יום שני, 18 באפריל 2011

איך יודעים שבא אביב? מסתכלים בכיסים! חג שמח!

שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!

תָּפְרוּ, תָּפְרוּ, תָּפְרוּ לִי בֶּגֶד עִם כִּיסִים.
מִלְּאוּ, מִלְּאוּ, מִלְּאוּ כִּיסַי בֶּאֱגוֹזִים.


מילים: בלהה יפה (נכון החכמתם עכשיו?)


אין כמו האביב הפורח,
זמזום הברחשים והייתושים,
האלרגיות והאבק,
הצינון הבלתי פוסק כי לא יודעים אם חם או קר,

אצלינו בתקופה הזו, הילדים אוספים שבלולים ושבלולות (ולא שוכחים לצלם כל אחד ואחד, אם הם היו יכולים, אני חושבת שהם היו ממספרים אותם)
מגדלים אותם (איזה מזל שיש קופסאות של בצק סוכר...)

מאכילים אותם,


מוציאים אותם לטיול באויר הצח

ובסוף הם נלקחים לחווה שנמצאת בגן של הנסיכה הצעירה (מסתבר שאנחנו לא בעלי התחביב היחידים).

כשבדקנו מה שלומו של דביקי (השבלול שבתמונה) כעבור כמה, הנסיכה סיפרה לי שהוא התייבש.
למה?
היא לא יודעת, אב
כי הוא לא שתה מספיק.


אפרופו התייבש,
המייבש שלי התחיל להשמיע קולות,
אבל לא סתם קולות, קולות תרועה של חריקה, גסיסה וקללות למיניהן.
למה?
ככה.


יד ימיני נדרש לטפל בעניין
וכמו גבר שרמנטי ומוכשר,
הוא חגר את חגורת הכלים,
הקפיד על כיסוי החריץ (הרי הוא לא באמת שיפוצניק...)
ניגש למכונה,
הסתכל,
הפעיל,
הצמיד את הסטטוסקופ לשמוע,
התלבט איזה כלי להוציא מהחגורה,
הוציא את הנייד
וחייג לטלפון של השירות שמודבק על המייבש.
(הזהרתי אותכם שהוא מוכשר, לא?)


כשהגיע טכנאי המייבש,
הטכנאי חגר את חגורת הכלים,
התכופף למכונה (חוסכת לכם תמונה, בואו נגיד ככה: הצלחתי לצלם רק את החריץ)
הוציא את המכונה,
הצמיד את הסטטוסקופ לשמוע,

פירק אותה לחתיכות
ולבסוף זה מה שיצא:




ואני מתפלאת איך זה קרה?
מסתבר שבקלות אם לא מרוקנים כיסים,
מצאתי את הגבר הקטן בחצר,
עם כיס גדוש



ומה היה בפנים?
מבטיחה לכם שלא אגוזים....


הילדון מסביר לי שהוא חייב את כל המכוניות לעבודה,
רכב אחד צריך ליסוע לדואר
השני לעבודה
האחר לגן
האחרון בשבילו
והמוצץ? הוא צריך אותו ללילה.
ברור לא?


וזה אותו ילדון שאוהב לשלב טעמים חדשים כמו הכריך הזה:
שוקולד עם מלפפון, יאמממי...
או שלא...
(בעתיד בטוח יחטפו אותו בעלית/אוסם...)


אז לקראת חג הפסח, אני מאחלת לכולכם
חג של בשורות טובות,
חג של "ביחד" (אבל עם גבול, זה יכול להיות גם קללה)
חג של צחוק
חג של פריחה,
ושל שמחה,
חג של התפנקות (ולא יותר מידי במטבח)
חג של קלוריות טעימות,
חג של חום ואהבה ומלא שמחה,
ושיחזירו כבר את גלעד שליט!!





 

8 תגובות:

  1. הזאטוטים שלי אוספים הרבה חול ואבנים בכיסים..

    חג-שמח!! :)

    השבמחק
  2. חג שמח יקירתי,
    הצחקת אותי עד דמעות ואכן הכיסים מלאים כל טוב...
    אצלנו זה פשוט עם טונות של חול....
    חג שמח,
    ושנחזור מהחג נדבר הכנתי לך משהו....

    השבמחק
  3. חג שמח גם לכם. אני עם האלרגיות....
    הילה696

    השבמחק
  4. איזו רשומה חמודה ומצחיקה, חג שמח ונהדר

    השבמחק
  5. הרגת אותי! קראתי בשקיקיה והתמוגגתי!
    ואגב, חשבתי שיצאו חלזונות מהמייבש, כי אצלנו השבלולים האומללים נאספים בכיסים אם אמא לא רואה כדי להושיע אותם...
    והכריך של הקטנצ'יק? טוב שזה לא מלפפונים חמטצים, כי אז היה ניתן לחשוד שהוא בהריון, לא?
    חג שמח ונפלא,
    יעל.

    השבמחק
  6. אצלנו בבית נעלמו הדיסקים.
    חיפשתי בכל מקום אפשרי, אפילו בגינה הנמצאת מעבר לחלון חדר המחשב, אבל נאדה!
    התעלומה נפתרה כשהמחשב שבק חיים, הו אז נמצאו כל הדיסקים!
    הסתבר שהזעטוט (שמאז בגר קצת) הכניס את כל הדיסקים "לחריץ" (;-)) המחשב עד שזה לא עמד בעומס!
    יופי של תמונות!
    חג שמח
    אימוש5

    השבמחק
  7. גלי- אבנים לחול אצלינו לרוב זה בתוף הנעליםי, ואז בתוך הבית ואני לא מתפלא למצוא גם במיטה, אולי באמת גם בכיסים :)

    עדי- נשיקות גדולולת! את תמיד יודעת להפתיע אותי!

    ליהי- חג שמח גם לך והמון נשיקות!

    הילה696- תרגישי טוב ותחזיקי מעמד!

    מקופלת- תודה!

    יעל-התעלית עלי! אחד אפס לטובתך!חלזונות במייבש? וואו!

    אימוש5- כל רשומה אני מחכה לתגובה המצחיקה שלך :) חולה עליך :)

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...