יום שני, 3 בדצמבר 2012

אמאל'ה ג'וק! (וגם מתכון לתפוחי אדמה מטריפים בתנור)

זה לא חכמה לצעוק על הילדים "די לצעוק"
כשאני צועקת עליהם.
זה לא חכמה להתלונן למה החדר שלהם כל כך מבולגן והם לא שומרים על הסדר
שהם רואים את הכאוס אצלי בחדר.
זה לא חכמה להרצות להם על שטלוויזיה מטגנת להם את המוח, שיפסיקו לבהות במסך
כשאני מכורת טלוויזיה אמיתית.
זה לא חכמה להתלונן- הילדים כל הזמן מול מסך- אייפד, אייפון, מחשב
שאני כל הזמן בודקת אם יש לי הודעה חדשה.

הכל נובע בעצם מדוגמה אישית- ואני בעצם מהות הדוגמה האישית (יה רייט?)

אני כהורה צריכה -
לדבר אליהם יפה גם כשלפעמים מתחשק לי לצעוק.
לנסות לשמור על החדר מסודר (או לפחות לזכור לסגור את הדלת ולא להרשות לפתוח אותה)
לא לראות הרבה טלוויזיה (כשהם ערים כמובן- בלילה מתחילה ההתמכרות)
ובלי פלאפון כשאני חוזרת הביתה (זה לשם שינוי הצלחתי)

האתגר האמיתי אצלי זה הג'וקים
זה לא חכמה להסביר לקטנה שאין לה מה לפחד מג'וק, שהוא בעצם יותר מפחד ממנה, היא גדולה וחזקה, שתיקח נעל ותתפוס אותו
זה עובד חלקית... על הג'וקים הקטנים (נמלים, עכבישים ויתושים)
השבוע שפירקתי את הסחורה מהסופר מצאתי תולעת ענקית על השרוול
נתתי כאלה צרחות שהילדים נבהלו
אחרי שקלטתי את הדוגמה האישית שאני נותנת
קראתי לכולם בנשימה עצורה ובלי להוריד את העיניים מהתולעת
"תראו איזה יופי יש לי על השרוול, איך הוא הולך וזוחל, נכון מקסים?"
תוך כדי הסברים אני מסננת מתחת לשפם ליד ימין להביא טישו ושיפסיק להסתכל גם הוא על התולעת! זה לא ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק.
"טו מייק אה לונג סטורי שורט" - היא הצטרפה לחברים בחצר או בשירותים- לא בדקתי.

וכך הגיע יום שישי
מסמסת לחברה לוודא שהיא ערה בשביל מתכון
מוציאה סיר מהמגירה וקולטת משהו זז בזוית העין
דמיינתי
החברה חוזרת אלי
מוציאה מכסה ושוב
טוב, דמיון מודרך, נשימה עמוקה, לא לשכוח לנשום
אני לבד, אין מי שיעזור.
אני תופסת את הK900 ופותחת באומץ שוב (לא לפני שאני מסמסמת בחזרה לחברה)

מרססת את נשמתי,
מרססת את הסירים,
ולבסוף אחרי צעקות רבות של בחורה, שאני בספק אם לא הגיעו עד תל אביב, גם את הג'וק


צער בעלי חיים אני יודעת (שלי כמובן, אלא של מי?)
אז מה עשיתי יום שישי?
ניקיתי וחיטאתי סירים ומכסים
ניקיתי וחיטאתי
ושוב פעם (אם יש מחסור בכינרת סוף שבוע, נראה לי זה בגללי)


וכדי שנהיה בטוחים ב-100% שלא נסבול מהרעלת רעל
הסירים הוכנסו גם למדיח לשטיפה רצינית ב-70 מעלות 3 פעמים.

אז מה היה לנו השבת?
אוכל עם תיבול של חומרי ניקיון חזקים :)

תוספת שלא מצריכה סיר- רק תנור שלא ביקר בו עדיין הג'וק (נראה לי)
תפוח אדמה בתנור
המצרכים:
תפוחי אדמה קלופים
שמן זית
פירורי לחם
פטרוזיליה
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה
מחממים תנור ל-190-200 מעלות
פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות
פורסים אותם על נייר אפייה על בתבנית
בוזקים שמן זית
מפזרים פרורי לחם מלמעלה
קוצצים פטרוזילה ומוסיפים גם אותה
מלח ופלפל לפי הטעם

מכניסים לתנור חם עד הזהבה

וזוללים.
בתיאבון!


הבנות קיבלו עונש- לא לראות טלוויזיה שבוע.
מצאתי אותן מול המחשב, לטענתן זה לא נחשב טלוויזיה
הוספתי את המחשב לרשימה של מה שאסור,
אז מצאתי אותן מול האייפד ואז לא מצאתי את האייפון
מאז הגדרת העונש שונתה- לא להיות ליד שום מסך עם תמונות זזות, עם מקשים, בקיצור כלום.
זאת דוגמה אישית!
עכשיו תסלחו לי, אני הולכת לשחק סוליטייר באייפון.

4 תגובות:

  1. שלום שלום :) פוסט משעשע מאוד.

    יסמין

    השבמחק
  2. מזדהה עם כל מילה ובאותה העת אני קרועה מרב צחוק.
    שיהיה שבוע רגוע :-)

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...