עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום עוד 12 יום

-- איפה שהוא במהלך חופשת הקיץ שלא נגמרת --

5:14 שעון מעורר מצלצל
שמה על נודניק
5:25 השעון מנדנד
מכבה
06:02 השעון המעורר ששמתי לגיבוי מצלצל (אם לא אתעורר מהראשון, אני צפויה, אני יודעת)
פותחת עיניים, סוגרת
דנה עם עצמי בעד ונגד לקום
מתקלחת, מתלבשת
כמעט מוכנה
6:35 האפרוח מתעורר
עם עיניים עצומות, בקושי הולך בא להגיד לי
אמא משעמם לי. אפשר לשחק בנייד?
(אני ספיצ'לס)
תמשיך לישון
אוף, משעמם לי
תקשיב (תוך כדי חיבוק), תישן עוד חצי שעה, ואז תשחק
ידעתי שלא תרשי לי
6:40 אז את מרשה? (שלא תטעו, הוא מסתובב אחרי בבית)
למה שלא תישן?
אז את מרשה?
למה שלא תישן?
אז את מרשה?
למה שלא תישן?
6:45 אז את מרשה?
תעשה מה שאתה רוצה.
אוף, ידעתי שלא תרשי לי
מה לא מרשה? תעשה מה שאתה רוצה
אבל אני יודע שאת לא מרשה
אני אומרת לך שתעשה מה שאתה רוצה
אבל את לא   מ ר ש ה
6:50 טוב נו, לך שחק
אבל לא הרשית לי קודם
אז עכשיו אני מרשה, לך
אחרי זה תכעסי עלי
מתחננת אליו ללכת לשחק בנייד
תודה אמא!

אין לי עמוד שידרה. נקודה.

עוד 12 יום למניאק!

איך הפסקתי לפחד והעזתי להכין מקרון

מודה, אני פחדנית.

פוחדת לרכוב על אופניים

פוחדת על הילדים (אם יפלו, ישברו משהו, יפתחו משהו, יעיפו שיניים ומה לא)

פוחדת מאמא שלי

אבל בעיקר פוחדת פחד מוות ממקרונים.

כבר למעלה משנתיים אני אוספת מתכונים

קוראת וחושבת לעצמי שהיום זה היום

היום אניח את הפחדים בצד (לא מאמא שלי, זה אין סיכוי)

ואסתכל לפחד בלבן של הביצה!

היה לי רגע כזה, ללא פחד, לפני שנתיים

גלית נמשים היתה החברה הטלפונית שלי

יצא מקסים, בכל אופן ככה חשבתי,

אבל במקום 30 מקרונים, יצאו טוב רק חמישה 

פה חשדתי...

משהו בתהליך לא היה טוב, כאילו דהה.

וככה מאז אני רק חולמת... 

משלמת את מיטב כספי על מקרונים עבודת יד במאפיות

ומפנטזת...

ואז הגיעה מיכל.

מיכל ה-מדהימה

עם כישורים קולינריים וסבלנות של פיל

וכשאני אומרת סבלנות של פיל- אני מתכוונת פיל גדול מאד

(גם אחרי אינספור ווטסאפים ונדנודים של שבועות ש"הנה-מחר-אני-אעשה-את-המקרונים", היא עדיין דיברה איתי בוקר למחרת במשרד)

 

מה צריך?

חבר טלפוני סבלני
מתכון של עוגיו.נט

סרטון של בצק אלים

מילויים של קרין גורן ואורן בקר

ויש תוצאה מושלמת!
(קישורים מצורפים בהמשך)

רוצים גם? ברור שאתם רוצים גם!

מה צריך?

100 גרם אבקת סוכר (יש להמיר 10 גר' מאבקת הסוכר בקקאו אם רוצים מקרון חום)

65 גר' אבקת שקדים

50 גרם חלבונים

קורט מלח

20 גר' סוכר לבן

(אני לא השתמשתי בצבעי מאכל כי לא היו לי צבעי מאכל טבעיים, יצאו מהמם בלי)

את ההוראות המפורטות תמצאו  באתר של עוגיו.נט

את הסרטון כמה לערבל לערבב תמצאו בפוסט של בצק אלים

ואת המתכון למקרון הפיסטוק תמצאו אצל שירלי נמש האגדה

אם אני הצלחתי, אין לי ספק, שעם סבלנות, גם אתם תצליחו!

מקסימום, תנו קריאה למיכל, מסתבר שנותרה לה עוד קצת סבלנות...

אגב, אהבתם את לוח גיר בצורת לב?

אז נכון, אפשר לעשות אותו בקלות לבד

וניתן גם לקנות בחנות המדהימה FINE LAB

בהצלחה!

המלצה למתנת אפיקומן (או לשעתיים של שקט)- גלילונה

תראו לי הורה אחד עובד שלא מכיר את התרחיש הבא

(רווקים- זה הזמן שלכם לדלג על הקטע הבא, מדובר בספוילר)

קמים בשש בבוקר

מעירים ילדים

מתקלחים

מעירים את הילדים

מתלבשים

מרימים את הקול על הילדים לקום

מתאפרים (במקרה ואת אישה)

צועקים על הילדים לקום

שואלים את הילדים מה לשים בכריכים

נכנסים למטבח

מוודאים שהילדים לבושים

שיט, הם עדיין לא קמו

מסיימים עם הכריכים

גוררים את הילדים מהמיטה

דוחפים להם משהו לפה

מנשקים

דוחפים אותם מהדלת בלי לצחצח שיניים (כן, כן , אני יודעת, לא חינוכי במיוחד)

מגיעים לעבודה אחרי שעה וחצי בפקק עם כל עם ישראל ואישתו 

עובדים, ז"א נחים

יוצאים מהעבודה לאסוף את הילדים מהגנים/בית הספר

ומתחילים משמרת שנייה

אמא לקחו לי

אמא עיצבנו אותי

אין שעורי בית

אוכל

טלויזיה

מקלחות

אה, יש שיעורי בית

והיום כמעט נגמר.

ומה מגניב?

מחר הכל מתחיל מההתחלה!

אז אם בא לכם לשבור שיגרה

גלילונה של רינת הופר הוא הפתרון

העסיק את הילדים שלי לפחות שלושה ימים (שלושה אחרי הצהריים, אבל לא נהיה קטנוניים)

(שזה המון!)

גזרו

קישטו

ואיך אפשר בלי איזה ריב טוב (למה לו יש יותר גלילים, אני יותר גדולה)

צבעו

העתיקו

ובעיקר נהנו!

ומה אני עשיתי בינתיים?

שיחקתי עם פילטרים

למה? כי הילדים לא הסכימו לתת לי גלילים לצייר ולגזור

רק לצלם ולהחזיר

המלצה אישית חמה

קנו את הספר לילדים

מתאים כמעט לכל גיל 

(גילאי שש ומטה יצטרכו עזרה יותר צמודה, גילאי שמונה ומעלה זורמים עם זה לבד)

מושלם כאפיקומן לילדים 

וכשקט להורים

(מלבד הבכיות לא יצא לי בדיוק, לא הצלחתי לצייר, איפה גוזרים ומה עושים עכשיו

הספר לא פותר את כל הבעיות, רק את חלקן :) )

חג שמח!

רעיונות לחגיגה- לא רק בוולנטיין (וגם הדרכה לעוגיית דובי בצורת לב)

לכבוד הוולנטינ'ס החלטנו בחבורה לחזור לגנון ולשחק הגמד והענק
(מן משחק שבו מגרילים לך ענק ואתה כגמד צריך לשלוח לו מתנה)
אני קיבלתי ממוני (אחת מטורפת עם קבלות)
את הדבר המדהים הזה

רוצים לדעת איך להכין את הדובון המשגע הזה? 

הדרכה בבלוג אצל מיתוש.

את החבילה קיבלתי עם השליח האישי שלה- בעלה
אני פותחת את הדלת ושוקי אומר
בפה מחוייך
וולנטיינ'ס שמח!
לא יודעת מי רצה להיבלע ראשון באדמה...

(כמובן שאת המתנה שלי עדיין לא הכנתי, התירוץ שלי זה שאני לא חוגגת תאריכים לועזיים...)

פספסתם את הוולנטיין?
התעצלתם והחלטתם לא לחגוג?
לא נורא!
אתם לא צריכים את הוולנטיינ'ס כדי לחגוג
פנקו את החבר

או את החברה מידי פעם

לא חייב להיות משהו גדול

משהו קטן

רוצים עוד רעיונות? כנסו לפוסט שלי על הוולנטיינ'ס ב-love street - המקום החם הבא!

מארז loom bands מתנה לאחד מהקוראים + 10% הנחה

עדכון: ההגרלה סגורה

*******************************************************

זהו לא פוסט פרסומת, זהו פוסט מפרגן של לקוחה מרוצה משירות מעולה

*******************************************************

מי היה מאמין שניתן לעשות כל כך הרבה עם גומיות
גומיות קטנות צבעוניות

ללא הבדל של מין, גזע או גיל

בנים, בנות- כולם נהנים!

למה אני נזכרת עכשיו? הרי זה כבר מזמן בארץ
הסתבר לי יום בהיר אחד שגם הנסיכה יודעת,
למדה מחברה לסרוג גומיות עם האצבעות בבית הספר.

עד עכשיו רק הגדולה התעסקה עם זה
קניתי לה ערכה בארה"ב (שפה בארץ זה עלה מאות שקלים, שם זה עלה עשרות)
היא מצאה סרטונים ב-YouTube
וסרגה

פתחה "עסק"
ומכרה לחברות, למורות ולזרים ברחוב

כמות הסרטונים ברשת והרעיונות הן (כמעט) בלתי נתפסות!

את כל ההדרכות תוכלו למצוא בפינטרסט

אז הנסיכה טענה ובצדק שלה אין מכשיר
וזה לא פייר (תסביך הסנדביץ?)

מפני שתסביך זהו שמי השני,
הבנתי לליבה,
חיפשתי איפה לקנות עוד מכשיר
וגיליתי שעם המזל שלי
החנויות ריקות
הכל אזל
מחכים למלאי חדש

חוסר האונים גבר
אני לא חוזרת הבית בלי מכשיר
הרי זה ברור שבשנייה שאני פותחת את הדלת
הנסיכה מתנפלת עלי
ולא מבינה (מלבד למה הבלוטות בולטות) את האפליה
איך יוצא שדווקא היא המקופחת
צבע השיער שלה שונה מהאחים
האף סולד
והקש ששובר לה את גב הגמל זה היעדר מכשיר הסריגה
(לחלוק במקרה הזה לא היה אופציה- לכו תבינו, היא רוצה משלה)

חייבים מכשיר ואתם לא מוצאים?
מצאתי באתר תלבושת ערכה וקניתי
החבילה הגיעה צ'יק צ'ק (באותו יום!)
השירות נפלא (ממש מדלת לדלת, הם הבינו את המצוקה וללא עיכוב החבילה היתה אצלי!)
ויצאתי מרוצה (בעיקר בגלל השקט בבית, חסל דיבורים בנושא אפליה)

תוך שיטוט באתר גיליתי שכבר אוטוטו פורים (?!say what)
הזדמנות נהדרת לא להיתפס בלי תחפושת דקה לפני החג
כל שנה אני נזכרת מאוחר מידי וכל מה שנשאר לי זה לתקוע כובע בארוחת החג שנראה יותר פתטי ממצחיק

(תמונה מפה)

אמנם הבנות עוד לא החליטו למה הן רוצות להתחפש
(צריך לתפור להן משהו יצירתי)
אבל את שלי ושל יד ימין כבר הזמנתי

אמנם תחפושת דיי נדושה,
אבל עדיף נדוש על פתטי...

אפשר לסמן וי על משימה אחת מיני רבות לפני שגעת פורים!

אמרתי מתנה?
אתר תלבושת וקישקושיאדא מחלקים ערכת יצירה של loom bands לאחד מכם

מה צריך לעשות?

• להירשם לעדכוני הבלוג, בצד ימין למעלה (לכתוב לי בתגובה שנרשמתם)
• לעשות לייק לקישקושיאדא בפייסבוק (לכתוב לי בתגובה שעשיתם לייק)
• לעשות לייק לתלבושת בפייסבוק (לכתוב לי בתגובה שעשיתם לייק)
• לעשות share בפייסבוק או בכל מקום שתרצו לפוסט (לכתוב לי בתגובה ששיתפתם + קישור לשיתוף)

כמה שתעשו יותר- תגדילו את הסיכויים שלכם לזכות!

אמרתי קופון?
כל תחפושת שתזמינו באתר
תקבלו 10% הנחה
מה שעליכם לעשות זה להשתמש בקופון "פורים" באתר תלבושת

ההגרלה פתוחה מעכשיו עד ה-22.1.14 בשעה 12:00 בדיוק (זמן ירושלים)

בהצלחה,

אותיות קטנות להגרלה:
ההגרלה פתוחה לבעלי כתובת ישראלית בלבד.

הבלוטות (במלעיל) של השכנה גדולות יותר

אומרים ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות?
אז הרשו לי לנסח מחדש- ילדים קטנים פה גדול, ילדים גדולים - פה גדול!
ולא, הכוונה לא פה גדול באוכל
הילדים שלי ממשיכים בסירוב שלהם לאכול (הם כבר הגיעו לרמה שגם שניצל כבר לא בא להם לאכול, למען השם! הילדים שלי חיים מאוויר, לפולנייה שבי קשה להתמודד, אבל נו מילא, אני משאירה את הדאגה לסבתא שלי שדואגת להזכיר לי כל יום לבדוק מה הם אוכלים ולמה הם לא אוכלים)
אני מדברת על פה גדול.

למשל היום יורד גשם
גשם זלעפות
רוח קרה ואפילו ברד (טוב, לא היום, אבל היו ימים)
הנסיכה מחליטה שלבית הספר היום היא מסכימה ללכת עם חולצה ארוכה (באמת תודה) אבל עם סנדלים
למה?
"כי ח-ם לי!!!!!"

לאביר לא מתחשק לגרוב גרביים כי הצ'ופצי'קים ליד האצבעות מציקים לו
והתווית של המכנסיים לא נראית לו
אה, והחולצה לא נעימה
יוצא שהוא מתלבש, מתעצבן, מתפשט תוך כדי צעקות "איה מציק לי" "חם לי" נמאס לי"

היחידה שסובלת בשקט זו המתבגרת. היא בשקט יוצאת בלי סוודר, כי היי, יש לה צעיף.

מאז חודשו כללי הבית,
אסור להגיד ליד אמא:
לא נוח לי
חם לי
די!
לא רוצה
אוף
אני לא רעב (בזמן האוכל)
אני רעב (אחרי שהמטבח נסגר)

רק חבל שלא הוספתי לכללים שלאמא כן מותר להגיד את כל אלה, מאז נתפסתי מסננת חלק מהמשפטים מתחת לשפם...

***************************************************

ילדים הם סקרנים מטיבעם, אני מניחה שגם שלי כאלה
הנסיכה בבריכה בוהה בגברת מסכנה שככל הנראה היה לה קר
(מה לעשות, חורף, בריכה, תעשו אתם 1+1)
ושואלת את יד ימיני למה יש לה בלוטות (יש לקרוא במלעיל) בציצי
אם גם לה יהיה ציצי כזה גדול, והאם זה נוח
ולמה לאמא יש קטן
האביר מצידו הסביר לה
(כן, כן, היה דיון משפחתי סביב הנושא, וכל זה בבריכה)

אמא לובשת חזייה כדי שהציצי לא יפול לה,

אני יודע כי המתבגרת הראתה לי תמונה של אחת שהציצים נופלים - היא לא לבשה חזייה.
#חינוך-מיני-מגיל-צעיר

****************************************************

מוסר השכל - להקשיב לאמא כשהיא אומרת ללבוש סוודר שלא יהיה לך קר, זה פותר המון בעיות- החל מקירור וכלה בבלוטות (לא לשכוח לקרוא במלעיל)

(לא שיש לי בעיה עם זה כן? אני מעודדת נשים שמתחברות לאופנת הבלוטות)

10 שנים לא הולכות ברגל (וגם מתכון לממתקי תמרים ואגוזים)

יש אנשים שיש להם את זה (יותר נכון נשים שיש להן את זה)
הן מתאימות בול לתיאור: "גם יפה וגם אופה"
רק חבל שזה לא מתחרז ומתאים יותר לתקופה של ימינו עם
"גם קרייריסטית,
גם מגדלת משפחה,
גם מנקה,
מחנכת,
מבשלת,
משקיעה,
מפעילה,
שמה את עצמה אחרונה,
יפה ואופה"
אבל הבנתם את הקטע...
בקיצור- סוג של סופר וומן.

אחת שיכולה להתחרות בגאון בתיאורים האלו, היא רחלי.
מי זאת רחלי?
אָאָאָאָה...
רחלי היא האשה המושלמת, אחת שמתאימה בול להגדרה של גם יפה וגם אופה
אחת שמגדלת את הילדים שלה ביד רמה
מחנכת אותם להיות מנומסים ומתורבתים
אני מודה- פה אני נכשלתי, אני יכולה רק לראות את הילדים של רחלי ולקנא.

אני בטוחה ש...

המחונן שלה לא מפריח טענות כמו: אם הפלוצים שלי מסריחים, זה אומר שאני אוכל בריא. איך אני יודע את זה? כי אני חכם.

המחוננים שלה מנומסים, מקפידים לאכול עם סכין ומזלג. אצלינו בבית זו המלצה בלבד, הילדים דוגלים בשיטת הבני דודים- אכילה עם האצבעות (שטיפת ידיים היא המלצה בלבד אגב).

הילדים שלה חזקים בקולטורה, הולכים להצגות, תיאטרון וקולנוע. שלי לא מבינים למה רואים לבחור בבלט את אזור החלציים, כל ההופעה נקרעים מצחוק ומפריעים לאנשים המנומסים מסביב.

אייל ויאיר לא עושים תחרות גרעפסים נושאת פרסים במסעדה- אני יכולה רק לקנא, שלי מקפידים לערוך אחת לכמה ימים (והקטע האחרון שהולך מעולה- לנסות לנחש איזה מנגינה עושה הגרעפסר)

המחוננים שלה מדברים עם האבא על חלל, כוכבים ואיך נוצרים דברים, אצלינו הילדים תוהים עם אביהם מאיפה מגיע הפלוץ, למה לפעמים הוא מרעיש ומה קורה לו אחרי (מוטיב עיקרי אצלינו זה הפלוצים- אנחנו משפחה נוראית!)

הילדים שלה בעלי טאקט. שלי לא (אבל את זה הם קיבלו ממני, אז אני מנועה מלספר ולהתלונן).

אייל ויאיר אוכלי אוכל בריא ומזין- כמעט כל מה שמניחים להם על הצלחת. שלי מקפידים על תזונה בריאה מסוג אחר: פיתה עם חביתה כל יום, כל היום (בסוף תראו- ימציאו על זה דיאטה)

אז מספיק עם הקיטורים (אני פולנייה משודרגת, מתלוננת לא הרבה)
לכבוד חגיגות ה-10 שנים לבלוג עפיפונים ופשוט מבשלת

החלטתי (שוב) לא לומר נואש, לשאוב השראה מהמומחית ולנסות על הילדים משהו חדש
(את הפיתות ניסיתי להוציא, להחליף בפיתות בקמח מלא- נכשלתי. עשו לי שביתה איטלקית, רעבו וצרחו. נשברתי )

ממתקי תמרים ואגוזים
מתכון מהאתר של שירלי נמש ומפשוט מבשלת שלקחו ממיקי שמו שקיבל השראה מאמא שלו שלמדה מחמותה (טוב, את הסוף המצאתי, אין לי מושג מאיפה מיקי שמו יודע את המתכון)

מה צריך?
1/3 כוס + 1 כף דבש (120 גרם)
1/2 כוס סוכר חום בהיר (100 גרם)
1/2 חבילה (250גרם) תמרים מגולענים בוואקום חתוכים לקוביות
5 כוסות (500 גרם) מיקס של אגוזים אהובים (אני שמתי פסטוק קלוף, פקאן, שקדים מולבנים ואגוזי לוז)
1/2 כפית קינמון טחון
קורט מלח

איך?
מערבבים את כל סוגי האגוזים וקולים אותם קלות במחבת (לא חובה- אני אוהבת את הטעם הקלוי)
מערבבים בסיר את הסוכר והדבש עד שהתערובת מבעבעת

מוסיפים את קוביות התמרים ומערבבים במרץ על שהכל נראה מאוחד ויפה
מוסיפים את האגוזים הקלויים ומצפים אותם טוב טוב בתערובת

עיצה מחסרת טאקט- אל תנסו לטעום את זה עכשיו, זה רותח.
מחכים שיתקרר (דההה, איך לא חשבתי על זה קודם?)

פורסים נייר אפייה, לוקחים חלק מהתערובת ומנסים ליצור גליל מהודק

הדגשתי מנסים?

בסוף תקלטו את הקטע איך לעשות את זה (בתקווה שלא אחרי שתהיו בגליל האחרון וכל המטבח מלא בדבק נגרים טבעי)

בשלב הזה אפשר לגלגל בתוך קוקוס טחון- לא חובה

עוטפים בנייר נצמד ומכניסים לחצי שעה למקפיא

פורסים עם סכין חד (תוך כדי שמשתדלים לא להרוס את מפרק היד)
שמים בקופסה במקפיא וכל פעם שמתחשק גונבים הנאה קטנה עם כוס הקפה

אז מה ההימור שלכם, ההשראה עבדה? הילדים נפלו בפח של בריאות?
פחחח...
יותר נכון ביקשו שאפסיק לקרוא בלוגים של אוכל בריא ולהתמקד יותר בפיתה ובחביתה.

אז אני מרימה כוסית לחייה של רחלי ומורידה בפניה את הכובע- שאפו על 10 שנים נפלאות,
מחכה ל-10 הבאות !

(ותודה לאלוהים על ששרדתי את הסלקציה האחרונה שעברה אצלה בפייסבוק, לא פשוטים החיים עם הילדים המביכים שלי)

מותק, הילדים התכווצו! (וגם עוגיות חמאה שוקולדיות)

זה הכל התחיל בגלל בחורה מוכשרת (מוני) שזרקה משפט לאויר: "ב-10.10 מעלים פוסט בעקבות סרטים!"
(ושלא תטעו- הבחורה לא משועממת, יש לה שלוש בנות מקסימות, כלבה, בעל ועסק עובד ומתקתק!)
ומאז זה רק התגלגל,
אצל רוב החבורה לביצוע מיידי
ואצל חלק (אחת שלא נזכיר את שמה, אבל זאת אחת שאוהבת טלויזיה, לא ישנה בגלל סדרות בלילה, אוהבת לדחות ולחכות לרגע האחרון) רק דפקה את הראש בקיר, שיט!

פוסט של הכוהנת בייקרלה ובקבוקוני הזילוף של מותק הצילו אותי מלחבוט את ראשי שוב בקיר... זקנות/ים כמוני בטח זוכרות את הסרט "מותק הילדים התכווצו"

זה סרט על אבא מדען המפתח מכשיר שמגדיל ומכווץ
אך בטעות הילדים שלו מתכווצים והולכים לאיבוד ברחבי השכונה

קבלו את המקבילה, גרסת הבמאי אם תרצו,
"מותק, העוגיה גדלה!"

(תודה לחן שקדי האלוף על התסריט והביצוע!)

עוגיות סוכר שוקולדיות (בעקבות פוסט של בייקרלה האגדית)
מה צריך
2/1/2 כוסות קמח רגיל
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
2 כפיות אבקת אפייה
220 גרם חמאה מלוחה קרה חתוכה לקוביות
1 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל איכותית

איך?
מחממים תנור ל-180 מעלות (צלסיוס)
בקערת מערבל מערבלים קוביות חמאה עם סוכר
מוסיפים את הביצה
בקערה נפרדת מנפים את הקמח+קקאו+אבקת האפיה

שמים את תערובת הקמח ב-2 נגלות בתוך המערבל עד שמתקבל בצק מוכן (אל תלושו יותר מידי)
קורצים צורות

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-10 דקות
(אל תתפתו להשאיר יותר שלא יתייבשו, העוגיות ממשיכות להתקשות בחוץ)

ועכשיו לחלק הכיפי!
בעזרת רויאל אייסינג מוכן (בלי שום עבודה, בלי לכלוכים וכלים, בלי לדעת כמויות- וואו- זה היה כיף!)
מזלפים על העוגייה את הצבע הרצוי

מקשטים במזרה

מחכים לייבוש
וטורפים!

מה עוד אפשר לעשות?
המון!
לשחק עם הפליימוביל

מי אמר שאני לא פמיניסטית?

 וכמובן פרצופים מצחיקים

רעיונות לסרטים נוספים ניתן למצוא אצל
מיתוש, נמשים, מיס ביס,
רויאל אייסינג ומזרה ממותק