נולדתי לאמא פולנייה, אני מודה, לימדו אותי שזאת לא בושה להודות, כי לפולניות יש הרבה מעלות: הן מבשלות אוכל יהודי נפלא, שומרות על בית נקי, הארונות תמיד מסודרים (במיוחד הבגדים הממויינים לפי צבעים) והמגרות תמיד בלי פירורים, הן דואגות לילדים שיהיו במצב פיזי טוב ממש כמו אמא אווזה ודואגות שהבעל יהיה תמיד מרוצה מבחינה חומרית (טוב נו, זה ידוע שפולניות לא נותנות :-) )
אבל יש חסרון אחד לפולניים - אנחנו לא עם חם.
טוב, אני יודעת שאני חוטאת עכשיו ועושה הכללה גורפת, אבל מה לעשות שרוב, אם לא כל, הפולניות שאני מכירה, לא ידועות בחום שהם מרעיפות סביבן.
ואני? אני מסתבר רגשנית, מי היה מאמין שפולנייה יכולה להיות רגשנית, אבל לא סתם רגשנית, אלא רגשנית עם דמעות! לא קרה כמו גפילטע פיש טחון בבית (כי זה מה שפולניות אמיתיות עושות- תשאלו את סבתא שלי) אלא חמה כמו צ'ולנט בשבת חורפית!
בשביל להסביר אני צריכה לקחת אתכם קצת אחורה בזמן, לא רחוק... שבע שנים אם נדייק ללידת הבכורה המקסימה שלי.
המהממת גדלה להיות ילדה נבונה, חכמה, מקסימה, רגישה לזולת, אחות נהדרת ובת נפלאה. וכמידי שנה במסיבות השונות בגן- תמיד התאפקתי, הייתי על הסף לבכות וכל פעם ניסיתי להדחיק את ההרגשה- הרי אני פולנייה, לא? והדחקה זה הצד החזק שלי... עד לאותו אירוע מעצב אישיות שאירע ביום שישי!
הגדולה חגגה בבית הספר את מסיבת הסידור הראשונה שלה ושלנו, ההתרגשות היתה גדולה, הילדה מופיעה!
ההתרגשות היתה כל כך גדולה, במשך כל ההופעה ניסיתי, אבל באמת שניסיתי להתאפק, עד שלא יכולתי לעצור את השטפון! השיטפון היה גדול עד כדי כך שכשהגיע תורה להציג על הבמה, אני עם עיניים דומעות, עם טישו ביד אחת והמצלמה ביד השנייה לא שמתי לב שהיא מול המיקרופון, היא ניסתה לאותת לי מסתבר, ניסתה לקרוא לי בעיניים שלה, ניסתה אפילו לעשות פססססטטט- אמא ! עכשיו תורי! תצלמי...
הפאדיחות אני אומרת לכם! ולא שתגידו- ישבה רחוק, לא שמה לב- ישבתי שורה ראשונה ב-א-מ-צ-ע-!
אבל סוף טוב, הכל טוב, השמיים, או יותר נכון העיניים, התבהרו, הבכי נפסק, המהממת צולמה והכי חשוב- אני לא פולנייה (לפחות לא בקטע הרגשני...)
במקרה- אבל הפעם המהממת הבטיחה שבאמת זה היה מקרה, היינו צריכים להביא עוגה למסיבה, הנדסתי בכמה שעות עוגה שלא תבייש (אמרתי לא פולנייה ברגש אבל ברור פולנייה בלהראות לאחרים :-) )
האם אני הפולנייה היחידה עם דפקט בייצור?! יש עוד כמוני? אל תתביישו להודות בזה!! זה משחרר :-)
אבל יש חסרון אחד לפולניים - אנחנו לא עם חם.
טוב, אני יודעת שאני חוטאת עכשיו ועושה הכללה גורפת, אבל מה לעשות שרוב, אם לא כל, הפולניות שאני מכירה, לא ידועות בחום שהם מרעיפות סביבן.
ואני? אני מסתבר רגשנית, מי היה מאמין שפולנייה יכולה להיות רגשנית, אבל לא סתם רגשנית, אלא רגשנית עם דמעות! לא קרה כמו גפילטע פיש טחון בבית (כי זה מה שפולניות אמיתיות עושות- תשאלו את סבתא שלי) אלא חמה כמו צ'ולנט בשבת חורפית!
בשביל להסביר אני צריכה לקחת אתכם קצת אחורה בזמן, לא רחוק... שבע שנים אם נדייק ללידת הבכורה המקסימה שלי.
המהממת גדלה להיות ילדה נבונה, חכמה, מקסימה, רגישה לזולת, אחות נהדרת ובת נפלאה. וכמידי שנה במסיבות השונות בגן- תמיד התאפקתי, הייתי על הסף לבכות וכל פעם ניסיתי להדחיק את ההרגשה- הרי אני פולנייה, לא? והדחקה זה הצד החזק שלי... עד לאותו אירוע מעצב אישיות שאירע ביום שישי!
הגדולה חגגה בבית הספר את מסיבת הסידור הראשונה שלה ושלנו, ההתרגשות היתה גדולה, הילדה מופיעה!
ההתרגשות היתה כל כך גדולה, במשך כל ההופעה ניסיתי, אבל באמת שניסיתי להתאפק, עד שלא יכולתי לעצור את השטפון! השיטפון היה גדול עד כדי כך שכשהגיע תורה להציג על הבמה, אני עם עיניים דומעות, עם טישו ביד אחת והמצלמה ביד השנייה לא שמתי לב שהיא מול המיקרופון, היא ניסתה לאותת לי מסתבר, ניסתה לקרוא לי בעיניים שלה, ניסתה אפילו לעשות פססססטטט- אמא ! עכשיו תורי! תצלמי...
הפאדיחות אני אומרת לכם! ולא שתגידו- ישבה רחוק, לא שמה לב- ישבתי שורה ראשונה ב-א-מ-צ-ע-!
במקרה- אבל הפעם המהממת הבטיחה שבאמת זה היה מקרה, היינו צריכים להביא עוגה למסיבה, הנדסתי בכמה שעות עוגה שלא תבייש (אמרתי לא פולנייה ברגש אבל ברור פולנייה בלהראות לאחרים :-) )
שוב אני מתנצלת על איכות התמונות...צולמו כרגיל ברגע האחרון בכיתה...
האם אני הפולנייה היחידה עם דפקט בייצור?! יש עוד כמוני? אל תתביישו להודות בזה!! זה משחרר :-)
חחח
השבמחקעינת-אני איתך!!
זה לא דפקט בייצור-זה פשוט הדור הבא של הפולניות שאנחנו לא ממש "טהורות" אלא מעורבות עם הונגריות,ישראליות וכד'..
צריך למצוא לנו שם חדש! :)
וכמו תמיד--העוגה מקסימה!!
נכון! שווה לחשוב על זה או לפחות להרים טלפון לאקדמיה העיברית ללשון- אולי יש להם איזשהוא רעיון...חחח...
השבמחק