חברים לגיבוי

מה עושים כשמזמינים אנשים שלא מכירים לארוחה? על מה מדברים? הכי מפדח לדעתי זה כשיושבים מסביב לשולחן ואחרי השאלות הרגילות כמו איפה אתם עובדים, לאן אתם אוהבים לטייל, לא מוצאים נושא לשיחה משותף, ואז מה? יושבים ומכריחים את עצמכם לחשוב על שאלה חדשה כבר, בועטים לבן הזוג מתחת לשולחן תוך מבט מתחנן, ובסוף יוצאת משפט אדיוטי על מזג האויר או על מדינת הפשע בה אנחנו חיים.

כדי להמנע ממצב פאדיחה זה יש לנו זוג חברים המשמשים כגיבוי, אנחנו להם והם לנו.
מכירים את התופעה של הבנות שלא הולכות לבד לשירותים? שיהיה להם גיבוי שאם אחת תתקע בשירותים, השנייה תקרא לעזרה? גם פה זה עובד על אותה שיטה.
זוג הגיבוי הם חברים טובים ואין חשש שלא יהיו נושאים משותפים לשיחה- ברגע שנוצר השקט, הוא מייד נקטע על ידי העלאת זכרונות או שאלת שאלות חדשות על ידי זוג הגיבוי.

בת הזוג של הגיבוי הצילה אותי לפני כמה ערבים עם מתכון קל להכנה, נראה מרשים ומושקע והכי חשוב טעים!!!

לוקחים בצק עלים,
פותחים אותו,
על השליש האמצאי שמים הרבה (והיא הדגישה ה ר ב ה) חרדל- אני מעדיפה דיז'ון
מתחילים להעמיס שכבת פסטרמה בהירה
שכבת פסטרמה כהה
וכך הלאה, עד שמספיק או שנגמר- מה שבא קודם
חותכים את שני השלישים הנותרים באלכסון ומקפלים על ערימת הפסטרמה
מורחים בביצה והופה לתנור עד להשחמה.
(ניתן לשדרג עם רוטב פטריות שאני לא הכנתי.)

לא צילמתי איך זה נראה חתוך- נגמר לפני שהספקתי... מעניין איך זה יעבור את מבחן הילדים....
**עדכון- בינתיים הילדים מסתכלים על זה בחשש ומעדיפים לאכול את השניצל והפתיתים.

כשאתם מנסים להכין- אנא שתפו אותי מה אתם חושבים על המאפה, תשלחו תמונות, או יותר טוב חתיכה!

הצעות לשידרוג יתקבלו בשמחה- תמיד טוב שיש גיבוי :-)

עצה מספר 5 בהמשך להחלטת השנה הלועזית- תשקיעו בעצמכם ודאגו למצוא לעצמכם זוג גיבוי-מומלץ!