יום שלישי, 1 ביוני 2010

האפרוח מוכן לכבוש את העולם הגדול! כמעט...


האפרוח הקטן התברך ביכולות אכילה של סוס פרא, כשהוא קם הוא אוכל בקבוק או שניים של 180 מ"ל סימילאק, ממשיך בארוחת בוקר, אחרי מנוחה של חצי שעה הוא מבקש עוד לאכול- אולי קרקר או עוגייה, עד השעה 10:30-11:00 הוא כבר אוכל שניצל עם פתיתים וממשיך ללעוס עד שהולך לישון צהריים, וגם אז במיטה אוכל עוד פעם 2 בקבוקים והחגיגה ממשיכה שהנסיך מקיץ משנתו.

הבעיה מתחילה בערב שהקיבה הקטנה של האפרוח מנסה להתמודד עם כמויות של אוכל, לפעמים היא מצליחה ולפעמים...היא ממש לא.
בתיאום מושלם האפרוח יודע מתי להקיא, על מי ואיפה, ולרוב זה קורה בזמן שאנחנו ממהרים לצאת להצגה/סרט , עלי ובמיוחד שאני לובשת משהו חדש כמובן ועל כל מה שיש בחדר- על הלול, הכרית, השמיכה, החתול, הריצפה, השטיח, השידה, תוך השארת שביל לבן כל הדרך לאמבטיה, וגם שם הוא לא חוסך, חגיגה!

אחרי ניקוי הילדון, הפעלת מכונת הכביסה, ניגוב הריצפה עם מגבונים (יש לי חברה שקוראת לניקוי הזה "שיטת המגבונים"), הרדמת הילדון שעכשיו שוב רעב, אני צריכה להתקלח שוב, להתאפר, להתלבש ולצאת להצגה (הסדרנים כבר רגילים לראות אותנו מגיעים בזמן ההפסקה).

אחרי התייעצות עם בעלי מקצוע שקראו לקיבה של הקטן קיבה רגישה שעוברת ניקוי עצמי, החלטתי לעשות מעשה- לאמן ולהתאמן.
איך?
הקטן בגיל שנתיים כבר יודע להגיד "אני לא אקיא, תני לי עוד אוקי (בקבוקי)", יודע להפעיל עלי מכבש של רגשות אשמה- "אני רעב, אוצה אוקי (רוצה בקבוקי), אימוש שה (בבקשה)", או- "צה אובה (רוצה טובה)" אם השיכנוע  לעוד בקבוק לא עזר.

לפעמים אני מצליחה לתפוס את הרצון שלו להקיא שנייה קודם ומספיקה לרוץ איתו לאבטיה שם הוא מקיא בתוכה, אחרי שטיפה עם מיים הכל נקי (אבל משום מה נשאר הריח המצחין עד שמגיעה המנקה).

השבת קרה האירוע המכונן- הילדון קרא לי אחרי שסיים בקבוק אחד, ואמר- "אמא, צה בטיה (רוצה אמבטיה) אני קיא (אני מקיא)", תוך כדי שאנחנו הולכים לאמבטיה אני מלאת ביאוס- המנקה רק הלכה לפני כמה שעות, והבית בקושי מצליח להשאר שניה נקי עד שהיא מגיעה שוב ואם יהיה לי הריח כל השבוע אני אתעלף!
מכירים איך בסרטים המצויירים נורת הרעיון נדלקת מעל ראש הדמות? תדמיינו אותי עם האפרוח בצד ימין ונורת רעיון מצד שמאל- למה לשים אותו באמבטיה? ישר לשירותים כמו גדול!
לו ראיתם עד כמה הייתי גאה בילדון שהקיא בקשת בתזמון מושלם לתוך האסלה!!

בלילות האחרונים הילדון אוכל רק בקבוק אחד ולשני הוא מסרב ואומר-"לא צה אקיא (לא רוצה להקיא)" וזה עולה לי רק בחמישה ליטופים (עשר פעמים- אבל מי סופר?) ונשיקה על הלחי.

עכשיו נשאר רק לאמן אותו שילמד ללכת לבד לשירותים, אבל במחשבה שנייה - אם נעביר אותו למיטת הנוער, השירותים הם לא יהיו המקום היחיד בו הוא יסתובב...
אז עד לסיפורי הגמילה מחיתולים ועל איך השירותים שלנו הופכים למשתנה ציבורית - אשמח לשמוע איפה אצלכם מקיאים?

התחדשתי בכותרת חדשה לבלוג- מה דעתכם?

6 תגובות:

  1. שנון ומצחיק! אהבתי :)
    את מקבלת ילדים לאימון פרטי? שרית.

    השבמחק
  2. אז אצלנו מקיאים (ביחיאת את באמת רוצה
    לדעת?!)... במשתנה הציבורית!
    פונקתי בשתי בנות ראשונות, ברביות,תסרוקות ו....כל הסטריאוטיפים
    ואז פונקתי בבנים- שלושה אם את כבר שואלת!
    יש לנו בבית שני שערים קבועים, אחד בכניסה לסלון והשני בכניסה לבית (מאז שבוע שעבר שער זה לא מואר בגלל שהאמצעי(מהבנים) בבעיטת טיל העיף את המנורה שנפלה כמעט על ראשו של הגדול(מהבנים))
    את בעית המשתנה הציבורית פתרנו בשירותים לבנות ושירותים לבנים- זה לא פתר את בעית הריח, אבל לפחות פתר את בעית המריבות.
    כשהבנים הולכים לשירותים אני מציידת אותם בהנחיות ברורות: מרימים אסלה, לא הולכים לשום מקום (טלויזיה, מחשב וכו') עד שלא יוצאת הטיפה האחרונה! להוריד את המים ולשטוף ידיים (זה כמעט בגדר המלצה) וריבונו של עולם מרימים מכנסיים בשירותים ולא באמצע הסלון!!!
    אימוש5
    וואו פתחת פה סכר...

    השבמחק
  3. אימוש5,
    הרגת אותי מצחוק! את ממש מכינה אותי לעתיד הרטוב והמצחין!
    אני בטוחה שעוד נהיה בקשר לפני, כי את נשמעת כמו אחת עם עצות זהב!!! תודה!!!

    השבמחק
  4. הי עינת
    את יודעת, מאוד קל לתת עצות לאחרים...
    עיצת זהב אחת (חינם אין כסף ;-)!)תצתיידי עם הרבה, הרבה הרבה הרבה חוש הומור!(וכמו שראיתי את ניחנת!)
    אני אומרת לילדיי (גם בנוגע לחיוך), "זה לא יפתור לכם את בעיותיכם , אבל זה יקל עליכם להתמודד איתן"
    אימוש5

    השבמחק
  5. עינת כתבתי תגובה ואפילו צויין שהיא נקלטה...גם נתתי עיצת זהב חינם אין כסף (פחח עלק)... טוב כבר בהזדמנות אחרת...
    אימוש5

    השבמחק
  6. עינת כתבתי תגובה ואפילו צויין שהיא נקלטה...גם נתתי עיצת זהב חינם אין כסף (פחח עלק)... טוב כבר בהזדמנות אחרת...
    אימוש5

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...