזמי המוכשר על הבאנר והקריאייטיב!)

מי הנשים המוכשרות?
(כולנו מוכשרות, כן? גם עקומות כמוני...הכוונה מי האורחות בפרוייקט)
קרן מ"פרפרים"
יעל יניב מ-my creative spot
הילה מ"אל הפילים"
רחלי זוסימן מ"פשוט מבשלת"
גל אמיר מ"בעיקר פורמת"
מוני רוקח מ"מיתוש"
דורית מ"מקופלת"
ליהי מ"מותק בוטיק סוכר"

כל בלוגרית בחרה את הספר שהיא אוהבת ותרגמה אותו להשראה.
יהיה שמח!
נתראה ביום שני :)

פיצה מקפיצה ביתית

אני ידועה כאגרנית, גרגרנית אבל בעיקר עצלנית.

אני אוספת ומדפיסה המווווון מתכונים של אוכל מהרשת,
דברים שהייתי מתה להכין (ואני באמת מתכננת להכין אותם), אבל משום מה בזמן אמת- אני נכנעת מראש.

כבר לפחות שנתיים אני מתכננת להכין את הפחזניות של שירלי נמש, אבל עדיין לא העזתי,
אינספור פעמים נכנסתי למטבח בידיעה ש"היום זה היום, היום זה יקרה!"
אך לשווא...
(המערכת שומרת לעצמה את המספר המלא של המתכונים המפוספסים, לא צריך לכבס את כל הכביסה המלוכלכת בחוץ...)

פיצה ביתית- בתכנון שלי כבר שבועות (אם לא חודשים),
אבל כל פעם שאני מתכננת להתחיל עם הבצק-
יוצא לי החשק ובסוף מה שיוצא זה "פיצה פיתה" (פותחים פיתה, מורחים קטשופ, מפזרים גבינ"צ מגוררת ושמים בתנור- אין יותר פשוט מזה...)

וכך הגיעו להם תשעת הימים
ושוב נקרתה בדרכי הזדמנות לנסות את המתכונים הממתינים לי בקלסר
והפעם סופסוף,אולי, אני אכין את הפיצה המשודרגת!
גיסי נתן לי בזמנו מתכון "עם אחריות" לטעם
התכוננתי נפשית,
אפילו הכנתי רשימה לסופר!
וכך הגיע היום המיוחל,
ובשיחה היומית עם אחותי, מסתבר ש"במקרה" היא הכינה את בצק הפיצה
(חס וחלילה לא בגלל שאני לחצתי עליה כבר שבוע, הפעלתי מסרים תת מחשבתיים ועל קוליים, לא גרמתי לה נקיפות מצפון או שום דבר אחר, מבטיחה!)
וכך רצה במקרה- כדור בצק אחד הלך אלי (אמרתי שאני עצלנית, לא?)

ולי נשאר רק להכין רוטב ולתנור, בדיוק כמו שאני אוהבת!

מתכון לפיצה טעימה (של השף נועם הלוי)

כמות: שלוש פיצות בינוניות

מצרכים:

בצק:
500 גרם קמח "שטיבל" 2 להכנת לחם (ניתן להשיג בכל סופר רגיל, ואם לא מוצאים- לא נורא להשתמש בקמח רגיל)
כפית מלח
כף וחצי סוכר.
כפית שמרים יבשים
250 מ"ל מים.
כוס מים למקרה הצורך.

רוטב:
גרסת השף:
2 ק"ג עגבניות רכות מאוד ואדומות.
8 שיני שום קלופות.
רבע כוס שמן זית.
2 ענפי עלי בזיליקום.
מלח גס לפי הטעם.
חצי כפית סוכר.
גרסת העצלנים (או יותר נכון הגרסה שלי):

קופסת עגבניות מרוסקות
שיני שום
מלח סוכר לפי הטעם

גבינה:
500 גרם גבינת מוצרלה אמיתית.

דרך ההכנה:
הכנת הרוטב (גרסת השף כמובן):
"דופקים" את שיני השום – נותנים מכה עם פטיש או תחתית של כוס על כל אחת מהשיניים.
מוציאים את העוקץ ביחד עם החלק הלבן מכל עגבניה וחותכים אותה ל-4.
מחממים בסיר עמוק על אש נמוכה את שמן הזית עם שיני השום.
ברגע ששיני השום מתחילות לקבל צבע זהוב – מוסיפים את העגבניות לסיר ומערבבים היטב.
מוסיפים חצי מכמות המלח שהכנו ונותנים לעגבניות להגיר נוזלים במשך כשעתיים על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב פעם בכמה דקות.
הכנת רוטב גרסת העצלנים
מטגנים את שיני השום בסיר
מוסיפים את העגבניות מקופסת השימורים
ממליחים ומוסיפים סוכר לפי הטעם

טוחנים במעבד מזון ותוך פחות מ-10 דקות יש אחלה רוטב!

בזמן שהרוטב מתבשל, נעבור להכנת הבצק:
שמים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה ומערבבים מעט.
מוסיפים 250 מ"ל מים ומערבבים שוב.
מוסיפים את המלח ולשים ביד או במיקסר במהירות נמוכה כ – 10-12 דקות.
במידה והבצק לא דביק בכלל – מוסיפים מעט מים, לשים עוד מספר דקות ובודקים שוב, עד לקבלת בצק רך ומעט דביק.
משאירים את הבצק לתפוח כשעה כשהוא מכוסה במגבת לחה.

מחלקים את הבצק לשלושה חלקים שווים ומשאירים להתפחה נוספת כ-30-40 דקות.

נחזור לרוטב ולגבינה:
לאחר שהעגבניות איבדו צורה לחלוטין והרוטב סמיך מספיק לטעמכם (צריך להיות כמו רוטב לפסטה) מורידים מהאש.
מוסיפים מלח לפי הטעם, סוכר ואת עלי הבזיליקום לרוטב.
טוחנים את הרוטב במעבד מזון, למרקם גס (טחינה קצרה בפולסים)
מעבירים את הרוטב לקערה.

את הגבינה מגרדים בחלק הגס ביותר של הפומפיה ושומרים בצד (אמרתי לכם שההוראות הן של שף- אני את שלי גררתי בסופר)

הרכבת הפיצה ואפיה:
מחממים את התנור לטמפרטורה המקסימלית.
על משטח מקומח (או על נייר אפייה) מרדדים את הבצק לעובי של 2-3 מ"מ (דק מאוד).
מפזרים רוטב בתנועות מעגליות על כל הבצק, לא להגזים בכמות הרוטב – הוא יפריע לבצק להיאפות.

מפזרים גבינה מלמעלה. אופים בתנור את הפיצות אחת, אחת למשך כ- 8-9 דקות עד שתחתית הבצק מתחילה לקבל צבע זהוב.

ככה נראה אחרי 3 דקות

בתיאבון וצום קל לכל הצמים בט' באב!

השתמשתם במתכון? אשמח אם תעלו תמונה לקבוצת הפייסבוק "קישקושיאדא"!

משהו לא ברור ממולא בבריאות (או מתכון לדלעת ערמונים ממולאת)

פוסט זה מוקדש לע', חברה אהובה שהתא המשפחתי שלה החליט להוריד את האוכל הטעים  הלא בריא ולעבור לאוכל דרעק, לא טעים, בריא יותר ומזין לגוף.
מה הם אוכלים?
לא חלב,
לא בשר,
לא קמח וסוכר
(לדעתי יש עוד מלא דברים, אני אחרי זה הייתי מעולפת רק מהמחשבה שאסור לאכול שוקולד)

ע' הכירה לי את הירק שעד עכשיו ראיתי בסופר
דפקתי עליו
ואפילו ניסיתי להריח אותו
אבל לא הבנתי מהו, מיהו ומה עושים אותו

מסתבר שזה דלעת ערמונים

קבלו את דלעת הערמונים
ירק לא ברור
מן הכלאה של דלעת בצורה של ערמונים, בגודל של בצל אבל בטעם של בטטה
עדיין אני חושבת שזה משונה (אולי טעות של איזשהוא אגרונום?)

אבל מה, החלטתי לנסות ולהמציא מתכון בבית
סתם בשביל הקטע, לראות איך יקבלו אותו בביתי הקט והלא שוחר בריאות

מתכון לדלעת ערמונים במילוי קינואה
המצרכים:
4 דלעת ערמונים (רואים אותם גם בסופר)
חצי כוס קינואה/בורגול (אני אוהבת את מיקס קינואה+בורגול+עדשים)
קצת נענע קצוצה
דבש או סילאן
מלח פלפל
קינמון
שמן זית

אופן ההכנה:
חותכים את דלעת הערמונים ברבע העליון שלה ושומרים את "הכובע"
מוציאים את ה"ביפנוכו" של הדלעת (יש מתכונים שמלמדים לקלות בתנור את הגרעינים, אני לא טרחתי)
ניתן להיעזר בכפית ובסכין

מיישרים את החלק התחתון בעזרת סכין על מנת שהדלעת תעמוד טוב בתבנית
מורחים שמן זית בפנים ובתוך הכובעים
ומכניסים לתנור שחומם מראש (בין 180-200 מעלות) עד שמתרכך הבתוכו (בערך 20 דקות)

בינתיים,
מנקים את הקרש

שוטפים את הבורגול (או את התערובת מיקס) טוב טוב עד שהמים יוצאים נקיים
ומבשלים בסיר לפי הוראות על החבילה

מסננים ומקררים
מוסיפים
עלי נענע קצוצים- כמה שאתם רוצים ואוהבים

2 כפות שמן זית
דבש בנדיבות
כפית קינמון
מלח פלפל
טעמתי, אהבתי
הוצאתי את הדלעות מהתנור
מילאתי אותם במילוי
החזרתי לתנור לעוד רבע שעה מכוסים בכיפות המקוריות

מוציאים מהתנור ומגישים אוכל בריאות

ועכשיו לשאלה שכולם חיכיתם לה
איך קיבלה את זה המשפחה?
יד ימין: "מפליא עד כמה זה טעים, מממ... יכול להיות שעלית על משהו...מה יש מנה עיקרית?"
לא מצאתי שאריות בצלחת, אבל יכול להיות שהוא האכיל את החתול כשלא הסתכלתי.
הגדולה: "שוב פעם ניסויים? אני מעדיפה להשאר עם החלה, לפחות שם אני יודעת שעדיין לא עשית נסיונות מיותרים"
הנסיכה צחקקה ולקחת את האפרוח לשחק תוך שהם מלמלים לעצמם שעדיף לחכות לקינוח, כי אם זו המנה הראשונה, הם מפחדים לחשוב מה תהיה המנה העיקרית.

מסקנה:
אפשר לבשל אוכל בריא וטעים, בהן צידקי- זה היה אכיל, טעים ואפילו גרף תשואות ומחמאות מההורים שלי שהתארחו לארוחת שבת.(ותאמינו לי, אבא שלי קשה עם אוכל, אפילו קשה מאד!)
אבל שום דבר לא משתווה למנה אחרונה נוטפת שוקולד.
שום דבר.

מה המתכון הבריא שלכם?
בתיאבון!