יום שבת, 21 באפריל 2012

איך לעזאזל היא עושה את זה?

בתחילת כל יום אני אופטימית
בנסיעה לעבודה בבוקר אני מתחילה רשימה של דברים שחשוב לי להספיק לעשות באותו יום
בדרך כלל היא כוללת:
אפייה (מצאתי מתכון מעולה)
בישול (כי צריך לאכול ולגוון לילדים)
יצירה (משהו בשביל הנשמה)
ואם אפשר גם
לקפל כביסה,
לגהץ,
לכבס,
לעשות קניות
ולסדר את הבית (טוב, כי זה אין ברירה)
אתם מכירים נו, הרשימה הקטנה והנורמלית שלכל אחד(ת) יש בראש.

לאט לאט ככל שהזמן עבר
ראיתי שאני לא מספיקה כלום מהרשימה
המקסימום שהצלחתי היה לעשות קניות (חייבים לאכול לא?)
וככה הרשימה החלה להצטמצם על הבוקר
והיום היא נראית משהו כמו:
לא לשכוח לאסוף את הילדים מהגן.

ראיתי לפני כמה שבועות פעם ראשונה (אחרי שקראתי 10 פעמים את הספר) את הסרט "איך היא עושה את זה"
והאמת?
אני לא מבינה איך היא עושה את זה....
לא משנה כמה רשימות אני עושה
אני תמיד שוכחת לשלם לוועד גן (אני מהאמהות המעצבנות שתמיד צריך לטלפן אליהם ולהגיד- נו?)
דוחה את תפירת התחפושות של הילדים שדווקא השנה שהכי אין לי זמן, רוצים תחפושת תפורה (המרפי הזה צוחק שם למעלה)
שוכחת לשלוח סמרטוט לניקוי בגן לפני פסח (אז מה אם שלחו 5 פתקים? כנראה הייתי צריכה שישה, וחוצמזה הם טובים בללכלך, אז לפחות יהיה מה לנקות..)
כמעט שוכחת להכין עוגה ליומולדת של הקטן בגן (אז מה הוא אמר שהוא רוצה- סוכריות? נצנצים? אופנוע ואוטו? אה, גם גשר ומעל את סופרמן ואם לא קשה אז גם את יוג'ין והסוס שלו מקסימוס - קלי קלות עבודה של 5 דקות)
לשלוח למסיבת פסח של הגן ביצים קשות ותפוח אדמה (מוצאת את עצמי ב-2 בלילה מתפללת למים שירתחו כבר ושהתפוח האדמה העקשני ה%*$* הזה יתרכך כבר!)
לשטוף את האוטו לפני פסח (טוב, אז כבר אחרי פסח והוא עדיין לא נקי- מה זה אומר עלי? שלא נדע מה זה אומר על האוטו!)
לסיים את תחילת הסידור של חדר המשחקים (למה ל&^*% התחלתי, ידעתי שזה מקרה אבוד!)
לקפל שוב כביסה (אבוד- שהילדים יקחו מהארגז, גם ככה זה יחזור לשם מחר)
על גיהוץ אני בכלל לא מדברת (קצת מנערים, משטיחים ומה שיוצא אני מרוצה)

האמת?
אני לא מבינה איך אנשים שפויים מסתדרים
אפילו לקטר כבר אין לי זמן!

אז עכשיו אחרי שנרגעתי והוצאתי מהמערכת את כל הרוע והקיטור
נשאר לי לספר לכם שני דברים:
הראשון:
בין דבר לדבר (שלא עשיתי רק דיברתי ו/או כתבתי)
הצלחתי להכין שוב את הקרמבואים למרות שנשבעתי שזהו (הייתי חייבת לגמור פרודוקטים לפי פסח)
 




הדבר השני:
קיבלתי החלטה
להכניס לרשימה עוד משימה
למצוא מכון כושר
ואם אני באמת ארצה, לכתוב גם לא לשכוח ללכת.
אני צופה להחלטה הזו עתיד מזהיר, בהצלחה!
(בכל אופן זה בושה שיש לי רק משימה אחת ברשימות שלי, לפחות שיהיו לי שתיים או שלוש, שיהיה מעניין)

אחרי חג פסח שמח!

9 תגובות:

  1. וואו....הוצאת לי את המילים מהפה.....

    השבמחק
  2. וואו....הוצאת לי את המילים מהפה...

    השבמחק
    תשובות
    1. הלוואי והיה לי זמן להכניס לי ולך מילים לפה, חחח... תודה על התגובה :)

      מחק
  3. כל מילה בסלע!!!
    חייבת להגיד שזה נורא כייף לראות שיש עוד אמהות כמוני ששוכחות את הסמרטוט בפסח, ולהלביש חולצה לבנה (שכל הילדים בביה"ס בלבן ורק עמית בכתום, זוהר!)

    השבמחק
  4. יו איזה מזל, הזכרת לי שאני צריכה להוציא את הילד...;-)
    טוב, הזעטוט היום בכתה א', אבל כשהוא היה בן מספר חודשים...
    השיגרה היתה, זעטוט על הידיים רצים למשפחתון, אוספים מהגן, ילד נוסף מגן אחר, טסים לבצפר, חוזרים לאכול (בעיקר אחד ת'שני) מתארגנים לשגרת אחר צהריים.... ושוב...
    זעטוט על יד אחת ינוקא יד שניה שלושת הגדולים (קטנים) רצים אחרי לאוטו. מורידים אחד במתנ"ס שני... טוב אני חושבת שהבנת את הרעיון.
    לא ראיתי אפ'חד ממטר, פעלתי מכח האינרציה, ת'צמי לא זהיתי במראה!
    יום אחד, אני יורדת בקלילות במדרגות ביתי תוך מחשבה קשה באימונים, קל בקרב! יוצאת מן הבנין וחושבת שהשיגרה נעשית קלה יותר... מסתכלת על ידיי, משהו חסר, מישהו חסר!
    איפה הזעטוט, איפה הנחתי אותו!
    טסתי הביתה, הזעטוט ישן שנת ישרים, הרמתי אותו, נישקתי אותו, נשמתי אותו (ניסיתי להשיב את נשימתי!) ולחשתי באוזנו:"זה הסוד שלנו, אתה אל תספר וגם אני לא!"
    אגב, חל על זה חוק התיישנות (אני מקווה)!

    את שנונה, מצחיקה ומוכשרת בטירוף, כך שזה מחפה על הכל!!!
    הדברים שאת כותבת בצורה משעשעת ונפלאה קולעים למכנה המשותף הענק שנקרה אמא!
    כיף לקרוא.
    נענתי להזמנה לעקוב אחרי מה שאת אוהבת ב"פינטרס" ונהנתי!
    שבוע טוב,
    אימוש5

    השבמחק
    תשובות
    1. הסוד שלך שמור אצלי, מבטיחה!
      נשיקות חזרה :)

      מחק
  5. אופס, חולצה לבנה היתה הכרחית היום.
    טוב נו, להוסיף עוד שקל לטיפול הפסיכולוגי שיהיו מתבגרים...

    השבמחק
  6. יפה לך שזכרת את הביצה קשה ותפוח אדמה לסדר פסח בגן, כי אני הייתי מאלו שלא זכרו, וטסו הביתה להכין מרוב המבוכה סיר של ביצים ופתוחי אדמה לכל אותם ילדים אחרים שיש להם אימהות (שפויות לחלוטין) ששכחו גם כן :)
    איך אנחנו עושות את זה? אנחנו לא! אבל זה הסוד שלנו :)

    השבמחק
  7. כל מילה חקוקה בסלע, מבינה ומזדהה...
    אני מנסה לעשות לעצמי במקרה הזה פסיכולוגיה הפוכה, לצאת מתוך הנחה ששום דבר אני לא אעשה ואז להפתיע את עצמי עם מעט כוחות בסוף היום, ואז ההרגשה הרבה יותר טובה מאשר לעשות משימה אחת מתוך רשימה ארוכה...

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...