אחה"צ ארררררוווווךךךךך (וגם הדרכות לפעילויות במזגן)

קיץ קיץ תיגמר / לא ידוע
קיץ קיץ תיגמר/ קיץ קיץ אל תברח
חם לי חם, אני בוער / כמה טוב שחם כל כך
חם למעלה
חם למטה
חם ביום
וחם בלילה
חם במצח
חם בגב
חם בבטן
חם באף.
קיץ קיץ תיגמר/ קיץ קיץ אל תברח
חם לי חם אני בוער/ כמה טוב שחם כל כך


ומה עושים כשחם? מדליקים מזגן :)
ובינתיים, כדי להעסיק את החברי'ה, החלטתי להפעיל אותם ולהתאמן איך ייראה החופש הגדול (מבטיחה עוד פוסט מאד ארוך, מלא קיטורים על החופש, זה יגיע... אל דאגה)

מה עשינו?
אפינו עוגיות, והפעם בצורת פה, עיניים, פסים, עיגולים, מרובעים, משולשים, לבבות, (הכל הולך)
מצפים חלקם ברויאל (ההדגשה היא חלקם, כי עד שהגענו לצפות אותם ברויאל, לא נשארו הרבה, העכברים הקטנים נהנו לכרסם, במיוחד עכבר אחד גדול שנעלב שהעוגיות לא בשבילו...)
ונותנים לילדים להרכיב פרצופים

ולעשות בעצמם פרצופים

ומה יותר קיצי מאבטיח?

(את הרואיל אייסינג ואת חותכן האבטיח/פה ניתן להשיג ב"מותק" )


יום אחר ציירנו על צלחות קיציות במיוחד עם טושים מיוחדים לפורצלן

זה מה שיצא לי:

 הילדים בפעולה:

והתוצר הסופי:

שימו לב-
צריך לקנות צבעי פורצן מיוחדים, אל תאמינו (כמוני) למוכרים שאומרים שכל טוש פרמננטי לא רעיל טוב,
בתכל'ס, השחור והכחול לא עמדו במבחן מדיח הכלים, בעוד שהטושים הצבעוניים (שהם מחברה אחרת) החזיקו מעמד נפלא!.


האפרוח החליט לשלב את השאריות וחשב שככה זה מגניב:

ואם כבר, אז הדרכה מצולמת לצייר בקלות פרצוף שמח לקיץ:



מחכה לשמוע מה אתם מתכננים לימי הקיץ הארוכים ולחופש הגדול שתמיד מגיע ומסרב להיגמר...
וכמובן לראות תמונות שלכם בקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא.

שחיתות בקלות!

אני חולה,
חולה מאד,
יותר נכון מכורה,
ל ש ו ק ו ל ד.
לא עובר יום שאני לא אוכלת שוקולד, אני מרגישה כמו ג'אנקי, אני רועדת, אני לא סבלנית, רק תנו לי שוקולד ונרגעתי.

ליאת, חברתי לחדר בעבודה, מכירה אותי כבר אמממ... 7-8 שנים ומכירה עם מי יש לה עסק...
כל פעם שהיא אופה (ואופה בחסד- כל עוגה שלה- וואו!) אני מקבלת חתיכה (מעשר או שאריות- תקראו לזה איך שאתם רוצים)
ותמיד היא יודעת לכבד אותי דקה לפני הקריז.
בזכותה התוודעתי למתכון "עוגת שמרים ללא לישה" של קרין גורן.
המתכון כל כך קל ומהיר, שהוא לא מצריך מיקסר, רק קערה עם כף עץ וזהו!
הסוד של ליאת הוא במילוי המושחת.

המילוי:
ממרח נוטלה
ממרח שוקולד פרה
מקופלת
(הזהרתי שהוא מושחת...)


הוראות מריחה:
למרוח את הממרחים בנדיבות על עלה הבצק שרודד לפי ההוראות,
לפזר פרורי מקופלת,
לגלגל,
(אני אוהבת אחרי הגלגול, לסובב כמו בורג)


וככה השחיתות נראית לפני האפייה:

וככה אחרי האפייה:

רגע לפני הביס הגורלי

ואם חשקה נפשכם לפנק חברה, תכניסו את העוגה לתוך "שרוול" מתנה (ניתן להשיג ב"מותק" כמובן)

עיצה: תארזו אותה מהר מהר, אחרת היא מתחסלת בשנייה!

שימו לב- האריזה מתאימה לתבנית אינגליש קייק הקצרה יותר ולא הרגילה

בתיאבון,

ובעניין הקלוריות- אל תאשימו אותי, אני רק השליח...

את הדיאטה אני מתחילה מחר :-)

מי אמר אמא ולא קיבל? מישהו? אף אחד?

בשנים האחרונות יש מודעות מוגברת לאוכל בריאות, בלי חומרים משמרים, בלי צבעי מאכל, ויש שיאמרו גם בלי טעם (הכותבת מנועה מלהגיד את זה שאומר זאת, אחרת אותה אישיות לא תיתן לי להכנס הביתה)
ואני, אם להודות על האמת, פריקית של בריאות בכל הנוגע לילדים שלי.
יד ימיני- ממש לא.
בשורה התחתונה, חיי הנישואין שלנו מתנהלים לרוב על מי מנוחות, בלי יותר מידי ויכוחים, מכות או ריבים,
עד שאנחנו מגיעים לנושא האוכל והילדים.

כשאני מוציאה את הילדים מהגן, בבית הם מקבלים פרי לפי בקשתם ושתיה ואחרי שעה וחצי ארוחת ערב.
כשיד ימיני מוציא אותם,
הם מקבלים-
וופלים,
ביסלי,
במבה,
גומים,
קרטיבים
ואם הם מתנהגים יפה- אז גם שוקולד.
(יד ימיני- אם החסרתי משהו, אל תתבייש להוסיף)

אז מה הפלא כשהם רואים שאני מגיעה לקחת אותם מהגן, הם עושים פרצוף חמוץ ושואלים למה אבא לא בא, מתי הוא יגיע, למה הוא צריך לעבוד, זה לא פייר, והאם אפשר לאכול ממתקים...

לכן ביום שליהי ממותק שלחה לי את הספר הסופר מתוק "אופים עם שוקולד" של ננסי לאמברט, הפשלתי שרוולים, הלהבתי את הילדים, שלפחות אם יאכלו דברים מתוקים, אז בלי כל הזבל הנילווה להם.

לקראת הקיץ, הילדים בחרו את המתכון לארטיק שוקולד.

המצרכים (ל-2 ארטיקים)
60 גר' שוקולד חלב
3 כפות יוגורט טבעי
6 טיפות תמצית וניל (אני לא הוספתי)
2 כפות חלב

אופן ההכנה:
להמיס את השוקולד (בספר כתוב בבן מארי- אני שמתי במיקרו)

את ה-40 גר' הנותרים לאכול תוך כדי בלי שאמא תשים לב,
לערבב את שאר החומרים לתוך השוקולד המומס

אני השארתי בלי כוונה גושים קטנים של שוקולד- בדיעבד- זה היה רעיון מעולה, נוצרו בתוך הארטיק שביבי שוקולד.

 ליצוק את הרוטב לתוך תבנית קרטיב (או לכוס פלסטיק עם כפית שתתפקד כמקל)

לסגור 

וכעבור פחות משעתיים (דחיית הסיפוקים של הילדים שלי שואפת לאפס, עדיף לחכות יותר)
הארטיק מוכן

ואם כבר מכינים קרטיבי בריאות,
(בדרך כמובן הקטן דוחף את האפרוחית כי היא מסתירה לו
האפרוחית מרביצה לקטן כי הוא דחף אותה
הקטן לא נשאר חייב, צועק עליה וקורא לה חוצפניה, ולקינוח הוא ממטיר עליה מלא רוק עם הלשון,
בשלב הזה האפרוחית ממש מתעצבנת, יוצאת מהכלים ומתחילה לבכות.)
מפעילים את הילדים
(עדיף את זה שבוכה, שירגיש סוג של פרס, בעצם על מי אני עובדת, העיקר שיהיה שוב שקט באזניים) לסחוט מיץ תפוזים

 וגם מיץ לימון עם נענע
ופה הרווחתי 2 ציפורים במכה אחת- שלחתי את הקטן לקטוף נענע, האפרוחית עסוקה לסחוט
האזניים שלי חיזרו לשמוע...
 לא לשכוח להוסיף סוכר

 ואם כבר יש בלאגן והרבה כלים לשטוף, 
 אז לרסק במעבד מזון מלון עם נענע

 להקפיא

 וקיבלנו קרטיבי בריאות,
בלי צבעי מאכל,
בלי חומרים משמרים
ועם המווווון אהבה
(ואולי גם עם המווווון חיידקים מהידיים של הילדים אבל זה שטויות, זה כמו חוק ה-3 שניות לאוכל שנופל על הרצפה)

 אני לא אגיד לכם שהילדים לא קפצו על יד ימיני כשחזר הביתה ואמרו שהם רוצים ממתקים, ושהם לא התבכיינו יום אחר כך כשראו אותי שוב, אבל לפחות הפעם אחרי שקלטו את הצרה שאיתה הם נתקעו (זאת אומרת, אני) הם ביקשו להכין עוד ארטיקים (ולאכול שוקולד)

אחת אפס לטובתי!

יד ימיני- חפש אותי בסיבוב, כשנסיים את שאר המתכונים המעולים בספר, הם לא יראו אותך ממטר, ירצו רק אותי :)

מה אתם עושים עם הילדים בצהריים?
אני מכירה אחת מטורפת שאוהבת להכין איתם מרשמלו, מרנגים, עוגות (עדי, חולה עליך!) ובעצם יכולה לשרוד איתם חודשיים רצוף בבית בלי קיטנה, בלי עזרה ובלי להתאשפז בבית משוגעים...

וורום, וורום... עיצוב עוגת אופנוע בקלות (יחסית)-חלק שלישי ואחרון

רוצים לקרוא את שאר ההדרכות? לחצו כאן

עיצבנו עוגה בצורת גלגל
פיסלנו אופנוע מסוג harley davidson

בחלק הזה נדביק נייר אכיל ונפסל את הרוכב.

מהו נייר אכיל?
נייר האכיל הוא בצק סוכר מרודד דק דק שניתן להדפיס עליו במדפסת עם מיכלי צבע מאכל.
הנייר מגיע עם שקף מודבק.

הכנתי נייר מודפס בגודל A4 (להורדה, לחצו כאן, *עידכון: לחצו קליק ימני על התמונה ושימרו על המחשב)
שלחתי במייל ל"מותק"
נסעתי,
אספתי,
והופה, יש לי נייר אכיל מודפס

 עכשיו צריך לגזור את התמונה הרצויה (לא להפריד עדיין מהשקף!)

 רואים את השקף?

נפריד את השקף מהנייר האכיל,
נרטיב במעט מים את המקום בו אנחנו רוצים להדביק את הנייר האכיל
להניח ולהצמיד בעדינות

ועכשיו הרגע הקריטי,
בשיא העדינות, להוציא את האופנוע בזהירות בזהירות מתוך הקלקר/קופסה ולהעביר לעוגה.
בזהירות כבר אמרתי?
הקטע הזה תמיד עושה לי התקף לב לא קטן...
אם מתפרקת חתיכה, לא נורא, תסדרו אותה בעדינות חזרה.

כעת נפסל את דמות הרוכב.
החומרים הדרושים:
בצק פיסולי (CMC) שחור, אפור, צבע גוף
מקל סוכריה/שיפוד

נפסל 2 מגפיים ונדביק ליד האופנוע משני צדדיו,
נגלגל נחש ארוך שיהווה המכנסיים של הרוכב,
צד אחד של המכנס נצמיד למגף ימין בעזרת קצת מים,
נושיב את אמצע הנחש על המושב ונחזק אותו עם טיפת מים
צד שני של המכנס נצמיד בעזרת קצת מים למגף השמאלי.

 מבט מלמעלה:

 כעת לגוף:
מגלגלים צורת טיפה מבצק סוכר פיסולי,
אני עיצבתי כרס חמודה, שתוסיף חן לרוכב,
מצמידים למכנסיים,
מחדירים בזהירות ובתנועות סיבוביות שיפוד ארוך לאורך כל העוגה
והפעם באמת תקפידו על זהירות, השיפוד הולך לעבור גם דרך האופנוע!

 מוסיפים עיגול מושטח מבצק פיסולי בצבע גוף לצוואר
וכדי להסתיר את החיבור, אפשר להדביק בנדנה של הארלי או צעיף.

יוצרים ידיים (לא זוכרים איך? תקראו פה תיאור מפורט)
יד אחת על הכידון (הספוג הוורוד הוא תמיכה ליד שלא תיפול עד שתתייצב ותתייבש)

 יד שנייה על מקל הסוכרייה שנעצתי בעוגה (כמובן לא לשכוח עם טיפת מים, אחרת הידיים לא יידבקו)

ליצור שרוול (נקניק בצק פיסולי שחור) וחיבורו צד אחד לגוף וצד שני ליד (שוב לא לשכוח בזהירות)

 ושרוול שני

 מוסיפים ראש עם חיוך
אזניים
אף
משקפת

 ולא לשכוח את קסדת האבטיח!

את ההלהבות שהדפסתי,
גזרתי
והדבקתי על הגלגל ועל מקל הסוכריה

הזהרתי שיהיה ארוך, לא?
אבל שווה!

בהצלחה!! ומחכה לראות את האופנועים שלכם!