עבר כמעט חודש ואני עדיין חסרת מוזה, נפגשתי עם חברות הערב לשיחת תרנגולות (חלי, את מלכה על היוזמה!) והן רצו לבדוק שהכל בסדר, למה אני לא מעדכנת בבלוג, אז כן, הכל נפלא, אבל המוח שלי דיי מתאושש מהחופש הגדול, על מה אני אכתוב?
על קורותי בטיול במשך שבועיים? את זה אתם יכולים לקרוא ולמצוא לבד בגוגל- יש מלא ישראלים שכותבים המלצות על היער השחור.
איך היה לטיייל עם הילדים?
היה קריר (13-18 מעלות, לא חלום?)
משעשע (ביקרנו עם הילדים במוזאין האומנות היפה "קונץ מוזיאון", הקטן נהנה להצביע על אברי המין של הפסלים והראה בקיאות יתירה, הקטנה רצתה לחוש את צבע השמן בתמונות השונות בידיים, והגדולה יצאה חמושה במצלמה לצלם את התמונות שהיא אוהבת כדי שתוכל לשחזר בבית
על הנופים המדהימים
או על הגיבוש המשפחתי (פה הציניות\ציניים שבכם לא יאמינו לי, אבל כן, גיבוש, לטוב ולרע, אז נכון שהיה רגע או שניים שהתחשק לי להשאיר את הילדים ביער השחור עם פירורים כמו את עמי ותמי ולראות אם יצליחו למצוא את דרכם חזרה, אבל היו מלא רגעים של בדיחות, המצאת שירים, משחקי מילים, של פאן אמיתי!)
או על הגרמים והצרפתים הדיי מעצבנים, גאוות היחידה שלהם לא מועילה בכלום, העיירות נסגרות מוקדם, חיי הלילה שואפים לאפס, ובטלויזיה? התקווה האחרונה מדובבת לגרמנית...
או יותר טוב, אני אכתוב על השבועיים הנותרים, של החופש הגדול, על זה שאזרתי אומץ ולקחתי שלושה ילדים לסופר והכרטיס לא הסכים לעבור, ואני עומדת בקופה עם המצרכים (או שמא ילדים צורחים) מקללת את מוטי מהבנק שהשד יודע מה הוא שינה בהגדרות, ואת הצבא שנזכר לגייס אותו בדיוק בחופשת אוגוסט, וכולי נוטפת ומזיע, ביד אחת מנסה בפלאפון לתפוס את הבנק, ביד שנייה מנסה לשמור שהאפרוח לא יברח החוצה, ואם היתה יד שלישית הייתי מצליחה למנוע את פתיחת שקיות הממתקים בעגלה- שלא שילמתי עליהם עדיין, למזלי עופרה, המלאך הגואל שלי, המצילה שלי, שמעכשיו כולם ירצו להיות חברים שלה, הצילה אותי, בתושייתה הרבה, הצליחה לתפוס עבורי את הבנק ולסדר את הברוך (זו באמת הזדמנות נהדרת לשלוח לך נשיקה גדולה וחיבוק ושוב להגיד תודה תודה תודה!)
ולכם קוראי החביבים אני ממליצה: חוץ מרופא מקרבה ראשונה שחייב להיות לכל אחד (ובעל תומך כמובן), אתם רוצים למצוא חברה בכירה שעובדת בבנק ... מנסיון, זה רק מועיל!
או לכתוב על זה שאני פסיכית, ובלי לשים לה מחקתי ליד ימיני את החומר החשוב והלא מגובה בשום מקום אצלו מהדיסק און קי.
או שהתפתתי להסתפר קצר, קצר מידי,
ולספוג הערות מנומסות אך לא כל כך נחמדות מהסובבים אותי כמו "למה הסתפרת?", "איזה טיפשה, טוב, נו, יגדל לך, אבל בינתיים תאספי את השיער- הוא נראה זוועה", או (הכינוי שהכי אהבתי,) הדביקו לי במשפחה את הכינוי "דורה", או שהפֶּאָן (מלשון פֶּאַנִית) אמר שהוא לא אוהב איך שהספרתי, אני נראית מוזנחת ואין שום סיכוי שבעולם שהוא יסדר לי את הפאה.
אה, ושרבתי עם ההורים שלי (כבר הספקתי להשלים איתם).
או על ההסתגלות של הילדים במסגרות- בהדרגה... כל כך בהדרגה, שעוד לפני שאני עוזבת אותם בגן צריך להחזיר אותם, אבל לא את כולם באותה שעה, יוצא שכל הבוקר אני מבלה במכונית הלוך ושוב, מוציאה ילדים ומכניסה בחזרה לאוטו.
ועד שסופסופ הקטן כבר אולי יתרגל (כאילו יש סיכוי, בשנייה שהוא מתעורר בבוקר הוא אומר לא רוצה לגן, רוצה להשאר בבית, הכי כיף) כבר שוב יוצאים לכמה ימים חופש לר"ה...
או על זה שהתחלתי מלא פרוייקטים אבל מתקשה לסיים, החדר שלי נראה כמו אחרי סערה,, אפילו בשבילי הוא כבר מבולגן מידי, ויש לי קיבה קשה לבאלגן...
והנה, מכלום יצא שאמרתי הרבה, ככה זה דרכו של קיטור...
אז אם שרדתם והגעתם עד לכאן (או שחסכתם לעצמכם ודילגתם לסוף),ולי נשאר (מלבד לקטר) לאחל לכולכם שנה טובה, שנת בריאות ושיגשוג, שנה יצירתית, שנה של מציאת פתרונות לכך הבעיות באשר הן, שנה של הרבה פוסטים מוצלחים, שנה של סיעתא דשמיא, שנה שבו יתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה, אמן!
נ.ב.
לכל אלו שמחפשים רעיונות יצירה מיוחדים לראש השנה לרגע האחרון, אני ממליצה לקפוץ לבלוגרית המוכשרת זיקוקית, בבלוג יש הדרכות פשוטות ומדהימות וממש מתאימות לכאלה שאוהבות לחכות לשנייה האחרונה (כמוני למשל)... מומלץ בחום!
נ.ב.ב
ולפני שתגידו (במיוחד אתה אח יקר) שאני מומחית בקיטור, ממליצה לכם לקרוא את הבלוג של מקופלת, כל מילה בסלע, לא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר! אני בעד מהפכה, ויהי מה!!! ויוה לה רוולושן!!!!
על קורותי בטיול במשך שבועיים? את זה אתם יכולים לקרוא ולמצוא לבד בגוגל- יש מלא ישראלים שכותבים המלצות על היער השחור.
איך היה לטיייל עם הילדים?
היה קריר (13-18 מעלות, לא חלום?)
משעשע (ביקרנו עם הילדים במוזאין האומנות היפה "קונץ מוזיאון", הקטן נהנה להצביע על אברי המין של הפסלים והראה בקיאות יתירה, הקטנה רצתה לחוש את צבע השמן בתמונות השונות בידיים, והגדולה יצאה חמושה במצלמה לצלם את התמונות שהיא אוהבת כדי שתוכל לשחזר בבית
בואו נגיד ככה- ליוו אותנו במשך כל הסיור עשרים עיניים אם לא שלושים של השומרים והם נשמו לרווחה ש"המשפחה הלא מתורבתת" יצאה כבר מהמוזאון.
היה מאד מעשיר (הקטן למד לזהות פרארי, מרסדס, פורשה, פולסוואגן ו-ב.מ.ו)
למד איך לקבץ נדבות מסבא אמוץ למתקנים השונים הפזורים במרכזי הקניות השונים תוך הושטת יד, פילבול העיניים וחיוך שובה לב תוך שהוא אומר- בבא, ביא כסף) על הנופים המדהימים
או על הגרמים והצרפתים הדיי מעצבנים, גאוות היחידה שלהם לא מועילה בכלום, העיירות נסגרות מוקדם, חיי הלילה שואפים לאפס, ובטלויזיה? התקווה האחרונה מדובבת לגרמנית...
או יותר טוב, אני אכתוב על השבועיים הנותרים, של החופש הגדול, על זה שאזרתי אומץ ולקחתי שלושה ילדים לסופר והכרטיס לא הסכים לעבור, ואני עומדת בקופה עם המצרכים (או שמא ילדים צורחים) מקללת את מוטי מהבנק שהשד יודע מה הוא שינה בהגדרות, ואת הצבא שנזכר לגייס אותו בדיוק בחופשת אוגוסט, וכולי נוטפת ומזיע, ביד אחת מנסה בפלאפון לתפוס את הבנק, ביד שנייה מנסה לשמור שהאפרוח לא יברח החוצה, ואם היתה יד שלישית הייתי מצליחה למנוע את פתיחת שקיות הממתקים בעגלה- שלא שילמתי עליהם עדיין, למזלי עופרה, המלאך הגואל שלי, המצילה שלי, שמעכשיו כולם ירצו להיות חברים שלה, הצילה אותי, בתושייתה הרבה, הצליחה לתפוס עבורי את הבנק ולסדר את הברוך (זו באמת הזדמנות נהדרת לשלוח לך נשיקה גדולה וחיבוק ושוב להגיד תודה תודה תודה!)
ולכם קוראי החביבים אני ממליצה: חוץ מרופא מקרבה ראשונה שחייב להיות לכל אחד (ובעל תומך כמובן), אתם רוצים למצוא חברה בכירה שעובדת בבנק ... מנסיון, זה רק מועיל!
או לכתוב על זה שאני פסיכית, ובלי לשים לה מחקתי ליד ימיני את החומר החשוב והלא מגובה בשום מקום אצלו מהדיסק און קי.
או שהתפתתי להסתפר קצר, קצר מידי,
ולספוג הערות מנומסות אך לא כל כך נחמדות מהסובבים אותי כמו "למה הסתפרת?", "איזה טיפשה, טוב, נו, יגדל לך, אבל בינתיים תאספי את השיער- הוא נראה זוועה", או (הכינוי שהכי אהבתי,) הדביקו לי במשפחה את הכינוי "דורה", או שהפֶּאָן (מלשון פֶּאַנִית) אמר שהוא לא אוהב איך שהספרתי, אני נראית מוזנחת ואין שום סיכוי שבעולם שהוא יסדר לי את הפאה.
אה, ושרבתי עם ההורים שלי (כבר הספקתי להשלים איתם).
או על ההסתגלות של הילדים במסגרות- בהדרגה... כל כך בהדרגה, שעוד לפני שאני עוזבת אותם בגן צריך להחזיר אותם, אבל לא את כולם באותה שעה, יוצא שכל הבוקר אני מבלה במכונית הלוך ושוב, מוציאה ילדים ומכניסה בחזרה לאוטו.
ועד שסופסופ הקטן כבר אולי יתרגל (כאילו יש סיכוי, בשנייה שהוא מתעורר בבוקר הוא אומר לא רוצה לגן, רוצה להשאר בבית, הכי כיף) כבר שוב יוצאים לכמה ימים חופש לר"ה...
או על זה שהתחלתי מלא פרוייקטים אבל מתקשה לסיים, החדר שלי נראה כמו אחרי סערה,, אפילו בשבילי הוא כבר מבולגן מידי, ויש לי קיבה קשה לבאלגן...
והנה, מכלום יצא שאמרתי הרבה, ככה זה דרכו של קיטור...
אז אם שרדתם והגעתם עד לכאן (או שחסכתם לעצמכם ודילגתם לסוף),ולי נשאר (מלבד לקטר) לאחל לכולכם שנה טובה, שנת בריאות ושיגשוג, שנה יצירתית, שנה של מציאת פתרונות לכך הבעיות באשר הן, שנה של הרבה פוסטים מוצלחים, שנה של סיעתא דשמיא, שנה שבו יתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה, אמן!
לכל אלו שמחפשים רעיונות יצירה מיוחדים לראש השנה לרגע האחרון, אני ממליצה לקפוץ לבלוגרית המוכשרת זיקוקית, בבלוג יש הדרכות פשוטות ומדהימות וממש מתאימות לכאלה שאוהבות לחכות לשנייה האחרונה (כמוני למשל)... מומלץ בחום!
נ.ב.ב
ולפני שתגידו (במיוחד אתה אח יקר) שאני מומחית בקיטור, ממליצה לכם לקרוא את הבלוג של מקופלת, כל מילה בסלע, לא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר! אני בעד מהפכה, ויהי מה!!! ויוה לה רוולושן!!!!
שנה טובה!
השבמחקאיכשהו, תמיד מסעות משפחתיים, בטיול בחול או בארץ, לתקופה שעולה על שבוע - הם טיולי גיבוש.
זה אחלה.
נראה לי שאתם צריכים איזה פרוייקט רילוקיישן באופן דחוף... :)
אצלך אפילו הקיטורים נשמעים שעשוע אחד מתמשך
השבמחקשתיהיה שנה נפלאה!!!!!
נילי
שנה טובה!
השבמחקיקירה! היה כיף לראות אותך אתמול,
השבמחקהשיער שלך יפה לא משנה מה תעשי לו,
וכרגיל, כיף גדול לקרוא "אותך".
שנה טובה ומתוקה לך ולכל המשפחה,
עם הרבה פוסטים שמספרים על דברים מרגשים !
אוהבת :-)
אפיסקה, אם זה לידך ולעבוד איתך, אז אני לא חושבת פעמיים! אני רצה!
השבמחקאוהבת ומתגעגעת, ושנה טובה!!!
נילי-אכן מתמשך מאד, אני דיי נהנית למשוך אותו, מאד! שנה טובה!
ליאת- גם לך שנה טובה, ותודה שאת מתמידה לקרוא אותי, זה מאד כיף לדעת שיש מישהו שם...
חלי יקירתי- אין מספיק מילים וחיבוקים להביע את אהבתי אליך, מאחלת לך ול(ש)גיא שנה נפלאה, מלאת אהבה וריגושים! נשיקות.
יא, יקירה, איזה פירגון, איזה כיף לראות את השם שלי מופיע בפוסט שלך.
השבמחקלקטר זה לגיטימי (מה לגיטימי, הכרחי...).
תענוג גדול לקרוא אותך
צחקתי מאוד מהביקור במוזיאון
שתהיה שנה מקסימה ומרגשת
נשיקות
אין כמו קיטור הגון בסוף שנה ע"מ להכניס את השנה החדשה רגועים(?) וללא לחץ!
השבמחקבגדול פרשת לפנינו תלאות המדברות לכל אמא ממוצעת...
אז אומנם לא ביקרנו בגרמניה ביער השחור, אבל בילינו בחור שחור אחר.... ואומנם לא היינו בקונץ מוזיאון, אבל היינו בחותנת/סבתא מוזיאון ותאמיני לי שגם אחרינו עקבו....
סתם... מודה ניצחת... באמת עברה עלייך תקופה לא קלה... אז כמו שציינתי אין כמו קיטור הגון זה אומנם לא בריא לגוף כמו הספינינג, אבל זה עושה מה זה טוב על הנשמה ;-)!!!!
שתיהיה לך שנה טובה ומאושרת ושתמשיכי להסתכל בזווית מחוייכת על החיים.
אימוש5
הי עינת
השבמחקראיתי שאת קוראת אותי קבועה והחלטתי לרגל.... איזה כיף שגם לך יש בלוג!
העוגות שלך מדהימות!!!
השתעשעתי מהסיפורים שלך....
נרשמת ברידר לעקוב!
הילה מ"אל הפילים"