יום ראשון, 3 באוקטובר 2010

חדשות טובות יותר וטובות פחות

החדשות הטובות- החגים נגמרו, יום הכיפור עבר עלי נפלא מזה 9 שנים, בלי הקאות, בלי הרגשת "חלישס", בלי להשבר לקראת צאת הצום והרצון לאכול.

החדשות הטובות פחות (חוץ מהעובדה שחוזרים לעבודה), האפרוח הקטן החליט שיהיה הרבה יותר מעניין בחג אם הוא יפתח את חיבור האף עם המצח ערב החג, הרי מה יכול להיות יותר מעניין מלבלות שעות בשניידר, לחכות לפלסטיקאי שיבוא לתפור את השובב, לגלות ששלחו לנו מתמחה בשנה הראשונה בחודש הראשון? אני לא יכולתי לחשוב על משהו יותר טוב לעשות... ואתם?

(מיותר לציין שהחלטנו ללכת לד"ר כהן, פלסטיקאי מומחה, בצורה פרטית- שחררנו את הפעוט עם החור מבית החולים ונסענו למרפאתו, שיתאמן על מישהו אחר, לא על האפרוח שלי)

אז הצום עבר עלי יחסית טוב כי לא חשבתי לרגע שאני מתה מרעב, שהבטן נדבקת לי לגב ושאני מאד צמאה, רוב הזמן עבר בלרדוף אחרי השובב שחזר להשתולל.

מסקנה? עדיף להקיא ולא להצליח לעבור את הצום, העיקר שיהיו בריאים.

אחרי הורדת התחבושות והתפרים, מי חתיך של אמא?

עוד חדשות טובות: זכיתי בבלוג קנדי (הגרלה) של tzik, איזו שמחה היתה בבית! תודה tzik על מתנה משגעת! הנסיכה הגדולה אימצה אותה מייד.





ועוד חוב אחרון להיום- השתתפתי במפגש פורום של תפוז, פגשתי בנות מקסימות, מפרגנות ותומכות, היה כיף! תודה (באיחור) למלי חוט ומחט המקסימה על האירוח וההדרכה המקסימה... אלו הקופיפים שיצאו לי, נקראים בשם קופיקו וקופיקה, אומצו על ידי הילדים (לצערי הקופים לא תמיד מתנהגים כל כך יפה, לטענת הילדים, אז הם שמים אותם בפינה... ואז מתחשק לי לתת אותם לאימוץ על ידי ילדים אחרים- יש דרישה?)


עכשיו אפשר לנשום לרווחה, הזמן מתפנה לחזור לכתוב וליצור...

ה י כ ו נ ו  ה י כ ו נ ו ! !


יש לי רעיון לפינה חדשה אם תהיה דרישה, רוצים ללמוד לעצב עוגות צעד אחרי צעד? בקרוב מאד יהיו הדרכות מצולמות שכל אחד ואחת תוכל לנסות.
נתראה ממש בקרוב!


8 תגובות:

  1. הקופים מקסימים..מקווה שהילדון כבר בסדר..

    השבמחק
  2. הוא נראה כזה מסכנון.... שמחה שזה נגמר בשלום.

    בקשר לשיעורים - אני בענין לחלוטין ואפילו אשלח תמונות של "איך יצא". בוקר טוב, המורה - יאללה לימודים!

    שיהיה "אחרי החגים" קל ומרענן לכולם!

    השבמחק
  3. אויש מסכנון הילדון. אני מקוה שהוא בסדר...

    אשמח לחזור וליצור עוגות מעוצבות, בטח שאם מוכשרת כמוך!
    הילה (אל הפילים)

    השבמחק
  4. אויש, איזה תמונות עצובות, ככה עם הפצע הנוראי הזה, מקווה שהוא מרגיש טוב.
    איזה מתוקים הקופיפים שלך

    השבמחק
  5. תודה לכל המתענינות, האפרוח מרגיש נפלא, חזר לכושר טיפטופ עוד לפני שיצאו התפרים והרגיש חופשי להמשיך להשתולל :-)

    ליאת- תודה על האכפתיות

    חלי- מתה לראות את מה שתעשי- משום מה נראה לי שאת עוד תלמדי אותי טריק או שניים!

    הילה- תודה על המחמאה!

    מקופלת- תודה רבה על ההתעניינות והמחמאה

    השבמחק
  6. ככה זה עם ילדים הם מתאוששים מיד ואנחנו "סוחבים" את הטראומה חודשים או עד... הטראומה הבאה ;-)
    קיץ שעבר יום שישי בעלי החליט לצ'אפר אותי ביום חופשי (עאלק יום חופשי- להכין שבת!!!) ולקחת ת'ילדים לפארק.
    לאחר מספר שעות הם חזרו ואחד הבנים נכנס הביתה בסערה וסיפר נרגש/מבולבל: "אמא עמיחי גלש על הרולר-סרפר (שקנינו מספר ימים קודם)התרסק על האספלט והייתי בטוח שהוא מת!!!" בעלי שנכנס מיד אחריו עשה סדר בדברים ןציין שאומנם נפשי עצמי ובשרי התרסק על האספלט, אבל זה היה שעתיים קודם
    וכעבור מספר דקות הוא שוב עלה על ה"גלשן"...
    (הרולר סרפר הוא כלי המסוגל להגיע למהירויות של עשרות קמשי"ם, אמא'לה!)
    עצמי ובשרי נכנס מיד אחריו חבול כל כולו ואני מתכוונת לזה... הבירכיים, הירך, הכתף והפרצוף!
    יותר מאוחר הסתבר שהיה שפשוף לא סימפטי במותן (החולצה הסתירה).
    בשביל ילדי זו היתה אפיזודה חולפת... בשבילי...נו, עובדה שאני מספרת לך זאת בפרוטרוט!!!
    הקפיפונים מתוקים מתוקים!!!
    רעיון מקסים לפינה חדשה, מז'תומרת אם תהיה דרישה?! בוודאי שיש כזו לעיצוב עוגות צעד אחר צעד!
    ואני מקוה מאוד שנתראה כאן ממש ממש בקרוב!
    אימוש5

    השבמחק
  7. אימוש5- כל כך כיף לקרוא את התגובות החמות והמפגנות שלך!
    אני לא רוצה לחשוב מה יקרה שהקטן יגדל, אני בעד לסגור אותם בחדר אטום- שיאלתרו מה הם יכולים לעשות שם...חחחח...
    צריך הרבה כוחות נפש וסיעתא דשמיא!

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...