יום שני, 21 ביוני 2010

תרגיל כואב בדמיון מודרך עם סוף מתוק

דמיינו...

תיק תק, תיק תק,
חדר קר, חשוך
תיק תק, תיק תק,
מוזיקה רועשת,
תיק תק, תיק תק,
אורות אולטרא סגולים,
תיק תק, תיק תק,
אנשים צועקים, מקפצים.
אתם מדמיינים?
מדמיינים מה?
בטח לא 50 אנשים מטורפים שרוכבים על אופניים בשיעור ספינינג!
אני לא מאמינה שאני מספרת לכם על זה אבל אני בהלם! ידעתי שיש מטורפים בעולם (בלי להעליב אף אחד כמובן) ולא ידעתי עד כמה הם רבים!
איך הגעתי למקום המטורף הזה? נרשמתי לשיעורים במכון כושר כי אני צריכה איכשהוא למלא את הזמן שלי עכשיו שסיימתי את התואר השני, למקרה שמישהו פספס הנה תמונה:

הגעתי במקרה לשיעור ספינינג, נשבעת לכם, אני אפילו לא יודעת לרכב על אופניים (יודעת רק עם גלגלי עזר...פאדיחה...)
מימיני ישבה גברת שנהנתה לצעוק ולקפץ כל השיעור, משמאלי גברת בגיל של סבתא שלי (וזאת מחמאה, לדעתי היא יותר מבוגרת ממנה) שלא הפסיקה לדווש כל השיעור, מקדימה אישה שעם כל דיווש מציץ החוטיני, ואני? אני מנסה להצליח לשבת על סד העינויים, מנסה לדווש, לעמוד, להזהר לא לנעול את הברך, והזמן לא זז! תיק תק, תיק תק, אחרי מה שנראה לי כנצח- התברר שעברו רק 12 דקות...תיק תק, תיק תק.
אותם משוגעי ספינינג נועלים נעליים מיוחדות, בגדים מיוחדים, ריפוד לישבן, אמרתי מטורפים?
תיק תק, תיק תק, עברו עוד 4 דקות...
ואני? אני מסתכלת שוב על השעון, מתי ייגמר הסיוט...
אבל הזמן לא זז...
הסוף מסרב להגיע,
לא משנה כמה אני מתחננת, מתפללת, בוכה.
תודה לאל על החושך והרעש!
בועז (המדריך) מנסה לדבר אלי, ואני מחייכת אליו כמו טיפשה כי לא רק שאני לא מבינה מה הוא מנסה להגיד, אני לא שומעת כלום, אני על סף עילפון.

אותו סופשבוע מיותר לציין, לא הצלחתי לשבת, הרגשתי כמו אחרי לידה עם הרבה תפרים.
השמועה אומרת שאחרי חודשיים כבר לא מרגישים את הכאב (אולי למי שיש ירכי ומפשעה עשויה ברזל?! או  אולי כי אחרי כמה שיעורים מתחילות לכאוב הבירכיים?)

אבל כמו אישה מוכה- חזרתי לעוד... הצילו!
אם אחרי זה ירכיי וישבני לא יהיו מחוטבים, אני מתפטרת!
אני פשוט אטביע את יגוני בעוד עוגה טעימה...
אפרופו עוגות- קצת עוגות מהזמן האחרון:


עוגה שהוכנה לילד חרדי בן 7 שאוהב לקרוא תהילים ולאחיו התאומים בני השנתיים.

עוגה לפריקית ה"חווה" של פייסבוק ממשפחתה האוהבת (לחצו להגדלת התמונה)
וגולת הכותרת, עוגת החתונה של חלי וגיא עם המכונית המקסימה שלהם.
חלי נתנה לי יד חופשית בעיצוב העוגה אך למכונית היו לה דרישות ספציפיות








זהו להפעם...
תודה לכולם על התגובות החמות!
לכל הנרשמים החדשים לקבלת עידכון כל פעם שמתעדכן הבלוג- ברוכים הבאים, אתם מעודדים אותי להמשיך!
בקרוב, אשמח אם תחגגו איתי בלוג קנדי חמוד :)


16 תגובות:

  1. השכנה שלך לחדר משפיעה עליך?

    השבמחק
  2. דייייייייייי
    מחכה לפוסט של עוד שבועיים שאת מתארת בו איזה אושר תהומי זה לדווש 60 דקות
    זה ממכר וזה מחטב
    ו.....
    אני מטורפת אבל לא בגלל זה (וזה לא אחרי חודשיים לא כואב אלא אחרי שבועיים)
    אבל העיקר- עוגות מטריפות

    השבמחק
  3. אפיסקה- משפיעה רק לטובה!!
    נילי- אני שומעת בקולך טון של מכורה... נדבר עוד שבועיים...=) נראה מה ישבור אותי קודם- עיצוב וחיטוב או האופניים.

    השבמחק
  4. טובה וינברגר22 ביוני 2010 בשעה 14:11

    עינת, ראשית מזל טוב על התואר- כמו שאומרים מוטב מאוחר......
    חוץ מזה לגבי הספינינג השתדלי לא להיות מכורה לזה בטרוף (מניסיון אישי עם הבת שלי אני יודעת שזה מגיע!!!!!).
    לגבי העוגות- אין עליך!!!!!!! ראיתי דוגמא במו עיני וגם טעמתי - מדהים, אין מילים אחרות בפי רק- מדהיםםםםםםםםם!

    השבמחק
  5. העוגות מהממות! חבל על הזמן! כמה שהם יפות :)
    ולגבי הספינינג - בהצלחה עם זה

    השבמחק
  6. מזל שאת מכינה עוגות כאלה טעימות, אחרת באמת היית נעלמת, אי שם, בין דוושה אחת לשניה.
    העוגה לכבודי והקישוטים עשו לי חגיגה גדולה וכייפית
    המון המון תודה!

    השבמחק
  7. I agree the cakes are incredible and I'm sure they taste as good as they look and prob more...
    Regarding spinning I hear you I don't like it at all, but I do walk and exercize and after you get used to any kind of sports it's adictive but FUN!! Good luck dear:-)

    השבמחק
  8. טובה- משום מה קשה לי להאמין שאני אתמכר לספינינג, (לעומת להתמכר לשבת מול הטלויזיה- בזה אני אלופה!), ויותר מהכל אני שמחה שהעוגה היתה טעימה!

    רוני- תודה רבה!

    חלי- אני מאושרת שהמתנה קלעה בול לטעמך! נהניתי להכין אותה!!!

    שולי- מחכה בקושצר רוח לימים שבו אתמכר לספורט כלשהוא ויד ימיני לא יצטרך לבעוט בי החוצה =)

    השבמחק
  9. Amen! and you look CHATICHA as it is...

    השבמחק
  10. שולי- עלית עלי, כל מטרת הפוסט היתה שיגידו לי שאני חתיכה וממש לא צריכה את ההתעמלות...=)
    מחתיכה לחתיכה- יותר קל לשמור עכשיו מאשר בגיל שבו חילוף החומרים שואף לאפס...

    השבמחק
  11. לא אמרתי שלא צריך לעשות התעמלות,אבל המחמאה היא עדיין מחמאה:) כך שאני אכן מסכימה איתך עדיף עכשיו...

    השבמחק
  12. שולי- מבחינתי, אני מעדיפה בלי =)

    השבמחק
  13. וואו, איזו עוגת חתונה...

    השבמחק
  14. העוגות מהממות-איזה כישרון!
    ובנוגע לספינינג, אז עדיין לא התנסיתי ,רק בחדר כושר. אם עד עכשיו היו לי תירוצים- את פשוט ביססת אותם!
    עם חווית התיק תק המונוטוני והזמן העומד מלאכת דווקא יכולתי להבין ולהזדהות אומנם לא מהספינינג כמצויין לעיל אלא כשנכנעתי להפצרתו של הבן להזמין חבר (מאוד מסויים) 5 דקות עברו והבנתי למה דחיתי עד כלות את ההזמנה, הרעש המונוטוני (אין לי מושג ממה זה נבע) בכי מידי פעם של כל אחד מילדי... הצצה נוספת בשעון הראתה שחלפו סה"כ 15 ד'- הצילו...
    עברו שנתיים עד ההזמנה הנוספת וזהו-לא עוד!!!
    תמיד רציתי להאמין שאני בנאדם סבלני והתבדתי!!!
    נהנתי כתמיד :-)
    אימוש5

    השבמחק
  15. תודה אימוש5, לא התכוונתי להחליש את יידייך... חזקי ואמצי :)

    השבמחק
  16. וואו, איזה עוגות, משגעות, ממש יצירת אמנות.

    השבמחק

אני יודעת שאתם שם קוראים את מה שאני כותבת, אשמח לקרוא את תגובתכם, או סתם תגידו שלום :)

i am more than happy to know what you think, please write :)

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...