כל מה שרציתם לדעת על קינוח מפוצץ (תרתי משמע)

מכירים את זה שתמיד בבלוגים בחו"ל הכל נראה וורוד וקל?

מה בסך הכל רציתי להכין, קינוח קל לארוחת חג?

חמש דקות עבודה בלי יותר מידי לכלוך?

אז רציתי...
מה יצא בסוף? קינוח מתפוצץ.
(שלא תבינו לא נכון, אחרי הרבה זמן עבודה, עדיין היה שווה)

מה צריך?
קנדי מלט כחול (לא משנה איזה צבע)
בלוני מים (אל תתפתו לקנות את האלה הזולים- ניסיתי, זה לא עובד!)

איך?
מנפחים בלוני מים (באויר, כן?)

ממיסים את הקנדי מלט ושמים כף או שתיים שמן קנולה

מחכים שתערובת תתקרר קצת

טובלים את הקצה התחתון של הבלון ומניחים על נייר פרגמנט

נכון קל?

אז זהו, שלא.
שימו לב לבחור בלוני מים באיכות טובה- אל תתפתו לקנות בלונים בחנות של השני שקל,
זה לא שווה את זה
מנסיון!

BOOM

כמות הבלונים שהתפוצצה לי בפנים (ברצינות! ממש על הפנים) היתה גדולה!

 

בזמן שמחכים לייבוש, אפשר להתפנות לשחק קצת עם הקישוטים

מה צריך?
חותכן יונה
בצק סוכר פיסולי (מעורבב עם CMC)

איך?
מרדדים משטח ומכינים כדור קטן

את הכדור מכניסים לתוך הגוף של הציפור (בזמן שהחותכן לחוץ)

ככה החותכן נראה לפני קריצה בבצק הסוכר

תרטיבו טיפה את טיפת בצק הסוכר על מנת שהגוף ידבק לבצק הסוכר
קורצים את הצורה
עכשיו שימו לב- על מנת שיצאו הפסים על הכנפיים, לפני שאתם מרימים את התותכן מהמשטח- תלחצו קלות על הקפיץ שהצורה תיטבע על הבצק

מרימים את החותכן

לוחצים על הקפיץ והצורה יוצאת

בשלב הזה שימו חוט שזירה קצר (חוט שזירה הוא מן חוט מתכת לא רעיל אך יציב יחסית)
קפלו קצת את הכנפיים לתת הרגשה של מעוף
וחכו לייבוש

הרכבת הקינוח
מפוצצים את הבלון (ומקווים שלא יישארו שאריות של בלון בקערה)
ממלאים גלידה טעימה
נועצים יונה
ו... מושלם!

חג שמח!

קנדי מלטס, חוט שזירה, חותכן יונה- כולם ממותק בוטיק סוכר.

10 משפטים שמוציאים אותי מדעתי!

לפעמים גם לי מותר להיות עצבנית,

לחזור אחרי יום עבודה שלא הלך בו כלום ולרצות לקבל חיבוק

לשכב במיטה מתחת לשמיכה ולבכות

ולחכות שהיום הזה יגמר כבר ויגיע יום חדש

אבל מה לעשות, אמא אנוכי

ומה לעשות, מותר גם לילדים לחזור עצבניים מהגן/בית ספר

גם הם עוברים יום ארוך ורוצים "להתפרק" בבית

וככה נוצר סיר לחץ אנושי בתוך בית לא קטן, עם לא הרבה אנשים (מבוגר אחד ושלושה ילדים)

מוכנים?
(הטונציה שאתם אמורים לקרוא את המשפטים הבאים- צרחות, צעקות ובוז)

את רק אמא שלי, את לא תחליטי על הגוף שלי כלום

אוף! נמאס לי הבית הההההההזזזזזזזהההההה!

אמא, הוא בוכה אז בא גם לי לבכות!

תפסיקי להחליט עלי!

ואם לא בא לי?

לללללאאאא רוצצצצצצצההה!

אבל למה עוד לא הכנת לי אוכל? את לא מבינה שאני רעב? ושאני רעב בא לי לצעוק!

את יודעת מה? לא בא לי לאכול! אני אשאר עצבני!

לא מתאים לי שאת מחליטה עלי, אני עוזבת (קול של טריקת דלת, לא של הכניסה, של החדר, כן? :) )

מתי אבא חוזר? 

נקודת האור בסוף היום כשהכל נרגע- איזה מזל יש לך שיש לך שלושה ילדים מקסימים שעוזרים לך, הא?

-חוכמת ילד בן 5

אז דקה לפני יום כיפור, זמן חשבון הנפש

אני מרוקנת את כל המשפטים של אתמול

בשביל להכנס ליום הדין משוחררת ורגועה

היום יהיה יום טוב.

מאחלת לכולם שנה טובה

שנה רגועה

שנה שתצליחו לנשום מידי פעם

שנת אהבה ובריאות!

ואם כבר אני במצב רוח קיצ'י

השיר של אביתר בנאי

מוציא לי את המילים מהפה

ילדים מילים ולחן- אביתר בנאי
כל בוקר אני קם מוקדם

להכין לך את הבוקר

מסדר לך את התיק על הגב

את הדלת פותח

הרוח פורצת פנימה דרך עינייך הגדולות

ולרגע נשמעת בעיניי הדלת לשאגת אריה

בליבי מבקש היה נשמע, היה אהוב

ותמיד תלך בשדות של אמת

בשדות של שמחה ויופי

וליבי קורע ומשתחווה 

חסוך מליבו בושה ועלבון ופחד

ותמיד תלך בשדות של אמת

בשדות של שמחה ויופי

חתימה טובה, צום מועיל וקל

תרגילים בדחיית סיפוקים (וגם איך להכין חמוצים ותמצית וניל ביתית)

אני הולכת לגלות לכם סוד עלי
אבל שתדעו, מהרגע שאתם קוראים אותו
אסור לכם להשתמש בזה נגדי
(בכל אופן זה סוד, אני יוצאת מגדרי לגלות לכם אותו
וכן, זה כולל אותך יד ימיני... למרות שאני חייבת לציין שהוא מנסה לעמוד בקצב של החסרונות המעלות שלי)
אז אם אתם לא בטוחים,
אני מבטיחה לא להעלב אם לא תמשיכו לקרוא את הפוסט
'פינקי סוור' (pinky swear)

אז מה הסוד הכמוס?
(אני לא פרה ולא סוס)
כשאני נדלקת על משהו, אני רוצה את זה כאן ועכשיו
יש לי אפס סבלנות
דחיית הסיפוקים שלי שואפת לאפס
וככל שאני מתבגרת- המצב רק מחמיר

האסימון נפל לי תוך כדי נתינת הרצאה לגדולה שהיא חייבת ללמוד איך להתאפק
לא את הכל מקבלים מיד
צריך לחכות להזמנות ואז כיף לקבל
(ברקע אני שומעת את יד ימין נקרע מצחוק ספק נחנק)

אותו ערב הוא נקרא לסדר
מסתבר שלדעתו אני זאת שנותנת דוגמה נוראית לילדים
והוא מיד מוסיף "לא במודע" (יש לו מזל, אחרת הוא היה צריך ללכת לישון עם החתולות)
הוא המשיך: "הדוגמה האישית שאת נותנת לילדים, איך אני אגדיר את זה... לא מאפשרת להם ללמוד להתתאפק"

אז אם נשים דברים על השולחן
הוא צודק
(כן, כן, גם גברים צודקים once in a blue moon
או כמו שאומרים- גם תרנגול עיוור לפעמים מוצא גרגר)
שמי עינת
ואני מכורה
מכורה לאי יכולת לדחות סיפוקים
כשהג'וק נכנס, אני אהפוך עולמות שיהיה לי אותו
למשל
החלטתי שאני חייבת למצוא אסימון של פעם, להכין שרשרת וינטג'
הפכתי עולמות ושווקים
ומצאתי

ועכשיו לשאלת המיליון דולר- הכנתי את השרשרת?
פחחחח.....
והרשימה ארוכה (לא אמנה אותה פה אחרת באמת הוא יגיד שהוא צודק כל הזמן)

אז את השלב הראשון בזיהוי התמכרות - עברתי
מה השלב הבא?
להתאפק
איך?
להתאמן!
הדרך הקלה- להכין חמוצים ביתיים (5-7 ימים)
הדרך הקשה- להכין תמצית וניל ביתית (3-5 חודשים)

חמוצים ביתיים
מה צריך?
מלפפונים קטנים
צרור שמיר
כמה שיני שום
פלפל חריף ירוק
מים רותחים
מלח

איך?
שמים מלפפונים בצנצנת
בין לבין דוחפים שיני שום קלופות ופלפל חריף

ממיסים 3-4 כפות מלח בכוס מים רותחים

לא לשכוח צרור שמיר (תודה סבתא!)

ממלאים את הצנצנת  במים (מוסיפים מים אם צריך) עד לסוף הצנצנת
סוגרים
שמים על אדן החלון (איפה שיש שמש)

ומחכים בסבלנות בין 5 ל-7 ימים
טיפ חשוב- לשים צלחת מתחת לצנצנת, המים גולשים החוצה ועושים כתם על השיש

חריף וטעים!

ומה עם תמצית הוניל?

תמצית וניל ביתית
מה צריך?
600-700 מ"ל וודקה
4-6 מקלות וניל
בקבוק זכוכית עם פקק

איך?
חוצים את מקלות הוניל
מוסיפים את הוודקה
שמים בארון
ומחכים

כמה?
כמה שיותר!
(מידי פעם כדאי לתת ערבוב)

בהצלחה לכל המכורות, מחזיקה לעצמינו אצבעות שנצליח לדחות סיפוקים.

May the force be with us

(בין לבין בזמן שאני מנסה לדחות סיפוקים הספקתי לקנות כמה דברים, מבטיחה שקטנים
רק כמה וואשי טייפ חדשים, אבקת אמבוס, כמה חותמות ומנג'טים צבעוניים
אה, גם דפים חדשים וכמה צבעי אקריל.
בקטנה אמרתי?)

עיצוב שולחן חג אביבי (פוסט לבנות בלבד?)

אני הכי אוהבת את השיחות איתו שמתחילות עם "את שומעת..."
אני תמיד עונה "מלידה"
"אז את שומעת,
קראתי את הבלוג שלך ולאחרונה אני חייב להיות כנה איתך, איך אני אגיד את זה בצורה הכי עדינה שיש?
ובכן...
הוא לא מעניין.
(אני המומה)
פעם כתבת עם המון חן, דברים מצחיקים
סיפרת על הילדים, עלי ועליך, היה מעניין
עכשיו הכל הדרכות משעממות ומתכונים, בלי שום אקשן וצחוקים.
שתדעי, את מאבדת הרבה קוראים שלך שלא מעניין אותם כל הקישקושים האלה ורוצים את הדברים המצחיקים"
אני עדיין המומה ושואלת "מה?"
והוא ממשיך: "ואפילו אבי שאל אותי למה את הפסקת לכתוב על דברים חשובים ובמקום זה את כותבת דברים של בנות."
אפילו אבי, אני ממלמלת.
ובכן רוצה? יקבל!
bring it on
(אין לו מושג כמה הוא הולך להתחרט על זה... הוא הולך להתחנן שאני אפסיק לכתוב על הפאדיחות שהוא עושה לי- את כל הכביסה המלוכלכת אני הולכת להוציא החוצה, וגם אתה אבי- כן כן- אתה, הסתבכת!
חכו תראו- יהיה מצחיק, תשארו!)

אז לפני שמתחילה החגיגה האמיתית
הנה כמה רעיונות לעריכת שולחן אביבי וחגיגי
כי קינוח יש,
מה נשאר?
לעצב את שולחן החג...

מה צריך?
שאריות דשא סינטטי (תודה לחנן ולריקי)
נריות
וואשי טייפ
גלילי נייר טואלט
דפי קארדסטוק

איך?
מחזיק  סכו"ם מעוצב

לוקחים גליל נייר טואלט ומועכים אותו

מעגלים עם מספריים את הפינות

ועגלים פנימה את הפינות רק בצד אחד שייראה בסוף ככה:

מצפים עם וואשי טייפ מבחוץ ומבפנים

מוסיפים ברכה, סרט וקישוט אם מתחשק

האפרוח היה לידי והתלהב
"אני לא מאמין אמא, את עושה שימוש חוזר בחומרים, איזה אמא מדהימה שאת- את יודעת שזה נקרא מיחזור?
אפילו סיפרתי לגננת שאת קונה בגדים וגוזרת אותם לשימוש חוזר."
עכשיו אני מבינה למה הגננת הסתכלה עלי מוזר השבוע, מעניין איזה עוד דברים מוזרים הוא סיפר עלי...

אין לכם מספיק גלילי נייר טואלט?
תורידו סקיצה פה
תעתיקו אותה על נייר קארדסטוק צבעוני (עדיף שהדף יהיה דו"צ)

סמנו את המיקום של הקווים המקווקווים
ובעזרת כלי טיפה חד שמנו עם סרגל איפה שיהיה הקיפול

קפלו והדביקו

אפשר להוסיף קישוט בשביל הטאצ'

שריתוקה, תודה על ההשראה יקירה!

עיצוב שולחן אביבי

אז למה דשא סינטטי?
כי זה מגניב!

גם כ"ראנר" באמצע השולחן

(עוטפים נריות בוואשי טייפ להשלמת המראה)

או משתמשים בדשא כ"פלייסמט" לכל צלחת

להשלמת האוירה לוקחים נרות קריסמס ושמים עליהם מנז'טים אביביים.

אתם מוזמנים לקפוץ לבלוגים של חברותי המהממות ו כמובן לעשות לייק לקבוצה החדשה על מנת שתוכלו להתעדכן מתי מתפרסמים רעיונות חדשים ולקבוצת הפייסבוק של קישקושיאדא.

הצוות של נתנאלה: קרן, יעל, טניה, רותי, הדר, ענת

הצוות של מותק: מוני, גלית, איריס, רביד, שרית, פז, יוד

מאיפה החומרים?

דף דו"צ ורוד ופרחוני של mylittleshoebox

דף דו"צ וורוד במבי של mylittleshoebox

וואשי טייפ מנתנאלה ומותק

מנז'טים פרחוניים

חג שמח, אביבי ורגוע (יותר מידי משפחה- מחזיקה אצבעות שתחזיקו, אני הולכת לאסוף המון חומרים לפוסטים הבאים)

אבי- מקווה ששרדת את קריאת הפוסט עד הסוף, אני בטוחה שאת הבאים לא תפספס... ד"ש לטלי :)