אמא של הנסיכות הביאה מתנה, שמחה וששון לכל ילדה בלון.

לנסיכה הקטנה בלון פפיתה! (הנסיכה הגדולה עדיין לא קיבלה- יש לה דרישות קצת יותר קשות- היא בגיל שהיא "יודעת" שבלון לא יחמיא לה, היא לא בטוחה לגבי קפלים, היא תחשוב על זה)

נפגשנו 3 חברות לערב של קפה, תפירה וריכולים (יותר מידי זמן לשתות לא היה, אבל לקשקש- תמיד אפשר...) אחרי שלא עמדנו בפיתוי לקנות את הבד הזה באחד מטיולינו בנחלת בנימין.

מכיוון שלא היתה לי סקיצה מדוייקת, הבלון "התפוצץ" מספר פעמים בגלל חוסר שביעות רצון שלי בגימור החצאית, פורם החוטים ממש נשחק.
בסופו של אותו ערב כיף, הספקתי לסיים את החצאית,
לפרום את הסיומת של החצאית,
לסיים אותה שוב,
לפרום את הכל מההתחלה כי מצאתי אולי דרך אחרת.

אך סוף טוב הכל טוב,למחרת בזמן מנוחת הצהריים של האפרוח, סיימתי את החצאית בעזרתה של הגדולה (שהחזיקה את הגומי בזמן התפירה-את גדולה מאמי!) והחצאית היתה מוכנה לשבת, אפילו הספקתי להכין סרט תואם לשלוש וחצי השערות של הנסיכה הקטנה שנעשה משאריות הבדים הפרומים.

אפרופו שלוש וחצי שערות - כל בוקר אני מתמודדת עם "אתגר שלוש וחצי השערות" של הנסיכה הקטנה- הקטנה מתעקשת לעשות תסרוקות כמו אחותה הגדולה- העובדה שיש לה קצת שערות, לא מפריעה לה לשים סרט, לקלוע צמה ולשים סיכות...

תמונות מתהליך התפירה (חסכתי מכם תמונות מהתסכול)

בתור נסיון תפירה ראשון של חצאית- אני מרוצה- הוא לביש! היה קל!
אם אתם רוצים הדרכה מצולמת רק תגידו....

*תודה רבה ל-puppylove על הטיפ בתפירת הגומי- עזרת לי מאד!